נגמרה החגיגה? ה-SEC מחמיר רגולציה על רכישות של מנהלים ורכישות עצמיות
סחר על פי מידע פנים הוא נשוא בעייתי מאוד בשוקי ההון בעולם. בהגדרה, אנשי החברה חשופים למידע לגביה שאינו מידע ציבורי. מדובר ביתרון לא הגון ואסור לסחור במניה בעקבות מידע פנים, זה לא חוקי ואנשים נשלחים לכלא על עבירות כאלה, גם בארץ. אבל גם אחרי כל חקיקה שלא תהא - עדיין קיימים גבולות אפורים שאנשים יכולים לנצל או להסתתר מאחוריהם.
נכון להיום, על פי רשות ניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) גורמי פנים נדרשים להגדיר מראש תוכניות לרכישת או מכירת מניות בחברה, אך הם אינם מחויבים לדווח על כך מראש לרשות ולציבור. למעשה, הם יכולים להגדיר גם מספר רב של תוכניות רכישה או מכירה במקביל, וכתוצאה מכך, באפשרותם לבחור את התוכנית שמתאימה להם ביותר וליישם רק אותה. הביקורת בציבור האמריקאי היא כי בכירים בחברה יכולים לשנות או לבטל תוכניות שכאלו כאוות נפשם, או אפילו לבנות אחת חדשה ביום שלמחרת - כלומר, הטענה היא שכיום המגבלה פשוט אינה אפקטיבית וכי הסחר תוך הסתמכות על מידע פנים פשוט חוגג.
מה הולך להשתנות?
כעת, בארה"ב מנסים להדק עוד יותר את החגורה. הרשות האמריקאית שוקלת לחוקק חוקים חדשים הנוגעים לסחר במידע פנים, רכישות עצמיות על ידי חברות וקרנות. על אף כי החוקים לא עתידיים להשפיע על משקיעים פרטיים - מדובר בשינויים דרמטיים מבחינת החברות. כן כדאי לציין שההצעות התקבלו בדעות חלוקות ב-SEC, ולציבור יהיו 45-60 יום לשלוח התייחסויות והערות.
במסגרת החוק החדש, דורש ה-SEC "תקופת צינון" של כארבעה חודשים (120 יום) מרגע שבכירים בחברות יודיעו על כוונתם לבצע רכישה או מכירה של מניות, במהלכן לא יוכלו הבכירים להוציא לפועל את תוכניתם, גם אם לא ביצעו שינוי כל שהוא בתוכנית המקורית. ברשות מקווים כי תקופת צינון זו תיצור הפרדה מובהקת יותר בין התוכניות לרכישת או מכירת המניה לבין ביצוע הפעולה עצמה.
בנוסף לכך, החוק יגביל אנשי פנים מביצוע "תוכניות רכישה חופפות" - הם יוגבלו לביצוע פעולות פעם אחת בשנה. בנוסף, כאשר המנהלים ירצו להגדיר תוכנית כזו או לשנות אחת קיימת הם גם יהיו מחויבים להצהיר שאין ברשותם מידע חשוב שאינו פומבי ואינו חשוף לציבור.
בואו לבחור את איש השנה שלכם: דירוג אנשי השנה של ביזפורטל יוצא לדרך - הצביעו והשפיעו (להצבעה לחצו כאן)
ומה לגבי רכישת מניות עצמית ע"י החברה?
על פי התוכנית של ה-SEC, תקופת צינון מסוימת - בת 30 יום - תחול גם על החברות עצמן: כאשר אלו ירצו לבצע תוכנית רכישה עצמית מהציבור של מניות החברה (BuyBack) לפני שיוכלו לבצע בפועל רכישה חוזרת של מניותיהן.
- המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד
- מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
כאן הסיפור הוא ניסיון לסייע למשקיעים להבין האם קיים קשר נסיבתי בין רכישה מחודשת של מניות לבין תגמול הבכירים בחברה - ממש כמו דיבידנדים, רכישה עצמית של מניות היא סוג של דרך בעצם להחזיר כסף למשקיעים. מכיוון שרכישה עצמית של המניה מקטינה את מספר המניות הצפות של החברה - המניות שמסתובבות בחוץ, וכך היא מגדילה בצורה מלאכותית את הרווח למניה, והמשקיעים גם מגיבים לכך בחיוב וממילא מחיר המניה עולה.
הביקורת בציבור היא שרכישה עצמית (BuyBack) של מניות מאפשרת לבכירים בעצם ליצור מניפולציה כדי לעמוד ביעדים שעליהם הם נבחנים ועל פיהם הם מתוגמלים ומקבלים בונוסים, וכך להשיג לעצם את התגמול גם אם לא באמת הגיעו ליעד. בנוסף, טוענים המבקרים כי את אותו הון שמשקיעה החברה ברכישה העצמית של המניות היא הייתה יכולה להשקיע בצורה יעילה יותר כמו פיתוח מוצרים.
החוק החדש מציע לחייב את החברות לספק מידע עדכני יותר אודות הרכישות החוזרות שלהן תוך יום עסקים אחד אחרי ביצוע ה-בייבאק', כאשר המצב הנוכחי מחייב אותן לדווח על רכישות אלו רק באופן רבעוני ועל בסיס נתונים חודשיים. בנוסף לכך, החוק יחייב את החברות להסביר את ההיגיון מאחורי הרכישה העצמית, הקריטריונים על פיהם ביצעה את הרכישה ואת היקפה, כמו גם התייחסות לרכישות של גורמי הפנים בחברה בעת תקופת תוכנית הרכישה העצמית.
מניעת 'ריצת בהלה מהשוק'
הנדבך האחרון בחוקים אותם רוצה ה-SEC להחיל קשורים בקרנות השווקים הפיננסים, כאשר רוצה הרשות להקטין את הסבירות למימושי פאניקה בקרנות אלו בתקופה של שוק תנודתי וחוסר ודאות בשווקים. הדבר משמעותי שכן על אף שהקרנות בשווקים הפיננסים, המורכבים בעיקר מנכסים נזילים ובניירות ערך לטווח קצר, נחשבות לרוב בטוחות כמו כסף מזומן (על אף שגם נכס זה אינו כל כך בטוח נוכח האינפלציה), לא תמיד כך המצב.
המצב בפועל הוא שכאשר השוק סובל מ"אי ודאות קיצונית" - כלומר מפולת - דוגמת זאת שנצפתה בתחילת מגיפת הקורונה בחודש מרץ 2020. מה שקורה לרוב הוא שמשקיעים רבים פשוט בורחים מהשוק וממירים את השקעותיהן בקרנות המחקות לסוגי השקעה אחרים הנחשבים באותה תקופה, ועל פי אותם משקיעים כ-"בטוחים יותר", דוגמת מזומן או אגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר. "הקפיצה" הזו למזומן מכבידה רבות על השווקים הפיננסים, ומפמפמת אף יותר את הלחץ הגובר שגם ככה מכביד עליו.
חשוב לציין כי בהקשר של מגפת הקורונה, בסופו של דבר אותם הפדיון של אותן חסכונות, בין אם באופן ישיר על ידי המשקיעים או דרך הגופים המוסדיים שהשקיעו את כספי הפנסיות וקרנות הנאמנות של אותם משקיעים הובילה לא פעם להפסדים משמעותיים מאוד עבורם (המשקיעים), שלצערם יצאו לאחר שהשוק כבר איבד עשרות אחוזים רבים (מתוך חשש שהשוק יאבד יותר), וחזרו רק כמה חודשים לאחר מכן, לאחר שהשוק הספיק כבר להחזיר את רוב מה שאיבד (מתוך מחשבה שהשוק כבר לא יחזור לירידות) - הדלתא בין מחיר היציאה למחיר הכניסה היווה בשביל אותם משקיעים את ההפסדים הכבדים עצמם.
משבר הקורונה כמובן לא היווה את הפעם הראשונה בה משקיעים מיהרו להנזיל את נכסיהם ולהמיר אותם לנכסים בטוחים יותר לכאורה כמו מזומן או סחורות (זהב וכו'), כאשר השוק חזה באותן המרות מאסיביות ופתאומיות מאוד במשבר הכלכלי הקודם, זה של הסאבפריים בשנת 2008, וכעת שואפים ב-SEC לקבוע מדיניות שתעזור לצמצם מקרים שכאלו.
על פי המתווה החדש, מוצע כי החוק יחמיר את דרישות הנזילות של אותן קרנות כך שאלו תהיינה מוכנות לתרחישי קיצון בזכות המזומן בקופה. בנוסף לכך תאסור הרשות את היכולת של אותן קרנות מלהגביל או להשעות את יכולת הפדיון של הנושים במידה והנזילות תרד מתחת לרף המינימאלי. על אף כי נשמע שהצעת חוק זו פרדוקסלית מעט - בכל זאת, אם לא תהיה הגבלה על יכולת הפדיון של הנושה, מה ימנע ממנו לפדות את כל כספיו? - ובכן, על פי מחקרים שערך ה-SEC, מדיניות זו היא אחד מהגורמים אשר פמפמו בסופו של דבר את הפדיונות בקרנות הללו בשנה שעברה.
- 3.הבייבקים עכשיו מיועדים לקלוט את היצע המנהלים שמוכרים הי (ל"ת)רובינוד 19/12/2021 16:19הגב לתגובה זו
- 2.מי מנהל את העסק זה התערבות בוטה בשיקולים (ל"ת)חח 18/12/2021 23:17הגב לתגובה זו
- 1.ברק 18/12/2021 20:59הגב לתגובה זוזו הרעה החולה של העידן הזה, חברות שבמקום להשקיע בעתיד שלהן ולפתח את הכלכלה וליצור תפוקה שתגרום לערך המניה לעלות פשוט לוקחות הלוואות בגלל הריבית הנמוכה וקונות את המניה שלהן ישירות. זה גורם ישיר לכך שבמקום שהכלכלה תייצר יותר תפוקה שתשפר את החיים של כולנו היא מייצרת פחות תפוקה הורסת את העתיד של החברות על ידי הכנסה לחובות אבל גורמת למנהלים שלהן שמקבלים מניות ולמשקיעים שלא תורמים ליצירה של של שירותים וסחורות להתעשר. צריך להחזיר את הכלכלה העולמית למודל הישן והנכון שבו מניה עולה רק אם החברה רווחית ומייצרת מוצרים שמשפרים את החיים של כולנו. המיין סטריט צריך להוביל את וול סטריט לא להפך.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד
לאחר עלייה חדה במדד התנודתיות וירידות במדדים, המשקיעים מתמודדים עם שוק רגיש במיוחד. שילוב של דוחות, מדיניות ממשלתית לא צפויה וחשש מהאטה מעמיק את חוסר הוודאות
מדד S&P 500 סיים שבוע של ירידות לאחר שלושה שבועות של עליות רצופות, ומדד התנודתיות VIX עלה מעל 20 נקודות לפני שירד ל-19, רמות שמסמנות פחד בשוק. המשקיעים מתמודדים עם סביבה שבה תנועות המחירים נעשות פחות צפויות וחדות יותר. אחת התופעות הבולטות בתקופה האחרונה היא העלייה במספר ימי ה"עלייה הכפולה" - ימים שבהם גם ה-S&P 500 וגם מדד התנודתיות עולים יחד. מצב כזה מנוגד לדפוס הרגיל שבו שני המדדים נעים בכיוונים הפוכים, והוא מצביע על שינוי בהתנהגות המשקיעים ובדפוסי המסחר.
כמה גורמים עומדים מאחורי העלייה בתנודתיות
מניות בודדות מגיבות בתנודות חדות במיוחד לאחר פרסום דוחות כספיים, מה שמראה עד כמה השוק רגיש לכל מידע חדש. במקביל, הפסקת פרסום חלק מהנתונים הכלכליים על ידי הממשל האמריקני מקשה על אנליסטים להבין מה באמת קורה בכלכלה. לכך מתווספת גם אי־הוודאות סביב המדיניות הכלכלית של הממשל החדש, שמגבירה את תחושת חוסר היציבות בשווקים.
מקסוול
גרינקוף, ראש מחקר נגזרים על מניות ב־UBS, הסביר כי המשקיעים מודעים היטב לשבריריות השוק. לדבריו, תנועה קטנה יחסית יכולה להביא לירידה של שלושה אחוזים במדד או לעלייה של חמש נקודות ב־VIX - כפי שנצפה ב־16 בחודש.
התנהגות מעניינת נרשמה במדד הפחד כאשר הוא מתקשה לרדת מתחת לרמות של 16–17 נקודות, גם כשה־S&P 500 נמצא בשיאים היסטוריים. בקיץ נרשמו רמות נמוכות בהרבה, והעובדה שהמדד שומר כעת על "רצפה" גבוהה יותר מעוררת שאלות על הגורמים לכך. לדברי גרינקוף, הסיבה נעוצה באסטרטגיה הדו־כיוונית של המשקיעים - הם רודפים אחרי הראלי אך במקביל מגדרים את עצמם מפני ירידות. המשקיעים ממשיכים לרכוש אופציות קול במקביל לרכישת ביטוחים מפני הפסדים, מה שיוצר ביקוש מעורב בשוק האופציות.
- השקט לפני הסערה? רמת התנודתיות בשווקים האמריקאיים בשפל
- מדריך מסחר באופציות - תנודתיות; למה זה כל כך חשוב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק אוף אמריקה מזהירים
אסטרטגים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי עלייה בתנודתיות לצד עלייה במחירי נכסים עשויה להעיד על היווצרות בועה. כשהשווקים נעים על בסיס מומנטום ולא על נתונים כלכליים ממשיים, נוצר ניתוק מהיסודות - תופעה המזכירה את בועת ההייטק של תחילת שנות ה־2000. התנודות הגדולות במניות בודדות השפיעו על שוק האופציות, במיוחד בחברות טכנולוגיה. ההשוואות לבועת הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לקנות אופציות שירוויחו מזינוקים פתאומיים של מניות כלפי מעלה. המומחים לנגזרים קוראים לתופעה הזו "up-crash".
