השקעה מניות
צילום: Jason Briscoe on Unsplash
מאקרו כלכלה

גולדמן זאקס מוריד את תחזיות הצמיחה; לא רק בגלל האומיקרון

יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, צפתה בסוף השבוע הפחתות לתחזיות הצמיחה העולמית, שהגיעה מוקדם מהצפוי מכיוונו של בנק ההשקעות; למרות הקישור המתבקש להופעת הווריאנט החדש, ישנם גורמי עומק שמדאיגים את קובעי המדיניות
אמיר כהנוביץ | (2)

יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, ג'ורג'יבה, העריכה ביום שישי כי "סביר להניח שנראה הפחתות לתחזיות הצמיחה העולמית שנתנו באוקטובר". לאחריה גם בנק ההשקעות גולדמן זקס הודיע בסוף השבוע שהוא מפחית את תחזית הצמיחה ל-2022.

למה הם ממהרים להילחץ מוריאנט מדבק אבל שלא ברור אם קטלני ואולי אפילו ידחוף את מקבלי ההחלטות לעוד מענקים ותמיכה? קרן המטבע וגולדמן אומנם טענו שהם מוטרידים מהעלייה המהירה במקרי ההדבקה בוריאנט האומיקרון. אך הדאגות שלהם הם מעבר לכך, יו"ר קרן המטבע טענה שרק עצם המשך הגעת הזנים במהירות עלולה לפגוע בביטחון (הצרכני, העסקי?) ושגם בלי האומיקרון יש לאחרונה החמרה בבעיות הישנות, בראשן השונות המעמיקה בהתאוששות בין מדינות, כשחלקן נשארות מאחור, ובעיית האינפלציה שמחמירה ומייצרת בעיות, לא רק לחברות ולצרכנים אלא גם לקובעי המדיניות (לחץ להידוק מוניטרי).

שוק ה-OIS בארה"ב החל לגלם הפחתת ריבית ב- 2024 - לפי המגולם בשוק ה-OIS הריבית בארה"ב אכן תעלה בעוד כשישה חודשים, ביולי 2022, הערכה שהתחזקה כזכור בשבוע שעבר לאחר שבעדות בסנאט פאואל תיאר כוונה לדון בהאצת קצב סיום רכישות האג"ח, אך כעת השוק מגלם שב-2024 הריבית תחזור לרדת לזמן קצר. הפחתה כזאת לא מגולמת (עדיין) בכל העקום גם לא בשוקי האג"ח או הפד פאנדס, אבל בקצב התמתנות שיפועי העקומים היא גם לא ממש רחוקה. בטווחים הארוכים יותר היא שוב להפחתה, גם בשוק האג"ח, כשהשיפוע 30-20 שנה מעמיק אל הטריטוריה השלילית. תופעה שצועקת התקדמות אל עבר טעות מדיניות מוניטרית.

החשש הגובר של השוק ממיתון ב-2024 ולירידה בפוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח לא קשורה להערכתנו לאומיקרון או לזרם הווריאנטים שיגיעו אחריו, אלא בעיקר לשלב המתקדם במחזור שוק העבודה - אחת ההנחות העיקריות שלנו לצמיחה מהירה יחסית ב-2022 היתה המשך החזרה של בלתי מועסקים לעבודה. אלא שכבר לאחרונה החלו להתגבר אצלנו (כמו אצל אחרים) ספקות. החשש הוא שמי שלא חזרו עדיין לשוק העבודה הם לא מובטלים קלאסיים שמחכים לתורם, אלא "גרעין קשה". אינדיקציות לכך רואים בדיווחי מעסיקים, שמתקשים למצוא עובדים, מנתוני ההתפטרות הגבוהים מאד, מ"דביקות" שיעור המשתתפים הנמוך בכח העבודה (למרות שממשלות הפסיקו לשלם מענקים נדיבים למובטלים) ומשיעור האבטלה שיורד במהירות לרמה "חיכוכית" למרות רמה נמוכה יחסית של מועסקים.

גם בנק ישראל שם לב לתופעה והעלה לאחרונה חשש ששוק העבודה יתקשה לחזור למגמת התעסוקה של טרום הקורונה (להערכתו גם בגלל התאוששות לא סימטרית בין ענפים). בהקשר הזה התפשטות וריאנט האומיקורן יוריד אפילו עוד את סיכויי ההתאוששות של ענפים שנשארו מאחור. הנתונים מיום שישי שחיזקו את הספקות בנוגע להמשך התאוששות מהירה בשוק העבודה הם בין היתר נתון המשרות החדשות (ללא חקלאיות) שהפתיע בירידה חדה מ-546 אלף באוקטובר ל-210 אלף בנובמבר, קצב דומה לזה שבעשור טרום הקורונה, מה שאולי רומז שחזרנו לקצב הגידול הטבעי והחגיגה של גידול מהיר במשרות מתקרבת למיצוי.

למרות מספר המשרות הנמוך שיעור האבטלה הפתיע בירידה ל-4.2%, קרוב לרמה שנחשבת לחיכוכית, שהיא בשורה לא טובה למעסיקים שיגלו בקרוב שתכניות ההתרחבות שלהם, שהשתקפו גם ביום שישי בסקר מנהלי הרכש המפואר בסקטור השירותים (מרקיט עלה ל-61.1), עלולות להיתקל כבר ב-2023 בבריכת עובדים ריקה.

ירידת התשואות נרשמה רק באג"ח הנומינאליות (ולא בריאליות), מה שמעלה שאלות לגבי הריבית הטבעית ואיתנות מניות הטכנולוגיה - ב-2022 גילינו שמניות הטכנולוגיה אוהבות וירוסים קטלניים וסגרים, ידענו עוד קודם שהן אוהבות גם תשואות יורדות, אבל מאז פרוץ האומיקרון ולמרות ירידת התשואות הנאסד"ק דווקא בירידה, של 5%. האם מה שבעיקר מעניין את מניות הטכנולוגיה זאת הריבית הריאלית, שנשארה בתקופה האחרונה יציבה יחסית? ציפיות האינפלציה הגלומות ל-10 שנים ירדו בשבועיים האחרונים מ-2.8% ל-2.4% מהלך שהגיע רק דרך ירידת התשואות הנומינאליות. זה לא ענף בנק ישראל עשוי למצוא את עצמו תחת לחץ ייחודי להפחתת ריבית.

קיראו עוד ב"גלובל"

הערה לסיום, השוק מצפה כאמור להעלאת ריבית הפד ביולי 2022, מצד אחד זה נראה קרוב, מצד שני זה שישה חודשים למצוא סיבה למה לא לעשות את זה. מספיק זמן...

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    פז 05/12/2021 13:05
    הגב לתגובה זו
    ברגע שהכסף יגמר כולם יחזרו לשוק העבודה.
  • 1.
    מפולת מתקרבת (ל"ת)
    שי 05/12/2021 10:12
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.