טנסנט תצטרך אישור רגולטורי לפני כל עדכון או השקה של אפליקציה חדשה
ענקית האינטרנט הסינית TENCENT HOLDINGS היא חלק אינטגרלי מחייהם של המוני אזרים במעצמה במזרח הרחוק. עד כדי כך שהפכה כבר למונופול בתחומים מסוימים. החברה מספקת שירותים בתחום תקשורת המונים, בידור, אינטרנט, שירותי טלפונים ניידים (לרבות אפליקציות גיימינג, סטרימינג ומוזיקה) ואפילו פרסום מקוון. לצד המלקות הקודמות מצד השלטונות בסין על חברות הענק מהשורה של טנסנט, לרבות טנסנט עצמה, כעת מגיעה אחת נוספת: המשטר גזר על טנסנט כי לא תוכל לבצע עדכונים באפלקיציות שלה וגם לא תוכל להשיק אפליקציות חדשות ללא אישור מהרגולטור הסיני. מצד הממשל נטען כי "הצעד הוא תוצר של כמה וכמה מקרים בהם חרגו החברות מגבולות החוקים להגנת המידע הסיני". החברה שנסחרת בבורסה בהונג קונג במחיר של כ-477 דולר הונג קונג או 61 דולר למניה על פי שווי שוק של כ-580 מיליארד דולר חוותה, ביחד עם חברות טכנולוגיה רבות נוספות - שנה קשה מצד הממשל בביג'יין. המשטר, שמנסה בכל כוחו להילחם בקפיטליזם האמריקאי ובתרבות הצריכה, עושה את כל שביכולתו על מנת לדכא את פועלן של אותן חברות ואפילו העביר השנה חוק המגביל את זמן המסך של ילדים מתחת לגיל 18 במשחקי וידאו לכדי 3 שעות שבועיות בלבד - צעד שפגע גם הוא בטנסנט. החברה פעילה גם במגזר הגיימינג, וחלק מהמודל הכלכלי נשען על רכישות בתוך המשחקים. ככל שהילדים ישחקו פחות, הן יבצעו פחות רכישות כאלה. קשה להאמין שטנסנט ראתה זו בעין יפה ובכל זאת, כלפי חוץ הם נשארו אדישים וטענו כי "רק חלק מזערי מההכנסות שלנו מגיעות כתוצאה ממקור ההכנסה הזה". החברה דיווחה בסוף הרבעון השלישי של השנה על רווחים של כ-142.4 מיליארד יואן, או 222 מיליון דולר, המשקפים עלייה של 13% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. על פניו זהו לא נתון רע בהכרח, בסופו של דבר, החברה הציגה צמיחה יפה. הנתון מתחיל להיות בעייתי כאשר מבינים שמדובר בצמיחה האיטית ביותר שהציגה המניה מאז שהושקה בבורסה הסינית אי שם ב-2004. ובחזרה להגבלה החדשה: "טנסנט לא תוכל לאשר עדכונים באפליקציה טרם אישור מצד המשרד התעשייה וטכנולוגיות המידע הסיני", כך צוטט המשרד בהודעה שפרסם. בטנסנט ניסו גם הפעם לשדר אדישות ובתגובה שפרסמו מצדם כתבו "אנחנו עובדים מסביב לשעון על מנת לשפר את חווית המשתמש באפליקציות שלנו ועובדים בתיאום ושיתוף פעולה מוחלט עם הממשל על מנת לוודא ציות לרגולציות. האפליקציות שלנו עדיין פועלות וזמינות להורדה למשתמשים חדשים".
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.
