טנסנט
צילום: אתר החברה

טנסנט תצטרך אישור רגולטורי לפני כל עדכון או השקה של אפליקציה חדשה

החברה הסינית נשארה אדישה כלפי חוץ ודיווחה כי היא עובדת באופן צמוד ובתיאום מוחלט אל מול הרגולטור ולכן החוק לא ישפיע עליה בצורה מהותית
תומר אמן |

ענקית האינטרנט הסינית  TENCENT HOLDINGS היא חלק אינטגרלי מחייהם של המוני אזרים במעצמה במזרח הרחוק. עד כדי כך שהפכה כבר למונופול בתחומים מסוימים. החברה מספקת שירותים בתחום תקשורת המונים, בידור, אינטרנט, שירותי טלפונים ניידים (לרבות אפליקציות גיימינג, סטרימינג ומוזיקה) ואפילו פרסום מקוון. לצד המלקות הקודמות מצד השלטונות בסין על חברות הענק מהשורה של טנסנט, לרבות טנסנט עצמה, כעת מגיעה אחת נוספת: המשטר גזר על טנסנט כי לא תוכל לבצע עדכונים באפלקיציות שלה וגם לא תוכל להשיק אפליקציות חדשות ללא אישור מהרגולטור הסיני. מצד הממשל נטען כי "הצעד הוא תוצר של כמה וכמה מקרים בהם חרגו החברות מגבולות החוקים להגנת המידע הסיני". החברה שנסחרת בבורסה בהונג קונג במחיר של כ-477 דולר הונג קונג או 61 דולר למניה על פי שווי שוק של כ-580 מיליארד דולר חוותה, ביחד עם חברות טכנולוגיה רבות נוספות - שנה קשה מצד הממשל בביג'יין. המשטר, שמנסה בכל כוחו להילחם בקפיטליזם האמריקאי ובתרבות הצריכה, עושה את כל שביכולתו על מנת לדכא את פועלן של אותן חברות ואפילו העביר השנה חוק המגביל את זמן המסך של ילדים מתחת לגיל 18 במשחקי וידאו לכדי 3 שעות שבועיות בלבד - צעד שפגע גם הוא בטנסנט. החברה פעילה גם במגזר הגיימינג, וחלק מהמודל הכלכלי נשען על רכישות בתוך המשחקים. ככל שהילדים ישחקו פחות, הן יבצעו פחות רכישות כאלה. קשה להאמין שטנסנט ראתה זו בעין יפה ובכל זאת, כלפי חוץ הם נשארו אדישים וטענו כי "רק חלק מזערי מההכנסות שלנו מגיעות כתוצאה ממקור ההכנסה הזה". החברה דיווחה בסוף הרבעון השלישי של השנה על רווחים של כ-142.4 מיליארד יואן, או 222 מיליון דולר, המשקפים עלייה של 13% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. על פניו זהו לא נתון רע בהכרח, בסופו של דבר, החברה הציגה צמיחה יפה. הנתון מתחיל להיות בעייתי כאשר מבינים שמדובר בצמיחה האיטית ביותר שהציגה המניה מאז שהושקה בבורסה הסינית אי שם ב-2004.  ובחזרה להגבלה החדשה: "טנסנט לא תוכל לאשר עדכונים באפליקציה טרם אישור מצד המשרד התעשייה וטכנולוגיות המידע הסיני", כך צוטט המשרד בהודעה שפרסם. בטנסנט ניסו גם הפעם לשדר אדישות ובתגובה שפרסמו מצדם כתבו "אנחנו עובדים מסביב לשעון על מנת לשפר את חווית המשתמש באפליקציות שלנו ועובדים בתיאום ושיתוף פעולה מוחלט עם הממשל על מנת לוודא ציות לרגולציות. האפליקציות שלנו עדיין פועלות וזמינות להורדה למשתמשים חדשים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.