ביום חמישי היינו עדים לירידה חדה של מחירי הנפט הגולמי וזו נמשכה בסוף השבוע. כעת נסחרת חבית נפט גולמי מסוג WTI עבור 75.7 דולר, לאחר שעמדה על 84.5 דולר לפני כשבוע. הנפט יורד, למעשה, כבר ארבעה שבועות.

מה גורם למה שאנו רואים כנקודת תפנית לאחר עליות רצופות שהביאו את הנפט ממחירים של 20-30 דולר לחבית אל סף ה-90 דולר לחבית ולהערכות שהמחיר אף יגיע ל-100 דולר החבית?

ראשית, התעצמות הירידה בימים האחרונים החלה על רקע דיבורים על שחרור אפשרי של סחורה מהעתודות האסטרטגיות של שתי מעצמות העל, ארה"ב וסין, צרכניות גדולות של הנוזל. הירידה נמשכת כעת לאחר דיווחים שארה"ב פנתה למדינות נוספות, צרכניות בולטות של הנפט, כמו הודו, דרום קוריאה ויפן, להצטרף למהלך.

לפי דוח של EIA (מנהל המידע של מחלקת האנרגיה בארה"ב), בשבועיים האחרונים החלה ארה"ב, ככל הנראה בהכוונת/עידוד הממשל, לשחרר מעתודות הנפט האסטרטגיות שלה.

היא עושה כן על מנת לאותת לקבוצת +OPEC (קרטל OPEC ומפיקות נפט גדולות אחרות, בהנהגת רוסיה), כי הרטוריקה שנקט בעת פגישתו האחרונה בתחילת החודש, כשאשרר את המכסות לחודש דצמבר ולא נעתר ללחצים להגדיל את תפוקתו, אינה מקובלת עליה ועל מדינות נוספות הצורכות את הנוזל. אם תרצו, מדובר כאן בברית חדשה, ברית צרכניות הנפט.

• ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
• אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כמו כן, מנסה ארה"ב בדרך זו למתן את עליית מחירי התזקיקים, אחד הגורמים המידיים, במישרין ובעקיפין, לאינפלציה הגבוהה, הפוגעת, בין השאר, גם בכלכלת ארה"ב (מדד המחירים שם עלה 0.9% בחודש אוקטובר לבדו).

בשבוע האחרון שחררה ארה"ב כ- 3.2 מיליון חביות נפט מעתודותיה האסטרטגיות, צעד חריג ביותר שלא ננקט שנים רבות ובדרך כלל נשמר לעתות חירום.

גם סין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, כבר מכשירה את הקרקע למהלך כשדוברת של השלטונות אמרה שהמדינה החלה לשחרר נפט גולמי מעתודותיה. הצעד הסיני ננקט זמן קצר אחרי הפסגה הווירטואלית בין הנשיאים ביידן ושי, כששני הצדדים עסקו בהצדקה לשחרר חלק מהעתודות האסטרטגיות של שתי המדינות.

במהלך הפסגה בין שני האישים אמנם לא התקבלה החלטה רשמית, אך הודעתה של סין כאמור גררה הערכות כי ארה"ב נוקטת צעדים דומים.

זו התפתחות שקרטל OPEC ובנות בריתו לא בהכרח הביאו בחשבון ויהיה עליהם לשקול שנית את מדיניותן הנוכחית להגדיל לאט-לאט את תפוקתן.

במאמר מוסגר, OPEC אכן עוקבים אחר הביקוש העולמי לנפט, שלפי הערכותיו נאמד כיום בכ- 96 מיליון חביות ליממה. הארגון צופה במתרחש וערוך להגיב לאירועים. לא סתם דנות החברות מדי חודש במכסות שתצענה (דבר שלא נעשה בעבר). כך הן תוכלנה להגיב במהירות להתפתחויות השונות, כולל בתחום מגפת הקורונה והשפעתה על הביקוש, כמו גם ללחצים הפוליטיים. הפגישה הבאה של הארגון ובנות בריתו ( (OPEC+ מתוכננת ל- 2 בדצמבר ויהיה מעניין לראות אם במסגרתה ישנו החברות את מדיניותן, או תמשכנה להעמיד את מחיר הנפט בראשן מעייניהן.

• אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981
• לאור מהלכי אופק+ מורגן סטנלי מעלה תחזית למחיר הנפט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

גם להתחזקות הדולר המרשימה מול האירו יש חלק ניכר בירידת מחירי הנוזל, היות והללו מתומחרים בדולרים, מה שמאפשר למוכרות להציע מחירים נמוכים יותר, אך ליהנות משיפור התמורה הדולרית. התחזקות הדולר הינה גורם שימשיך לפעול נגד מחירי הנפט, משום שבעוד הפד האמריקני נוקט צעדים לצמצום המדיניות המוניטארית המרחיבה, הבנק המרכזי של אירופה אומר כי הריבית לא תעלה כלל גם ב-2022.

כמובן, גם לנתונים הגרועים על החמרת התחלואה ביבשת אירופה, כולל הגבלות וסגרים שלא ננקטו מזמן ושרבים האמינו כי לא יחזרו יותר, השפעה מרסנת על הביקוש לנפט הגולמי (ולתשומות ייצור נוספות), הן כלכלית והן מבחינת הרעת הסנטימנט של המשקיעים. גם כאן מדובר בהתפתחות חדשה, משמעותית, שלא תיטיב עם הביקוש לנפט.

ברקע, כמובן, צרכי האנרגיה הגדולים של היבשת, הנערכת לחורף קשה ומתקשה לסמוך על רצונה של רוסיה לספק לה גז טבעי ועל התנהלותה בנושא.

נציין כי הן לארה"ב והן לסין דאגות דומות לגבי שוק הנפט העולמי. זו חזית כבדת משקל מול מפיקות הנפט.

יצוין, כי בעקבות דוח IEA (סוכנות האנרגיה הבינלאומית) גדל החשש כי בשנת 2022 ייוותר עודף היצע בשוק הנפט, בין השאר לנוכח התפשטות חוזרת של נגיף הקורונה ברוב יבשת אירופה כאמור.

בצד ההיצע, עושה רושם שמדינות OPEC+ תמשכנה במסלול המתוכנן של הגדלה הדרגתית של תפוקתן, יחד עם חברות הנפט של ארה"ב, שתגדלנה גם כן את התפוקה בשנה הבאה.

אז מה אנחנו רואים במבט להמשך?

ראשית, להערכתנו, יש כאמור כמה גורמים שחוברים להם יחדיו לירידת מחירי הנפט ולא מדובר רק במהלכיו של הנשיא ביידן.

לכן, לטווח הקצר עשויה ירידת המחירים להימשך.

עם זאת, לאורך זמן לא יהיה במהלכי צרכניות הנפט די, שכן כוחות השוק, ההיצע והביקוש, יתוו את מחיר הנפט בטווח הבינוני והארוך. 

בדומה, גם כאשר בנקים מרכזיים מנסים לרסן את תיסוף המטבע המקומי, למעשה הם פועלים רק נגד כשלי שוק ותיסופי יתר של המטבעות לטווחים קצרים, אך לא כנגד המגמה עצמה.

כמו כן, המהלך הרי יוגבל לגודל מסוים של גריעה אפשרית מהעתודות, שסביר כי משיקולי ביטחון אסטרטגיים ומוכנות לעתות חירום, לא תוכלנה לקטון מעבר לרמה מסוימת.

כך או כך, המערכה בין יצרניות הנפט לצרכניות חובקת עולם, מערבת את כל המעצמות, נגועה לקונפליקטים סותרים של יחסים בין מדינות ותספק עניין רב לאחד השווקים החשובים והיצריים בעולם.