אביגדור ליברמן
צילום: דוברות האוצר

אושרה תכנית סיוע בהיקף של 60 מיליון שקל לעסקים

לאחר אישור התקציב אישרה היום הממשלה תוכנית סיוע חד-פעמית לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו ממשבר הקורונה לעסקים בעד השתתפות בהוצאות השכירות בשנת 2020
איתן גרסטנפלד | (2)

במסגרת תכנית הסיוע לעסקים שנפגעו עקב הגבלות הקורונה, נקבע מענק הוצאות קבועות שניתן על ידי רשות המיסים. מענק זה מתבסס על סך ההוצאות הקבועות של העסקים ובכלל זה, הוצאות שכירות, ארנונה, עובדים שלא יצאו לחלת וכד'. במענק הוצאות קבועות נקבעו הגבלות על גובה המענק והיקף ההוצאות הקבועות עבורן ניתן המענק בהתאם לגובה המחזור של העסק. עם זאת, לעסקים שונים (כדוגמת חדרי כושר) היקף המענק לא משפה על ההוצאות הקבועות שלהם, כיון ששיעור הוצאות השכירות שלהם גבוה משיעור ההוצאות המוכרות במענק של רשות המיסים.

26 אלף עסקים לקחו מהמדינה 650 מיליון שקל שלא מגיעים להם

לשם כך, הוחלט על השלמת מענק לעסקים שהיקף הוצאות השכירות שלהם עולה על 17% מהמחזור, ושבשנת 2020 הוצאות אלו היו דומות (90% לפחות) להוצאות שכירות ששילם בשנת 2019. המענק יינתן לעסקים שהיו זכאים לפחות ל-3 מענקים מרשות המיסים ושיעור הפגיעה שלהם עמד על 80% לפחות.

גובה המענק הוא 100 שקל למטר (כפי שמופיע בחיוב הארנונה ובכפוף להסכם שכירות), ועד 120 אלף שקל לעסק, אך סך המענקים שהתקבלו מרשות המיסים וממענק השכירות לא יעלה על המענק המקסימלי שנקבע למענק הוצאות קבועות.

המענק יופעל על ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, כחלק מתכניות הסיוע לעסקים שנפגעו בעקבות הקורונה ובהם הנחה מארנונה ומענק שימור עובדים. ההגשה למענק תיפתח במהלך חודש דצמבר באתר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים – קישור האתר להגשת בקשות יפורסם לקראת פתיחת מועד הגשת הבקשות.

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: "נגיף הקורונה עדיין כאן וזה מחייב אותנו לייצר פתרונות אשר יקלו על העסקים לקיים שגרה ולהמשיך לצמוח. מענק הוצאות השכירות יסייע לעסקים קטנים ובינוניים שספגו את עיקר הפגיעה מהמשבר, לחזור לשגרה ולצמצם את הפערים הכלכליים שהצטברו".

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "בזכות ההתנהלות האחראית של הממשלה והשמירה על פעילות המגזר העסקי, הצלחנו לצמצם את הפגיעה בעסקים בגל הרביעי. יחד עם זאת, לאחר ניתוחים ובדיקות שערכנו ראינו כי ישנם עסקים שנפגעו בצורה משמעותית יותר במהלך שנת 2020 ולא קיבלו פיצוי הולם. לפיכך הוחלט להגדיל את המענק עבור ההוצאות הקבועות של עסקים להם עלויות שכירות משמעותיות במסגרת ההוצאות השוטפות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מתן 07/11/2021 15:00
    הגב לתגובה זו
    המיליונים שמעבירים לחמאס דרך מנסור עבאס 53 מיליארד מס' לא ניתפס ליברמן וממשלתו המושחתת בושה לאנשי העסקים שעדיין נושאים בנטל מיסים להחזקת ממששת הביזיון.
  • 1.
    רונן 07/11/2021 13:12
    הגב לתגובה זו
    קיבלו בזמן הקורונה ועכשיו נדרשים להחזיר
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?