גל פרידמן יור אקוואריוס
צילום: רמי זרנגר

אקוואריוס רוצה לקנות מבעל השליטה שירותי תיווך לשוק הבטחוני בארה"ב

ועדת הביקורת המליצה להתקשר עם תא"ל במיל' שלמה אליה, והדיר' אישר. כיו"ר מנדלסון בזמנו, אליה היה מעורב בעסקה שלטענת החברה לא חשף את עניינו האישי בה; נימוקי הוועדה שופכים אור על היד רוחצת יד בשוק הבטחוני, והמסר ממנה: לא צריך מכרז
איתי פת-יה | (6)

חברת אקוואריוס מנוע -2.94% הוציאה זימון לאסיפת בעלי המניות בה יצביעו אלה בין השאר על עסקת בעלי עניין, במסגרתה מבקשת החברה לקנות בבלעדיות שירותי תיווך מחברה בבעלות תא"ל במיל' שלמה אליה (4.18%) הנמנה עם דבוקת השליטה בחברה. באקוואריוס לא יצאו להליך תחרותי על השירותים אך אומרים כי אין בכך צורך, כשלשיטתם הצעות התיווך שקיבלה מאז הקמתה שקולים להליך שכזה.

אליה, איש עסקים (קבוצת הנדל"ן נץ) וסוחר נשק, היה מעורב ב-2015 בעסקת בה היה לו עניין אישי בין חברת מנדלסון תשת 0.77%  ששימש אז היו"ר שלה, לקיבוץ צרעה, אך ניגוד האינטרסים התגלה לאחר שזו נחתמה (לטענתו: לפני כן). ועדת הביקורת באוקוואריוס המליצה על ההסכם מול אליה וגם הדירקטוריון אישר אותו. נימוקי ועדת הביקורת נשענים רק על הצעות התיווך שקיבלה עד כה, וגם בשלבים מוקדמים יותר של חיי החברה.  בראיונות המנכ״ל גל פרידמן סיפר על הפיתוח העסקי ואבני הדרך שהגשימה אקוואריוס. אם ככה, ניתן להעלות על הדעת שפנייה יזומה להליך תחרותי היתה מושכת אליה הצעות עדכניות ואטרקטיביות לשירותי תיווך. הדרך בה בחרה החברה סתמה מראש את הגולל על תרחיש זה.

אקוואריוס מייצרת מנוע בעירה פנימית לינארי, המבוסס על מימן ומורכב כולו מחלק אחד. אחד השימושים שלו הוא כגנרטור המספק גיבוי במקרה של הפסקות חשמל בתשתיות חיוניות. בחברה שואפים לחדור לארצות הברית וסימנו את התעשיות הביטחוניות שם כשוק יעד, ועל כן ברצונם לנצל את קשריו של אליה, עליהם הצהיר בפני החברה.

אחד מנימוקי ועדת הביקורת לאישור ההתקשרות מלמד על אופי העסקאות בתעשיות הביטחוניות, על חשיבות ההיכרות הבלתי אמצעים בין האורגנים או במלים אחרות על היד רוחצת יד. "חברי הוועדה והדירקטוריון בדעה כי בהתחשב באופי השירותים נשוא ההסכם, אשר מבוססים בעיקרם על קשרים אישיים בין המנהלים ובין הלקוחות האסטרטגיים הפוטנציאליים, ביצוע הליך תחרותי במסגרתו ניתן לקבל הצעות מתחרות לקבלת שירותים דומים ביחס לאותם סוגי לקוחות, לצד הקשרים, הכישורים והניסיון הנדרשים לשם כך, אינו מתאים או אפשרי בנסיבות העניין".

התרגום לעברית: מתווך אחר שלא מכיר את הלקוחות אישית, לא יצליח למכור את המוצר. למה בעצם? אם באמת יש תועלת וצורך, הזהות על פניו לא אמורה להיות חשובה. ולהבדיל: הרי אם ישראל זקוקה לעוד צוללות מתיסנקרופ, מה זה משנה אם שייקה ברקת יתווך בעסקה או שיהיה זה מיקי גנור? נבהיר כי אין פה כל רמיזה לחשדות מהפרשה ההיא או להתנהלות שאינה חוקית, לא באקוואריוס ולא אצל אליה בפרט, אך כאמור הדיווח מאיר זרקור על מידת הקרבה הרבה דרושה בין הצדדים בשוק הבטחוני.

כמקובל בהסכמי תיווך, לפי תנאי ההסכם המובא לאישור בעלי המניות באסיפה, אליה לא יקבל ריטיינר קבוע, כי אם דמי הצלחה, כלומר אחוזים במכירות של עסקאות ללקוחות בטחוניים בארצות הברית שיצליח להוציא לפועל. בגין רווחים של עד 10 מיליון דולר הראשונים יקבל 10% מהרווח, לאחר מכן ועד 20 מיליון דולר 8%, ומעל לסכום זה 6%. על התקשרויות השקעה במחקר ופיתוח אותן סגר עבור החברה יקבל 8% מהסכום המושקעה מצד השותפה שבינה לבין אקוואריוס תיווך.

ככל שיתווך בין אקוואריוס לחברה שתייצר עבורה את מנוע הבעירה או מוצרי OEM אחרים, יקבל כנגד תמלוגים ממכירות של עד 10 מיליון דולר הראשונים 8%; בין 10-15 מיליון דולר 6% בין 15-25 מיליון דולר 5% ומעל סכום זה 3%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עוד נקבע, כי לאקוואריוס תינתן אופציה לרכוש 51% מהחברה של אליה שתעסוק בתיווך עבורה, למימוש במשך חמש שנים מכניסת ההסכם לתוקף. "במחיר מימוש שיחושב על פי שווי חברה של הנציג שיוסכם על ידי הצדדים" או לחלופין בתרחיש של היעדר הסכמה, על ידי מעריך שווי עצמאי שימונה "בהסכמת הצדדים בתום לב", לשון הדיווח.

אם אכן יחתם ההסכם, על החברה של אליה יהיה להציג בפני אקוואריוס תוך 30 יום תכנית עבודה שנתית לביצוע השירותים עם יעדים לשנתיים הקרובות, אותה תצטרך אקוואריוס לאשר. כך יעשה בכל אחת משנות ההסכם. חריגה מלוח הזמנים או תכנית שלא תאושר על ידי החברה תאפשר ביטול של הבלעדיות שתינתן לאליה בתיווך מוצריה של אקוואריוס.

ביוני דיווחה החברה על מזכר הבנות עם חברת האנרגיה Kampac International (KIP) המאוגדת בבריטניה ושזרוע האנרגיה המתחדשת שלה ממוקמת בדובאי. המזכר עסק בהקמה משותפת של מפעל באמירויות המאוחדות לייצור מוצרים לתעשיית הרכב, המבוססים על הטכנולוגיה שפיתחה אקוואריוס. ל-KIP ניתנה אופציה לרכישה של עד 10% מאקוואריוס לפי שווי חברה של 5 מיליארד דולר.

החברה נסחרת כיום לפי 1.1 מיליארד שקל בבורסת תל אביב, בדומה לשוויה בזמנו. בראיון לביזפורטל שהתקיים לאחרונה, אמר המנכ"ל פרידמן "אין חדש לדווח. יש תאריך והסכם מאד ברור. אם יקרה נודיע ואם לא יקרה נודיע. זה לא שחתמו על משהו ומאז כולם הלכו לישון".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אלי 01/11/2021 08:40
    הגב לתגובה זו
    פשוט תפסו פרייארים שישקעו בפח זבל הזה
  • 5.
    cutting the middlema 01/11/2021 08:06
    הגב לתגובה זו
    אם צריך לקחת שירותי תיווך כאלו יקרים ולהחזיר לבעלי השליטה חלק גדול מהרווחים כנראה שהמוצר מצריך שיכנוע "רציני" או שהוא פשוט לא מספיק טוב...
  • 4.
    מתי הזמנות? (ל"ת)
    שליקליק 31/10/2021 22:30
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מה הקשר בין מנוע לשוק בטחוני? אין קשר (ל"ת)
    שמוליק 31/10/2021 22:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עסקאות פיקטיביות עם דובאי, ניגוד עינינים, עש שהראש 31/10/2021 20:44
    הגב לתגובה זו
    עסקאות פיקטיביות עם דובאי, ניגוד עינינים, עש שהראשות ניירות ערך מתעוררת הסוסים בורחים מהאורווה
  • 1.
    Led 31/10/2021 19:13
    הגב לתגובה זו
    החברה עדיין בלי מכירות מהותיות ביחס לשווי שלה כ 1.1 מליארד . יש לו 4.18 אחוז . כלומר יש לו 45 מליון שקל בשווי של החברה כלומר כל ירידה או עלייה של 10 אחוז שווים לו כ 4 מליון ש"ח. זה סכום שאפשר לעבוד בשבילו גם ב "חינם". כל הכבוד ביזפורטל. שהבאתם את הכתבה הזו. הרבה יותר קל להיות נחמדים לכולם
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.