אוגורי Augury
צילום: Augury

אוגורי שמקשיבה למכונות הפכה ליוניקורן לאחר שגייסה 180 מיליון דולר

נתנאל אריאל |

מקשיבה למכונות והפכה ליוניקורן: אוגורי (Augury) גייסה 180 מיליון דולר בסבב E לפי שווי של כמיליארד דולר. החברה פיתחה פתרון IoT מבוסס AI לניטור בריאות של מכונות. עד כה גייסה החברה 286 מיליון דולר (55 מיליון בסבב הקודם).

כעת יש לחברה 215 מיליון דולר והחברה מקווה להתרחב לגייסה עובדים למרכזי הפיתוח בחיפה ותל אביב, ולהגדיל את סל השירותים שלה.

 

התפרצות המגיפה הביאה לצמיחה בתחום ה- Industry 4.0 

אוגורי הוקמה ב-2011 על ידי המנכ״ל סער יוסקוביץ׳ וסמנכ״ל הטכנולוגיות גל שאול, ומעסיקה כ-220 עובדים. העולם התעשייתי עובר בשנים האחרונות שינוי דיגיטלי, שנקרא לעיתים Industry 4.0, ובמרכזה בריאות המכונות (Machine Health).

 

תחום בריאות המכונה מתבסס על החיבור בין האינטרנט של הדברים (IoT) לבינה מלאכותית (AI) כדי לחזות ולמנוע כשלים במכונות תעשייתיות על מנת לשפר את ביצועי המכונות. כתוצאה מכך מתאפשרת הורדה של זמני השבתה בקווי הייצור, הגדלת נפחי הייצור, הורדת עלויות האחזקה, וכן האצה של הטרנספורמציות הדיגיטליות שלהם.

 

את סבב הגיוס הנוכחי הובילה בייקר יוז (Baker Hughes), בתחום האנרגיה והטכנולוגיה. חברת האנרגיה תקבל מושב בדירקטוריון של אוגורי. לצידה השקיעו SE Ventures, זרוע ההשקעות התאגידית של שניידר אלקטריק (Schneider Electric), לצד משקיעים קודמים ובניהם: קומרה קפיטל, Insight Partners, Eclipse Ventures, Qualcomm Capital, Munich RE Ventures, ו-Lerer Hippeau Ventures.

 

בין לקוחותיה של אוגורי נמנים: קולגייט-פלמוליב, פפסיקו, נסטלה, קרייר ובישראל היא פועלת עם תאגידים כמו כי"ל (איי.סי.אל), אסם, תנובה, חברת החשמל, מקורות ועוד.

על פי החברה, פתרון בריאות המכונה של החברה מניב ללקוחות החזר השקעה (ROI), ועסקאות מכסות את העלות שלהן תוך חודשים ספורים. לדברי החברה, כי״ל הצליחה לחסוך למעלה ממיליון דולר הפסדי ייצור והשבתה במהלך פחות מעשרה חודשים בהם השתמשה בפתרון.

  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.