לפני שבוע התחברתי לזום כדי להיות חלק מכנס שערכו הבנק המרכזי האירופאי והפד של קליבלנד. זה היה כנס בכלכלה מוניטרית, והגיעו אליו רבים מהחוקרים הבכירים בעולם. אחת ההרצאות היותר מעניינות ששמעתי ניתנה על ידיאוליביה קויביון (Olivier Coibion) מאוניברסיטת טקסס באוסטין. מה שמצא חן בעיני היה לגלות (שוב) שאלברט איינשטיין צדק כשטען שבתאוריה אין הבדל בין תאוריה ופרקטיקה, אבל בפרקטיקה, יש.

במקרה הזה, התיאוריה היא שהבנק המרכזי יכול להשפיע על האינפלציה על ידי פרסום מדיניות שתגרום לציבור לשנות את הציפיות שלו. התיאוריה הזאת קיימת כבר מסוף שנות ה-1970, ובגללה בנקים מרכזיים מקפידים כל-כך לעדכן את הציבור לגבי הצעדים שהם מבצעים, ולגבי הצעדים שהם מתכוונים לבצע. לפי התיאוריה, אם הבנק יהיה מספיק שקוף, הציבור יאמין לו, ואז הבנק לא יצטרך לעשות כמעט שום דבר. ההודעות שלו יספיקו כדי שהציבור יגיב, והתגובות של הציבור יגרמו לכך שהאינפלציה תזוז למקום שבו הבנק רוצה אותה, גם בלי שהבנק יאלץ לשנות את הריבית, או להפעיל כלים אחרים.

בתיאוריה - בנק מרכזי משפיע על השווקים דרך מתן התחזיות והמדיניות שלו

למרות שהתיאוריה קיימת כבר די הרבה שנים, די מדהים כמה מעט הושקע בלבחון אותה באופן מעשי. הבנקים המרכזיים משקיעים לא מעט אנרגיה בלבדוק האם השחקנים הגדולים בשוק ההון מגיבים להודעות שלהם (כן, הם מגיבים), אבל מעט מאוד אנרגיה בלבדוק עד כמה הציבור הכללי מגיב. אז נכון שההשפעה של השחקנים הגדולים של וול-סטריט היא משמעותית יותר מההשפעה של מר וגברת סמית', אבל לפחות בתיאוריה, גם לגברת ולמר סמית' יש תפקיד חשוב.

תחזית שמגשימה את עצמה

קויביון והשותפים שלו ניצלו את ההודעה של יו"ר הפד, ג'רום פאוול, מלפני שנה. פאוול הצהיר אז שהפד כבר לא מנסה לכוון את האינפלציה ל- 2% בכל זמן, אלא מנסה להביא לכך שהאינפלציה תהיה 2% בממוצע. למרות שהשינוי נראה קטן, אמורה להיות לו השפעה גדולה, כי אם הציבור מבין את השינוי הזה, הוא אמור להבין שאם האינפלציה כעת היא מתחת ל-2%, הבנק המרכזי יגרום לה לעלות בעתיד הקרוב מעל ל-2%. הציבור אמור להבין שעדיף לו לעשות קניות כעת, לפני שהמחירים עולים, מה שיביא לעלייה בביקושים, לעלייה בתוצר, ולעלייה באינפלציה. בדיוק מה שהבנק רצה להשיג, ובלי שהבנק יצטרך לעשות כלום. אבל רק בתנאי שגברת ומר סמית' יבינו את המשמעות של השינוי במדיניות של הפד.

• לקראת הורדת הריבית בארה״ב: מה קורה בשאר הבנקים המרכזיים בעולם?
• השווקים מצפים להורדת ריבית – אך כל נתון אינפלציה עלול לשנות את התמונה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בפועל, קויביון והשותפים שלו מצאו שלמעלה מ- 70% מהציבור בכלל לא שמעו על ההכרזה של הפד, למרות שהיא סוקרה בהרחבה בכל כלי התקשורת. מבין אלה ששמעו, רק בודדים הבינו את המשמעות. דרך אגב, אחרי הכנס, ערכתי ניסוי ובחנתי כמה מהסטודנטים והעמיתים שלי במחלקה לכלכלה מודעים לשינוי במדיניות הפד ולמשמעויות שלה. מתברר שהתוצאות במחלקה לכלכלה לא שונות מאשר באוכלוסייה הכללית – כמעט אף אחד לא שמע, ומי ששמע לא טרח להבין.

אפשר להסיק מזה שתי מסקנות. הראשונה, זה מסביר, לפחות במידה מסוימת, למה שינוי המדיניות של הפד לא הביא לעלייה באינפלציה, כפי שקיוו בפד. בפועל, האינפלציה לא עלתה בגלל עלייה בביקושים, אלא רק כשהעולם התחיל לצאת מהסגרים וגילה שיש המון צווארי בקבוק בהספקה שמביאים למחסור במוצרי מזון, אנרגיה, שבבים, וכו'.

השנייה, זה מזכיר שהיכולת של הפד להשיג מטרות בעזרת הצהרות היא מוגבלת. זה שהפד מנסה (וגם מצליח) להשפיע על ציפיות האינפלציה בשוק ההון, לא בהכרח אומר שהוא מצליח להשפיע על ציפיות האינפלציה של הציבור. המשמעות היא שאם הפד רוצה לגרום לשינוי מדיניות הוא חייב לא רק להצהיר, אלא גם לגבות את זה במעשים. זה אומר שעם כל כמה שהפד לא רוצה להעלות ריבית, הוא עלול לגלות בעוד לא הרבה זמן שאין לו הרבה ברירות.

• ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
• לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

ד"ר אביחי שניר