ציפיות לאינפלציה יוצרות אינפלציה; על השיטה של הבנקים המרכזיים להשפיע על השווקים
לפני שבוע התחברתי לזום כדי להיות חלק מכנס שערכו הבנק המרכזי האירופאי והפד של קליבלנד. זה היה כנס בכלכלה מוניטרית, והגיעו אליו רבים מהחוקרים הבכירים בעולם. אחת ההרצאות היותר מעניינות ששמעתי ניתנה על ידיאוליביה קויביון (Olivier Coibion) מאוניברסיטת טקסס באוסטין. מה שמצא חן בעיני היה לגלות (שוב) שאלברט איינשטיין צדק כשטען שבתאוריה אין הבדל בין תאוריה ופרקטיקה, אבל בפרקטיקה, יש.
במקרה הזה, התיאוריה היא שהבנק המרכזי יכול להשפיע על האינפלציה על ידי פרסום מדיניות שתגרום לציבור לשנות את הציפיות שלו. התיאוריה הזאת קיימת כבר מסוף שנות ה-1970, ובגללה בנקים מרכזיים מקפידים כל-כך לעדכן את הציבור לגבי הצעדים שהם מבצעים, ולגבי הצעדים שהם מתכוונים לבצע. לפי התיאוריה, אם הבנק יהיה מספיק שקוף, הציבור יאמין לו, ואז הבנק לא יצטרך לעשות כמעט שום דבר. ההודעות שלו יספיקו כדי שהציבור יגיב, והתגובות של הציבור יגרמו לכך שהאינפלציה תזוז למקום שבו הבנק רוצה אותה, גם בלי שהבנק יאלץ לשנות את הריבית, או להפעיל כלים אחרים.
בתיאוריה - בנק מרכזי משפיע על השווקים דרך מתן התחזיות והמדיניות שלו
למרות שהתיאוריה קיימת כבר די הרבה שנים, די מדהים כמה מעט הושקע בלבחון אותה באופן מעשי. הבנקים המרכזיים משקיעים לא מעט אנרגיה בלבדוק האם השחקנים הגדולים בשוק ההון מגיבים להודעות שלהם (כן, הם מגיבים), אבל מעט מאוד אנרגיה בלבדוק עד כמה הציבור הכללי מגיב. אז נכון שההשפעה של השחקנים הגדולים של וול-סטריט היא משמעותית יותר מההשפעה של מר וגברת סמית', אבל לפחות בתיאוריה, גם לגברת ולמר סמית' יש תפקיד חשוב.
תחזית שמגשימה את עצמה
קויביון והשותפים שלו ניצלו את ההודעה של יו"ר הפד, ג'רום פאוול, מלפני שנה. פאוול הצהיר אז שהפד כבר לא מנסה לכוון את האינפלציה ל- 2% בכל זמן, אלא מנסה להביא לכך שהאינפלציה תהיה 2% בממוצע. למרות שהשינוי נראה קטן, אמורה להיות לו השפעה גדולה, כי אם הציבור מבין את השינוי הזה, הוא אמור להבין שאם האינפלציה כעת היא מתחת ל-2%, הבנק המרכזי יגרום לה לעלות בעתיד הקרוב מעל ל-2%. הציבור אמור להבין שעדיף לו לעשות קניות כעת, לפני שהמחירים עולים, מה שיביא לעלייה בביקושים, לעלייה בתוצר, ולעלייה באינפלציה. בדיוק מה שהבנק רצה להשיג, ובלי שהבנק יצטרך לעשות כלום. אבל רק בתנאי שגברת ומר סמית' יבינו את המשמעות של השינוי במדיניות של הפד.
- הפד בדרך להורדת ריבית נוספת - אך חושש לאבד שליטה על האינפלציה
- פרוטוקול הפד: הריבית צפויה לרדת פעמיים נוספות השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, קויביון והשותפים שלו מצאו שלמעלה מ- 70% מהציבור בכלל לא שמעו על ההכרזה של הפד, למרות שהיא סוקרה בהרחבה בכל כלי התקשורת. מבין אלה ששמעו, רק בודדים הבינו את המשמעות. דרך אגב, אחרי הכנס, ערכתי ניסוי ובחנתי כמה מהסטודנטים והעמיתים שלי במחלקה לכלכלה מודעים לשינוי במדיניות הפד ולמשמעויות שלה. מתברר שהתוצאות במחלקה לכלכלה לא שונות מאשר באוכלוסייה הכללית – כמעט אף אחד לא שמע, ומי ששמע לא טרח להבין.
אפשר להסיק מזה שתי מסקנות. הראשונה, זה מסביר, לפחות במידה מסוימת, למה שינוי המדיניות של הפד לא הביא לעלייה באינפלציה, כפי שקיוו בפד. בפועל, האינפלציה לא עלתה בגלל עלייה בביקושים, אלא רק כשהעולם התחיל לצאת מהסגרים וגילה שיש המון צווארי בקבוק בהספקה שמביאים למחסור במוצרי מזון, אנרגיה, שבבים, וכו'.
השנייה, זה מזכיר שהיכולת של הפד להשיג מטרות בעזרת הצהרות היא מוגבלת. זה שהפד מנסה (וגם מצליח) להשפיע על ציפיות האינפלציה בשוק ההון, לא בהכרח אומר שהוא מצליח להשפיע על ציפיות האינפלציה של הציבור. המשמעות היא שאם הפד רוצה לגרום לשינוי מדיניות הוא חייב לא רק להצהיר, אלא גם לגבות את זה במעשים. זה אומר שעם כל כמה שהפד לא רוצה להעלות ריבית, הוא עלול לגלות בעוד לא הרבה זמן שאין לו הרבה ברירות.
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
ד"ר אביחי שניר
- 7.מעניין. (ל"ת)הקורא 15/11/2021 12:13הגב לתגובה זו
- 6.ILEEAVIV 15/10/2021 20:58הגב לתגובה זויתר על כן, מתברר שחברי הפד הבכירים ביותר סוחרים במניות תוך כדי תפקידם, כן, כן.
- היה לנו רמטכ"ל שסחר במניות תוך כדי מלחמה כן (ל"ת)ערק 17/10/2021 15:09הגב לתגובה זו
- 5.רק מזומן 15/10/2021 15:22הגב לתגובה זומעקרים אינפלציה מוכרים בשורט זהב וכסף כדי שהמחיר לא יעלה אם היו יכולים היו מתמרנים גם את הנפט ואת כח העבודה כדי לא לשלם שכר הוגן
- 4.יהושע קישוא 15/10/2021 13:55הגב לתגובה זוובכך משפיע באופן מלאכותי על התשואות ועל ציפיות האינפלציה
- 3.ב 15/10/2021 12:37הגב לתגובה זוהבנק המרכזי לא באמת מדפיס כסף,הוא סתם משחרר לבנקים יותר רזרבות שיוכלו להלוות. אם תסתכלו על סטטיסטיקת ההלוואות של הבנקים השנה האחרונה תראו שהם פחדו להלוות ודחפו הכל ברברס ריפו בחזרה לפד. כלומר שלא הודפס כסף, האינפלציה היא בגלל בעיות לוגיסטיות אחרי הקורונה, כשהכל יפתר נחזור למיתון ודיפלציה ושוק האג״ח כבר מעיד על כל.
- 2.הביקושים למשכנתאות בישראל ביחס הפוך לריבית הריאלית (ל"ת)באופן מובהק 15/10/2021 09:52הגב לתגובה זו
- 1.חיים 15/10/2021 07:30הגב לתגובה זוהעובדה שיוצרים מחסור,דואגים לפמפם בתקשורת יוצר ביקושים,גורם לעליות מחירים.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח?
ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.
מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.
בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.
אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- מה אמר טראמפ על הסכם נורמליזציה עם סעודיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות
האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.
