משחקי הדיונון
צילום: נטפליקס

משחקי הדיונון משגעת את העולם - האנליסטים יודעים מה זה אומר

הסדרה הקוריאנית הפכה לפופולרית ביותר בכל הזמנים אצל נטפליקס. בג'פריס העלו את מחיר היעד מ-620 ד' למניה ל-737 ד', כך גם ב-Truist וב-Baird העלו את מחירי היעד. תחזית הקונצנזוס לרבעון 3 היא להכנסות של 7.48 מיליארד ד' ורווח של 2.56 ד' למניה
איתי פת-יה | (1)

היא בכלל בקוריאנית, עלתה רק לפני פחות מחודש, יש לה רק 9 פרקים, כלומר היא לא "הכתר" וגם לא "משחקי הכס", והנה, "משחקי הדיונון" הפכה לסדרה הנצפית ביותר בנטפליקס, ששירות הסטרימינג שלה קיים מאז 2007.

110 מיליון מנויים מתוך 209 מיליון בסך הכל שיש לנטפליקס צפו בסדרה - נתון שהדיח את "ברידג'רטון" מהפסגה (בעונתה הראשונה והיחידה עד כה 82 מיליון צפיות תוך 28 יום). בקוריאה הצפונים בזים/מפחדים מהסדרה של השכנים מהדרום, ולפיהם היא מייצגת את כל מה שמקולקל בתרבות המערב. האנליסטים במערב המושמץ באופן לא מפתיע קושרים קו בין הצלחת הסדרה, ובכלל התוכן של נטפליקס (וברוך הבא סיינפלד) ומעלים תחזיות לרבעון השלישי. ולמה לעצור רק בו? גם בזה הנוכחי, האחרון של השנה.

צמיחת מספר המנויים, השורה העליונה, ובהתאם גם מחירי היעד - בכל אלה תמצאו העלאת תחזיות של השוק, גם הודות לתוכן בוידאו, וגם בציפייה לזה מגזרת אחרת - משחקי וידאו (החברה רכשה את אולפן המשחקים נייט סקול בסכום שלא נחשף).

לרבעון השלישי שהסתיים זה עתה צופים האנליסטים הכנסות של 7.48 מיליארד דולר (כמו תחזיות החברה עצמה) ורווח של 2.56 דולר למניה (בתחזית החברה: 2.55 דולר). תוספת המנויים מוערכת על ידי האנליסטים ב-3.8 מיליון איש. לרבעון הרביעי הצפי בשוק הוא להכנסות של 7.67 מיליארד דולר, ורווח של 1.10 דולר למניה, עם תוספת של 8.5 מיליון מנויים. אלה לפחות תחזיות הקונצנזוס.

בפירמה Baird האנליסט וויליאם פאוור שמר על המלצת תשואת היתר, כשהוא מרים את מחיר היעד מ-650 דולר למניה ל-680 דולר. "אם 'משחקי הדיונון היא אינדיקטור, אז התוכן הוא עדיין המלך", כתב בסקירה למשקיעים, בה הוסיף כי מספר ההורדות של אפליקציית נטפליקס ונתוני החיפוש עליה בגוגל מרמזים לגידול במספר המנויים שלה בסוף הרבעון השלישי, דבר שהוא סובר שיתמוך בתוצאות חזקות שתציג, כמו גם תחזית חיובית להמשך.

"עוד קודם לכן צפינו שתוכן מושך יותר במחצית השניה של 2021 יביא לצמיחה במצבת המנויים, וזה מה שלדעתנו אכן קורה", הוסיף. "אנחנו עדיין בדעה חיובית לגבי המעמד של נטפליקס בטווח הארוך, ואולם עם ביצועים חזקים של המניה מאז הרבעון השני, וברקע השקת 'משחקי הדיונון', יש להיות יותר אגרסיביים לגבי חולשות כלשהן (בכוונה שאם נטפליקס תציג כאלה - א.פ)".

בג'פריס, האנליסט אנדרו ארקוויץ שמר על דירוג ה"קניה" למניה והעלה את מחיר היעד מ-620 דולר קודם לכן ל-737 דולר כעת. הוא מצדו הזכיר את נייט סקול ואמר שהמכפילים לפיהם נסחרת החברה יכולים לעלות ככל שתתברר ההזדמנות של החברה בתחום הגיימינג, וגם כמובן עם צבירת פופולאריות של עוד תכנים כמו "משחקי הדיונון".

קיראו עוד ב"גלובל"

כמוהו, גם ב-Truist העלו מחירי יעד. אצלם, האנליסט מת'יו ת'ורנטון שמר גם כן על המלצת "קניה", ומחיר היעד הועלה מ-600 דולר ל-690 דולר למניה. לדבריו, עמדת הקונצנזוס של האנליסטים בשוק התחלפה מדאגה בצל התחרות (דיסני, אמזון, AT&T עם המיזוג בין וורנר לדיסקברי) וקצב הגידול במנויים בתקופת הקורונה, לאופטימיות באשר לתכנים המתוכננים ודריסת הרגל בתחום הגיימינג.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    די בטוח שזה משחק הדיונין ולא משחקי (ל"ת)
    פשוט עם 15/10/2021 00:09
    הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.