עובדי הספנות מתריעים: "שרשרת האספקה העולמית לפני קריסה"
מאז התפרצות מגפת הקורונה, דיווחנו כאן בהרחבה על השינויים והטלטלות של שרשרת האספקה העולמית, שחווה זעזועים קשים. בין סגירת הכלכלות הגדולות בעולם, לסערות באוסטרליה ובסין, ספינת אוור גיוון שנתקעה בתעלת סואץ והשביתה 10% מהתעבורה הימית הגלובלית, נוצרו צווארי בקבוק לכל אורך הגלובוס, כשספינות תקועות מחוץ לנמלים בשל חוסר היכולת לפרוק את מרכולותיהן. אז למרות שחברות השינוע הימיות כמו צים או מולר מארסק A.P. MOELLER-MAERSK A/S (AMKBY) מרוויחות ועוד סביר להניח שירווחו הרבה (צים הרוויחה ברבעון האחרון הכי הרבה לחברה ישראלית מאז ומעולם), עובדי הלשכה הבינ"ל לספנות (ICS), שלחו מכתב למנהיגי העולם שהתכנסו באו"ם, בו הם מתריעים כי הם נשחקים אחרי קרוב לשנתיים של התמודדות עם המגפה והזהירו מ"קריסה של מערכתית של מערכת השינוע הגלובלית". >>איך אפשר להרוויח מהמשבר בשרשרת האספקה העולמית? זאת לאחר שרבים מהעובדים לא דרכו על אדמה מוצקה למעלה משנה, לא זכו לחיסונים מאושרים על ידי ארגון הבריאות העולמי, כשרבים התפטרו בשל העומסים הבלתי סבירים. בשיא המגפה בשנה שעברה, בשיא המגפה, 400,000 עובדים לא יכלו לרדת מהספינות, ומאז חלקם עובדים בלי חוזה בתוקף. גם נהגי משאיות נאלצו לאכול הרבה לוקשים, הן בשל מחסור בכוח אדם והן בשל מדיניות סותרת בין מדינות, כשלדוגמה נהגים במעבר ברנר שבין אוסטריה לאיטליה היו תקועים במשאיות בלילות בטמפרטורות שמתחת ל-0 מעלות, בשל העובדה כי ממשלות לא החריגו את עובדי הסקטור ודרשו מכולם בדיקות PCR. "שרשראות האספקה הגלובליות מתחילות להדק חגורות בשל לחץ מצטבר של שנתיים על עובדי השינוע וזה מתחיל לגבות מחיר", כתבו במכתב שנחתם גם על ידי איגוד התחבורה האווירית (IATA), האיגוד הבינ"ל לשינוע בדרכים (IRU) ואיגוד עובדי השינוע העולמי (ITF). "כל סקטורי השינוע רואים מחסור בעובדים, כשהצפי הוא שעוד יעזבו בשל טיפול רעוע שקיבלו מיליוני עובדים במהלך המגפה, מה ששם את שרשרת האספקה בסיכון גבוה יותר", המשיכו וביקשו שהמנהיגים ייצרו מנגנון אחיד שיוכל לסייע להם. סטיבן קוטו, מזכ"ל ה-ITF אמר כי "שרשרת האספקה העולמית מאוד שברירית ותלויה ביורד ים מהפיליפינים, או נהג משאית כדי להעביר את הסחורות. הגיע הזמן שהממשלות ענו על הצרכים של עובדי הסקטור". חדשות רעות מאוד לעולם בשנה שעברה העולם הומדרני חטף זעזוע שכמותו לא ידע. נכון, בעבר היו מגפות וכאלה קשות יותר מאשר הקורונה, אבל אחרי קצת יותר ממאה שנה של שקט – מאז השםעת הספרדית שפרצה בסוף מלחמת העולם הראשונה – היה שקט בגזרת הפנדמיות הבינ"ל. למזלנו, בעידן המודרני, גם עם הסגר האנושי הגדול בהיסטוריה, שהחל בסין, עבר משם לאירופה, ארה"ב, הודו ומרבית העולם, הכלכלה הצליחה לתפקד בשל שני סקטורים מרכזיים. הראשון הוא כמובן הטכנולוגיה, שהצליח לחבר בין האנשים הכלואים בבתיהם ולגשר את הפער הכלכלי שנוצר, אפשר לעסקים להמשיך לנשום ולציבור להזמין מוצרים באינטרנט. הסקטור השני שהשלים את היכולת המודרנית לשרוד בתנאים כל כך קשים, היה סקטור השינוע הגלובלי. הסקטור מורכב ממשאיות, מטוסים ובעיקר ספינות משא עצומות, שאחראיות על כ-90% משינוע הסחורות בעולם. וכאמור, ענקיות השילוח נהנו ונהנות משנתיים של שיאים בהכנסות בעקבות המצב, כשבסקטור התעופה מרכיב השילוח הפך לחבל הצלה כמעט יחיד בצל קריסת התנועה הבינ"ל. אמנם עוד לפני המגפה היה טרנד גלובלי של הפחתת כוח אדם והעברת יותר ויותר תפקידים לידי מכונות ומחשבים, עדיין, החברות הללו צריכות את רבי החובלים, את המהנדסים ועובדי התחזוקה הימיים כדי להפעיל את הספינות ולייצר הכנסות. אם ייווצר מחסור מהותי בכוח אדם, הספינות לא יוכלו לשוט לשום מקום ולא יהיה מי שיעביר קמח, נפט, הזמנות מעליבאבא ALIBABA GROUP (BABA) או אמזון AMAZON (AMZN) ועוד ועוד ועוד. לאחרונה העריכו מנהלי נמלים בארה"ב כי המשבר בשרשרת האספקה העולמית ייכנס עמוק לתוך 2022, אבל הוא עלול להתארך, אם הסקטור לא ימצא את כוח האדפ המתאים כדי לעמוד ביעדים. זה לבד יכול להכניס לא מעט כלכלות וחברות בינ"ל לסחרור כלכלי, שסופו יכול להיות רע ומר.
- 12.כלנית 14/10/2021 16:52הגב לתגובה זוהספינות מעוקבות בכוונה על ידי סדר עולמי לא חדש. המטרה היא קריסה כלכלית, הרעבה עולמית. זו האמת. השקרנים האלה כל הזמן מזיינים תושכל,מי שעוקב יודע את האמת.
- 11.א.ב 02/10/2021 09:43הגב לתגובה זונראה יותרכמו נבואת הפחדה חסרת בסיס
- 10.עובדה 02/10/2021 06:53הגב לתגובה זומדוע ממשלות לא תוקעות את חברות הספנות? העולם לפני קריסה כלכלית והממשלות יושבות ומגלגלות עיניים. כנראה שיש מי שרוצה לחסל את מעמד הפועלים ולדכא את האוכלוסיות הנאנקות תחת עול הפרנסה. מעניין כמה שוחד משלמות חברות הספנות לבעלי עניין בממשלות. מהפכת 1917 ברוסיה באה בעקבות עול כלכלי.
- 9.א. 01/10/2021 22:00הגב לתגובה זוהגחעה הזמן ליקנות בישראל ולא מיחו"ל תלכו לקנייה לבד זה יותר פרקטי
- 8.רב סרן בועתי 01/10/2021 15:29הגב לתגובה זוכולם יודעים ששוק ההון יכול רק לעלות והכלכלה הריאלית לא באמת מעניינת אף אחד
- 7.אמת 01/10/2021 12:00הגב לתגובה זואם היה מחסור אז היו מעלים את השכר ומשפרים את התנאים.
- אין לך מושג... (ל"ת)דניל 02/10/2021 17:20הגב לתגובה זו
- 6.עדי בן דוד 01/10/2021 11:37הגב לתגובה זוהרווחיות העצומה היא של חברות הספנות ולא של חברות השילוח. בניגוד לחברות הספנות שמקיימות סוג של קרטל מחירים חברות השילוח בתחרות עצומה ששוחקת מחירים ו אפשרת רווח של 100 עד 150 דולר למכולה כאשר המחיר לחקוח הוא 16000 עד 18,000.
- 5.אלכס 01/10/2021 00:02הגב לתגובה זוקצין בצי סוחר עובד כ300 שעות בחודש בשביל 15,000₪ זה עבדות מודרנית בלי זכויות
- 4.אאא 30/09/2021 21:48הגב לתגובה זוהקריסה הכלכלית הייתה צריכה להגיע מזמן ואז הביקושים היו תואמים לקצב העבודה.
- 3.ברברה 30/09/2021 18:47הגב לתגובה זוחברות הספנות הרוויחו יפה מאוניות הקרוז - נוסעים . עכשיו שאוניות הקרוזים הובילו אותם לפשיטת רגל . . הם העמיסו את ההפסדים על הובלת מטענים . שיתחילו להוביל מטענים באוניות קרוז .
- 2.א.ש 30/09/2021 18:38הגב לתגובה זומסתבר שבעולם גלובלי הכל תלי בהכל. משק כנפי הפרפר במדבר יזיז או יעקב את הגלידה של הילד שלך בבית.
- 1.רק מזומן 30/09/2021 17:17הגב לתגובה זוהברבור השחור יבוא מסין ומהתובלה
- לעולם לא תדע מהיכן מגיע הברבור השחור (ל"ת)בן 01/10/2021 22:21הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
