הוריקן מפה
צילום: Isock

הוריקן אידה בדרך ללואיזיאנה ו-10% מתפוקת הנפט בארה"ב בהמתנה

מרכז הסופה בדרגה 4 עם רוחות במהירות של 240 קמ"ש צפויה לפגוע בלואיזינה, בהוריקן החמור ביותר מאז קטרינה שהחריבה את ניו אורלינס. למעלה מחמישית מתושבי המדינה ברחו
ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה ארה"ב גלובל
ב-2005 הוריקן קטרינה, אחת מהסופות החזקות שאי פעם פגעו בארה"ב, פחות או יותר החריבה את ניו אורלינס הבירה של המדינה. הסופה, שנחתה אז בחוף המזרחי בדיוק ב-29 לאוגוסט הרגה 1,800 בני אדם ויצרה נזקים ב-176 מיליארד דולר, שנחשבים עד היום כשיא הנזק. המראות של תושבים רעבים – ובעיקר שחורים – שבוזזים חנויות בעיר המוצפת עוד חרוטים היטב בזיכרון הקולקטיבי האמריקאי.   היום, בדיוק 16 שנה קדימה, לואיזיאנה וניו אורלינס שוב בחרדה עמוקה, כשהם ממתינים בפחד לבואו של הוריקן אידה, שצפוי לפגוע היום במדינה – שעוד לא התאוששה מעוד הוריקן שפגע בה בשנה שעברה. הסופה היא בדרגה 4 – מתוך 5 אפשריות – והיא צוברת יותר ויותר תאוצה ככל שהיא מתקרבת לחוף המזרחי של ארה"ב, כשמהירות הרוחות צפויה לעבור את ה-240 קמ"ש.    ההערכות הן שכיום חיים בלואיזיאנה כ-4.7 מיליון תושבים, מתוכם מיליון כבר ברחו מהמדינה מפחד הסופה. בזמן שהפקקים נמשכים ונמשכים, כמו גם התורים בסופר של תושבים שאוגרים מזון וציוד לקראת שהייה ארוכה בתנאים קיצוניים - התושבים ברשתות החברתיות מבקשים מאנשים להתפלל לשלומם.   הסופה צפויה לפגוע – וכנראה להחריב – מיליון בתים במדינה, כולל מערכת החשמל שצפויה לקרוס, כשההערכות הן כי נזקיה יכולים להגיע ל-220 מיליארד דולר. "יש לסופה הזו פוטנציאל להיות אסון טבע הרבה יותר משמעותי מקטרינה, מאחר והאסון ההוא היה יותר מעשי אדם בשל קריסת סכרים", אמר בריאן מקנולדי, מומחה להוריקנים מאוניברסיטת מיאמי.   אבל יש עוד בעיה קטנה. הקורונה. נכון לכרגע, לואיזינה היא המדינה שנמצאת במקום השלישי בארה"ב מבחינת חולים מאומתים עם למעלה מ-4,000 מקרים בממוצע יומי של השבוע האחרון ובתי החולים שם מוצפים בחולים. החשש הוא שבקרוב הם יהיו גם מוצפים במי גשמים, אבל לרשויות אין את היכולת לפנות אפילו בית חולים אחד מחשש לחיי החולים.   במקביל, הערכות הן שתפוקת הנפט שלחופי מזרח ארה"ב, תיפגענה בייצור של כ-1.9 מיליון חביות ביום – כשענקיות הנפט מפנות את אסדות הנפט ומשביתות אותן לקראת גלי הענק שצפויים לפגוע. עד כה ענקית הנפט בריטיש פטרוליום (BP), עצרה פעילות ב-4 אתרים, המפיקים 680 אלף חביות ביום. רויאל דאץ' של (RDS), עצרה 6 אתרים שמפיקים למעלה מ-650 אלף חביות. ביום שישי החוזים על הנפט עלו ב-2%, בשל הידיעה כי הסופה מתקרבת.   אבל זה לא רק הנפט. אידה צפויה לפגוע באחד מאזורי הסחר החשובים במזרח ארה"ב, המסדרון התעשייתי בין באטון רוג' לניו אורלינס. המסדרון הוא ביתם של עשרות מפעלים פטרוכימיים, כשהחוף של לואיזיאנה הוא ביתם של 3 מתוך 15 הנמלים הגדולים בארה"ב, שאחראיים על על אספקת בין 55 ל-70% מהתבואה בעולם.   כמו כן, נהר המיסיסיפי נחשב לאחד מהעורקים החשובים בכלכלה האמריקאית, שמעביר דשנים, כימיקלים וחומרי גלם לכל ארה"ב. סגירתו למשך זמן ממושך יכולה להכביד מאוד על הכלכלה האמריקאית ולהוסיף עוד בעיה לשרשרת האספקה העולמית. כזכור, בפברואר השנה פגעה סופה במדינת טקסס ומכת הקור הביאה לקריסה כמעט מלאה של תשתיות החשמל במדינה השנייה בגודלה מבחינת שטח – אחרי אלסקה – ושנייה בהיקף האוכלוסייה רק לקליפורניה. הסופה השביתה 40% מייצור הנפט בארה"ב, וקיצוץ של 3 מיליון חביות יומיות בתפוקת הנפט, שמהווים 27% מכלל תפוקת הנפט של ארה"ב. לשם השוואה, בחודש ינואר ארה"ב הפיקה 11 מיליון חביות ביום.  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הלוחש לחביות 29/08/2021 18:16
    הגב לתגובה זו
    בנתיב ההרסה של הסופה יש המון בתי זיקוק, ב2017 הוריקן הרווי פגע חזק בטקסס שגם בה היו המון בתי זיקוק וגרמו להעלאת מרווחי הזיקוק ברחבי העולם. בז"ן בארץ גזר קופון שמן על זה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.