אפגניסטן
צילום: Sohaib Ghyasi, Unsplash

הטליבאן משתלט מחדש על אפגניסטן הבוערת והכלכלה תסבול

בעוד ארה"ב מסיגה את כוחותיה ששהו במדינה מאז 2001, הבירה קאבול נמצאת במצור של הארגון המוסלמי הקיצוני, כשהתורמים למדינה צפויים להוריד 20% מהסיוע החיצוני שבו תלויה הכלכלה
ארז ליבנה | (4)

בשנת 2001 העולם צפה בזעזוע איך פעילים חמושים של הארגון הג'יהאדיסטי, הטליבאן, פוצץ את הפסלים הגדולים ביותר בעולם של בודהה, שנחקקו על גב רכב בעמק הבמיאן שבאפגניסטן, שהוכרזו על ידי אונסק"ו כאתרים לשימור בינ"ל.

 

נריץ 20 שנה קדימה, והארגון הקיצוני ששלט במדינה שבמרכז אסיה בין 1996 ל-2001, חוזר להשתלט על אפגניסטן בחסות יציאת כוחות הברית הצפון אטלנטית, נאט"ו, ובראשן ארה"ב. גם עכשיו רבים מסתכלים בחרדה, כשהארגון הקיצוני צר על עיר הבירה ורוצה להשתלט עליה מחדש, לאחר שכבר השתלט על מחוזות גדולים ומעברי גבול אסטרטגיים.  

 

אחרי מתקפות ה-11 בסטפטמבר 2001, ארה"ב האשימה את אפגניסטן בלקיחת חלק בפיגועים ומתן מחסה לאוסמה בן לאדן והייתה למדינה הראשונה שספגה פלישה אמריקאית בשל חלקה המשוער במתקפה, שהביאה לנפילתם של מגדלי התאומים, אבל גם פגעה בפנטגון.

 

נכון לכרגע, חיילים של הארגון הקיצוני מקיפים את קאבול הבירה, בזמן שהממשלה האפגנית מנהלת פחות או יותר הסכם כניעה, להעברה מסודרת של השלטון. "עד לסיום העברת הכוח, האחריות על האבטחה של קאבול נמצא אצל הממשלה המכהנת", מסר דובר הארגון בפוסט בטוויטר (TWTR).

 

שרם הפנים האפגני, סאטאר מירזקוואל ניסה להרגיע. "תהיה העברת כוח מסודרת. העם האפגני לא צריך לדאוג, לא תהיה מתקפה על העיר וממשלת המעבר תקבל את הסמכויות שלה", אמר בנאום שהוקלט מראש.

 

זה לא ממש עוזר והפחד שולט כרגע. אמנם נאט"ו עדיין מחזיקים בקונסוליה שמנסה לשמור על הסדר ועל מעבר תקין בשדה התעופה המקומי, אבל בינתיים, חוסר הוודאות והבלגן שמגיע יחד אתו חוגג, כשמדינות המערב מרחיקות את אזרחיהן. הראשונה לעשות זאת הייתה גרמניה, שסגרה את השגרירות שלה בקאבול וביקשה מכל האזרחים הגרמניים לעזוב ואף שלחו מטוסי חילוץ.

 

אחרי המלחמה הכי ארוכה, ארה"ב נסוגה

זו הפכה גם למלחמה הארוכה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, כשהיא סוגרת כמעט 2 עשורים מלאים. בסך הכול מתו כמעט 6,300 חיילים או עובדי קבלן של משרד הביטחון האמריקאי, 1,144 כוחות של מדינות נאט"ו אחרות, 66 אלף חיילים ושוטרים אפגנים ולמעלה מ-47 אלף אזרחים אפגנים, כשהטליבאן ספג למעלה מ-51 אלף אבדות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אמנם הקונגרס הוא הגוף שאמור לאשר מלחמות אמריקאיות, עד כה לא אישר הגוף המחוקק האמריקאי אף לא החלטה אחת בנוגע למלחמה הזו, שבמושגים כספיים, היא ענקית. ארה"ב מימנה את המלחמה על בסיס חוב, שמוערך בכ-2 טריליון דולר עד כה, כשהריבית שתיצבר על החוב עד 2050 נאמדת בכ-6.5 טריליון דולר.

 

אבל למרות המצב המתדרדר, האמריקאים אמרו שאין בכוונתם לשנות את התוכניות, כל עוד לא יפגעו בחיילים אמריקאים. נראה שבטליבאן מאוד משתדלים לא להרגיז אותם באופן אישי, אבל עושים הכול כדי להשתלט על המדינה הענייה. כבר בחודש שעבר שלט הארגון על 54% מהמחוזות במדינה, כשכוח המשימה של האו"ם למדינה, UNAMA, דיווח כי במחצית הראשונה של השנה מתו למעלה מ-5,100 אזרחים, מרביתם ילדים ונשים בשל חיכוכים עם הפלגים האפגניים.

 

לפי המגזין הנחשב, פוריין אפרס, הטליבאן היום הרבה יותר חזק ממה שהיה בעת הפלישה האמריקאית ב-2001, עם עד כ-100 אלף חיילים פעילים.

 

כמה זה ישפיע על  הכלכלה האפגנית?

עד כמה רעועה הכלכלה האפגנית? בין שנת 1981 ל-2001, לבנק העולמי יש פשוט בור של נתונים, שבו אינו מודע לתמ"ג במדינה. מדובר במדינה נחשלת, ש-44% ממנה עוסקת בחקלאות באופן ישיר ול-60% מהאוכלוסייה יש הכנסה מהסקטור החקלאי. בבנק העולמי מציינים שהמדינה סובלת מחוסר בפיתוח של הסקטור הפרטי, חוסר בביטחון אישי, חוסר יציבות פוליטי, מוסדות חלשים, תשתיות נחותות, שחיתות ואווירה עסקית קשה, ששמו אותה במקום הלא מחמיא של 173 מתוך 190 במדד עשיית העסקים של אשתקד. זה לא הולך להשתפר.

 

כדי להבין עד כמה המצב גרוע, אז האשראי לסקטור הפרטי עומד על 3% מהתמ"ג בלבד. בישראל לדוגמה, הנתון הזה עומד על 65.4% ב-2019. גירעון הסחר של המדינה עומד על 30% מהתמ"ג שבשנה שעברה התקרב ל-20 מיליארד בלבד. בשל זרימה של תרומות והאמריקאים שבאו להילחם, אבל גם לבנות, בין 2002 ל-2011 המדינה צמחה בשיעור של 9.4%. עם זאת, בשל האטה שנבעה מכמה סיבות, בין 2015 ועד 2020 התמ"ג עלה רק ב-2.5% בממוצע שנתי, כשהסיוע שקיבלה המדינה ירד מ-100% מהתמ"ג ל-43% בלבד.

 

בוועידת ג'נבה שנערכה בנובמבר 2020, התורמים הבינ"ל התחייבו להמשיך לתרום למדינה עד 2024, למרות שמרביתם הודיעו כי יתרמו רק השנה ויחליטו בהמשך אם ואיך יעבירו כספים לכלכלה המדשדשת, כשתרומות אלה נאמדו ב-15 מיליארד דולר בשנה. עכשיו צופים בבנק העולמי כי אם המצב הנוכחי יימשך, התרומות ירדו לפחות בכ-20%.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רוברט 16/08/2021 23:09
    הגב לתגובה זו
    האפגנים מיצאים את הפרג הטהור למורפין והרואין בכמות של 20-40 מילירד דולר בשנה ! לא חסר להם כסף !
  • 3.
    אחמדי 16/08/2021 12:26
    הגב לתגובה זו
    אתם לעולם לא תבינו אותנו אתם רגילים לחיות עם המבורגר וקולה ואנחנו עם פיתה ומים אז אין לנו בעיות כלכלה כמוכם
  • 2.
    הצפוני 16/08/2021 06:05
    הגב לתגובה זו
    זה מה שהולך להיות שם.
  • 1.
    דוד 15/08/2021 18:52
    הגב לתגובה זו
    עולם המערבי רקוב ובשליטת פושעים שמחסלים את העם [מניסיוני המר]
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

משקיעים עובדים AIמשקיעים עובדים AI

לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?

יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 עקפו את הציפיות - אבל השוק אדיש והמדד עלה רק ב-1.3% מאמצע אוקטובר; האם "הציפיות הפרפקטציוניסטיות" הן אלו שידרדרו את וול סטריט?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

זו עונת הדוחות הכי טובה מאז 2021, אבל נראה שגם לשוק זה כבר לא מספיק. יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 שפרסמו עד עכשיו את התוצאות שלהן לרבעון השלישי הצליחו להכות את תחזיות האנליסטים, אבל השוק אדיש. מדד הדגל עלה מאז אמצע אוקטובר רק ב-1.3%, בזמן שהחברות עצמן מדווחות על שיאים ברווחיות ובהכנסות. תחשבו על זה. נשארו רק 50 חברות שיביאו לנו תוצאות, כשריכוז מרשים של חברות מביאות תוצאות מעל הציפיות, ההישג הכי הגדול מזה שנים. ובכל זאת, זה לא מקבל ביטוי בתשואות, גם על פי מחקר שעשו בגולדמן זאקס, מניות שהיכו את התחזיות רשמו עלייה ממוצעת של 0.3% בלבד ביום שאחרי הדוח שזה חצי מהממוצע ההיסטורי.

מה ההסבר לזה? התשובה נמצאת בשאלה. אנחנו הגענו לעונת הדוחות הזאת אחרי חודשים של עליות ועם ציפיות בשמיים. השווקים רצים 4 חודשים ברצף, אז זה לא מפתיע שאפילו תוצאות טובות מתקבלות בסוג של עייפות ואדישות.

בשבוע שעבר הנאסד"ק רשם את הירידה השבועית החדה ביותר שלו מאז אפריל, וזה מגיע בעקבות חששות שהחברות משקיעות יותר מדי בפרויקטים של AI. גם נתוני התעסוקה והצריכה הצביעו על האטה קלה, וזה הוביל את ה-S&P 500 לסיים את השבוע בירידה של 1.6%.

מניות הטכנולוגיה נסחרות היום במכפילים גבוהים, לפעמים עשרות ואפילו מאות פעמים על הרווח העתידי. מדד המכפיל המתואם שילר עלה לרמות שנראו רק פעם אחת בעבר - בתקופת בועת הדוט-קום. לכן, השוק מתקשה להתרגש מדוחות טובים הוא כבר מתמחר "שלמות". המשקיעים מסתכלים קדימה - אל ההשקעות של המאות מיליארדים ב-AI, אל ההוצאות הקפקס המטורפות ושואלים את עצמם מתי כל זה יתורגם לרווחים.

וזה מוביל לזה שגם כשחברות כמו מטא Meta Platforms 0.45%   , פלנטיר Palantir 1.65%    או רובין הוד Robinhood 2.58%   מציגים רבעון עם תוצאות שיא, המניות שלהן צונחות. מטא איבדה 11% אחרי שחשפה עלייה נוספת בתקציבי ה-AI שלה; פלנטיר ירדה 8% למרות תחזית אופטימית לשנה כולה; ורובין הוד, שהציגה רווח שיא, נחתכה ב-11% אחרי שההוצאות שלה עלו מהצפוי. זה מראה לנו שוק עייף ועצבני. שוק כלל לא סלחן. שוק שבוחן לאן הוא הולך מכאן.