סין נלחמת באוסטרליה וביצרני הפלדה בשטחה; מחיר הברזל צולל
זה לא סוד שכמו ארה"ב, היחסים של סין עם לא מעט מדינות בעולם המערבי הן מתוחות, אפילו מאוד. רק לפני שבועיים, מדינות נאט"ו, יחד עם יפן, אוסטרליה וניו זילנד, האשימו את סין בפריצה למערכות מיקרוסופט MICROSOFT (MSFT), כשלראשונה מאז המלחמה הקרה נוסדה ברית בין מדינות מערביות נגד מדינה קומוניסטית. אתמול אפילו גרמניה החלו להיות מודאגת מהשאיפות הסיניות הגוברות ושלחה משחתת לאזור הים הסיני לראשונה מזה 2 עשורים.
אז אוסטרליה וסין במסלול התנגשות מדינית כבר שנה וחצי, כשהיחסים בין קנברה – בירת אוסטרליה – לבייג'ינג, בשפל. אמנם בשנה שעברה אוסטרליה, יצואנית הברזל (Iron Ore) הגדולה בעולם – שב-2020 ייצאה 56% מהברזל העולמי – ייצאה לסין ברזל בלמעלה מ-82 מיליארד דולר, אבל יתר הייצוא של יתר המוצרים שלה לסין הגדולה נפל בכמעט 40%.
היה חשש כי הירידה בייצוא תפגע בהתאוששות הכלכלית האוסטרלית, אבל בינתיים, החקלאים והיצרנים האוסטרליים מוצאים יעדים חדשים כדי למלא את החלל. בכל מקרה, לפי הדיווחים בסין, היא מחפשת חלופות גם לברזל האוסטרלי וזו כבר יכולה להיות מכה מתחת לחגורה לכלכלה האוסטרלית – רק שלא בטוח שתהיה מדינה שתוכל לספק לה את הרעב למרכיב היסוד של הפלדה. כי בשנה שעברה סין ייבאה למעלה מ-75% מכל הפלדה בעולם, כשהיבואנית השנייה היא יפן עם 6% בלבד.
סין רוצה למתן את ייצור הפלדה
וכאן מגיעים לנקודה השנייה. סין מפעילה לחץ דו כיווני על התעשייה. כי מהצד השני של המטבע, סין היא יצרנית הפלדה הגדולה בעולם בפער. בינואר השנה לדוגמה, המדינה הפיקה לא פחות מ-90 מיליון טונות, מתוך כמעט 163 מיליון טונות שיוצרו בעולם כולו. הבאה בתור היא הודו שייצרה "רק" 10 מיליון טון של פלדה.
- אואזיס לא הראשונים: עשרת הטורים הגדולים ברוק
- עליות באסיה, החוזים בוול סטריט נסחרים בעליות קלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחצית הראשונה של השנה יצרני הפלדה בסין ייצרו 12% יותר פלדה מאשר במחצית הראשונה של 2020. בבייג'ינג רוצים למתן את הייצור, בין היתר בשל המחויבות להפוך לכלכלה עם 0% פליטות פחמן, כשתעשיית הפלדה מהווה בין 10 ל-20% מסך כל הזיהום בסין.
אז הרשויות הורו ליצרנים להפיק פחות והם ינסו, בעיקר מפחד היד הקשה של השלטונות. אבל הגברת הייצור נובעת בין היתר מביקושים גבוהים יותר, בשל השקעות עצומות בתשתיות ובבנייה בעולם.
בכל מקרה, זה דוחף את המחיר של הברזל למטה. מאז שהגיע לשיא לפני כשבועיים עם מחיר של כמעט 220 דולר לטון, המחיר ירד ב-18.6% לקצת פחות מ-180 דולר לטון. רק לפני 3 ימים המחיר עמד על למעלה מ-213 דולר לטון והוא נפל ביותר מ-16% בסוף השבוע.
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
- 5.ברזל 04/08/2021 02:24הגב לתגובה זואז למה בישראל היתה עליה של 13% במחירי הברזל החודש
- 4.שישקו 03/08/2021 14:02הגב לתגובה זומוגמר של פלדה ...קרי רכב צנרת ושאר מוצרים יפגע אנושות בצמיחה הסינית....במיוחד שאין תחליף הולם לייהוא הברזל הגולמי מאוסטרליה...לא סתם השוק הסיני נסוג 20 אחוז. דידי .באבא. ועכשיו הפלדה.
- 3.אחרי קריאת הכתבה מבינים את מלחמת טראפ בסין (ל"ת)YL 03/08/2021 13:52הגב לתגובה זו
- 2.חיים 03/08/2021 13:50הגב לתגובה זוהמחיר עלה כי מחיר הסחורות עלה. וגם ההובלה. אז עכשיו הברזל יורד. מחיר דיור ירד בהתאם? לפחות במדדים? בתשומות? יראו איזו השפעה בכיוון מטה? כנראה הגרף נקבע כלפי מעלה בלבד. ירידות? לא אצלנו.
- 1.חגי 03/08/2021 11:31הגב לתגובה זוכתבה בנושא חשוב מדי כדי שתהיה כל כך חובבנית. אם השלטונות בסין דורשות למתן את היצור, כלומר את ההיצע, אז המחיר אמור לעלות, לא? ומה עם גורמים נוספוית שמשפיעים על המחיר, כמו ההיטל החדש ברוסיה?
- בזיל 03/08/2021 14:23הגב לתגובה זוהכוונה לדעתי למתן את הייצור הנסמך על ברזל ופלדה
- דני 03/08/2021 14:04הגב לתגובה זוהגבלת הייצור הסופי לייצוא יפגע רק בסינים והביקוש לברזל יפחת כשההיצע נשאר קבוע. מכאן ירידת מחיר החומר גלם ודאית.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית
ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור
שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.
הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ
קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.
ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".
המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.
- אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
- שר האנרגיה של אבו דאבי יכהן גם כמנכ"ל זרוע ההשקעות הבינלאומית של אדנוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלפי מקומות עבודה חדשים
האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים
הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.
