בשנת 2019 תפסו המשטרה והאפוטרופוס הכללי 1.2 מיליון שקל וכן ארנקים דיגיטליים המכילים 288.53 מטבעות ביטקוין (BTC), ו-211,800 מטבעות ריפל (XRP) בחשבונו של ארז שמואלי, שנעצר בפרשת טלגראס, והוגש נגדו כתב אישום כעבור שלושה חודשים על עבירות מס והלבנת הון.

במקביל להליך הפלילי, הוציאה רשות המסים שומת מס על סך של 12.1 מיליון שקל נגד שמואלי, וכעבור זמן קצר עתר פקיד השומה לבית המשפט המחוזי כדי להטיל עיקולים על נכסיו של שמואלי, כדי להבטיח את תשלום המס - ובית המשפט המחוזי הסכים לכך.

אחרי שנתיים, פנה שמואלי לבית המשפט המחוזי בבקשה להסרת העיקולים והציע ערבות של מטבעות ביטקוין בשווי של שומת המס (12.1 מיליון שקל). רשות המסים התנגדה בשל החשש מהתנודתיות הגבוהה בערכם של המטבעות הדיגיטליים והציעה מתווה חלופי של מימוש המטבעות הדיגיטליים בשווי המס, והטלת עיקול על התמורה שתתקבל תוך שחרור יתר הנכסים.

שמואלי התנגד לכך וטען כי הוא צופה עליית ערך בביטקוין ולכן הוא לא מעוניין למכור בינתיים את המטבע, והציע מנגד כי חלק מהביטקוין יומרו בהתאם לגובה המס אך בכפוף לכך שאם לבסוף יימצא כי אין לשומה בסיס, ישיב פקיד השומה את אותו מספר של מטבעות דיגיטליים לידי המבקשים (ובכך לא ייפגע שמואלי ממימוש המטבעות בטרם עליית הערך שהוא סבר שתתרחש.

• שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
• הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופט מגן אלטוביה מבית המשפט המחוזי דחה הצעתו של שמואלי וקבע כי עמדת רשות המסים, לפיה ישנו חשש בשל התנודתיות המאפיינת את הביטקוין, היא סבירה בנסיבות העניין וכי אין במטבעות הדיגיטליים בגובה השומה כדי לשמש ערובה מניחה את הדעת. הצעה דומה של שמואלי, לפיה לצמצום העיקולים שהוטלו על הנכסים, כך שיחולו רק על רכוש בשווי סך שומת המס הנטענת, תוך מתן עדיפות לתפיסת הסכום התפוס במטבע ישראלי והשלמתו במטבעות דיגיטליים - נדחתה גם היא ע"י בית המשפט, הפעם ע"י השופטת ירדנה סרוסי, שקבע כי "אין בהצעות שהציגו המבקשים במסגרת בקשות אלו כדי לאיין את החשש מהתנודתיות הגבוהה בערכם של המטבעות הדיגיטליים".

שמואלי ערער לבית המשפט העליון וטען כי התנודתיות בביטקוין אינה כה גדולה כפי שסבורה רשות המסים. בתשובת רשות המסים הסבירה הרשות כי הביטקוין בהחלט תנודתי והדגימה זאת כך: ביום תפיסת הביטקוין עמד שער הביטקוין על 3,954 דולר, כעבור חודשים ספורים, בזמן הוצאת השומה בחודש יוני 2019 עמד השער של 9,557 דולר, כעבור שנתיים - בסוף יוני 2021, היה השער 34,868 דולר, כאשר בדרך הוא כבר הגיע גם ל-63,518 דולר, ולכן לדברי פקיד השומה בהחלט מדובר בתנודתיות לא רגילה. 

רשות המסים: "מטבעות דיגיטליים שונים מהותית מנכסים אחרים"

לדברי רשות המסים, צריך להתייחס גם לסיכוני התנודתיות של שער המט"ח שכן הביטקוין נסחר בדולרים ולא בשקלים. על פי רשות המסים: "המטבעות הדיגיטליים שונים מהותית מנכסים אחרים, לרבות נכסים החשופים לתנודתיות, וכך גם משתקף מעמדותיהם של גופי מחקר שונים, ובכללם הוועדה לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפים של הרשות לניירות ערך וארגון ה-OECD".

• הארגנטינאים עוברים לקריפטו כדי להגן על החסכונות
• הדימום בקריפטו לא נעצר - מה יסמן תחתית?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שוק הקריפטו פותח את נובמבר ב"רגל שמאל" - האם נמצא תחתית?

ברשות הוסיפו כי "מדובר בנכס שלא ניתן להעריך את השינוי בשוויו לאורך זמן", ואף הוסיפו כי המס כבר המשיך לעלות ועומד על 13.1 מיליון שקל, וכי גם בזמן מכירת המטבעות ע"י שמואלי הוא יחוייב במס, ולכן "אין בעיקול חלק מהנכסים כדי להעמיד בטוחה מספקת בעבור חוב המס, וזאת אף בהתעלם מהתנודתיות".

ברשות המסים הוסיפו כי משמעות ההצעה של שמואלי היא "להמר על שער הביטקוין, בעוד אין היא מוסמכת לעשות זאת" והסבירו כי "לא ייגרם למבקשים (שמואלי) כל נזק מהותרת הביטקוין בחזקתם – שכן, המבקשים בעצמם הבהירו כי סירובם להצעת פקיד השומה להמיר את המטבעות נובע מכך שהם אינם מעוניינים לממשם במועד זה, וכך גם יהיה אילו יותרו בידי המשיבים".

העליון: "שם ששווי הביטקוין עלה בתקופה שחלפה, כך יכול הוא גם לרדת"

בפסק דין שהתקבל היום ע"י השופט עופר גרוסקופף, קבע השופט כי עליית השער של הביטקוין במהלך השנתיים האחרונות אינו מוגדר כשינוי נסיבות: "בנכסים ספקולטיביים כדוגמת הביטקוין, הנתונים כעניין שבשגרה לתנודתיות גבוהה במיוחד שעשויה לנוע לשני הכיוונים, לא ניתן לראות בשינויים בשווי הנובעים מעצם תנודתיות זו כ"שינוי נסיבות" המצדיק שינוי ההחלטה המקורית (וזאת להבדיל מעליית שווי נכס מעוקל הנובעת משינוי קבוע בערכו, כגון עליית ערך מקרקעין מעוקלים בעקבות שינוי ייעודם)".

לדבריו: "אם תאמר אחרת, הרי שייווצר מצב א-סימטרי, במסגרתו כל אימת ששווי הנכס המעוקל יעלה, יידרש שחרור חלק מהעיקול, וזאת מבלי שתובטח אפשרות המעקל להגדיל את העיקול, במקרה שתתרחש ירידה בשווי הנכס המעוקל לאחר מכן. כתוצאה מכך אם שווי הנכס יעלה תחילה וירד לאחר מכן, עלולה המדינה למצוא עצמה עם עיקול ששוויו נמוך מהסכום הראשוני שעוקל להבטחת החבות".

"כשם ששווי הביטקוין עלה בתקופה שחלפה, כך יכול הוא גם לרדת, ואין לדרוש מפקיד השומה לשאת בסיכון כי שער המטבע ירד, כשם שלא ניתן לדרוש ממנו לשאת בסיכון כי שער המטבע יעלה"