גיל שויד צ'ק פוינט
צילום: יח"צ

צ'ק פוינט מכה את התחזיות רק בכאילו. המשקיעים מאוכזבים והמניה יורדת

החברה דיווחה על עליה של 2% ברווח למניה בעוד שהרווח עצמו קטן לעומת התקופה המקבילה ב-3.5%. בשורה העליונה צמחה ב-4% בלבד, אך לנוכח איומי הסייבר עליהם מדברים בחברה ניתן היה לצפות לנתון טוב בהרבה. עסקות של 30 מ' ד' אינן התשובה
איתי פת-יה | (8)

צ'ק פוינט (סימול: CHKP) הצליחה לעקוף את תחזיות הרווח של האנליסטים לרבעון השני של השנה. הרווח למניה עלה, אבל זה "בכאילו". בפועל, חברת אבטחת המידע רשמה ירידה של 3.5% ברווחי התקופה על פני הרבעון המקביל אשתקד. הסיבה לכך היא שרכשה מניות של עצמה ומחקה אותן מהמסחר, וכשהרווח מתחלק בין פחות מניות, אפשר לספוג רף מסוים של ירידות ברווח הנקי ועדיין להציג עלייה ברווח למניה. השיטה ישנה, אך בלטה במיוחד בתוצאות הרבעון. הצרה היותר גדולה היא שגם הבעיות ישנות, ובעיות ישנות פותרים בשיטה הישנה. בינתיים נראה שהמשקיעים מאוכזבים שכן כעת המניה יורדת בכ-4% בוול סטריט.

ראשית למספרים: הרווח על בסיס Non-GAAP עמד על 217 מיליון דולר, ירידה של 3.5% לעומת 225 מיליון דולר שהרוויחה ברבעון המקביל אשתקד. צ'ק פוינט דיווחה על רווח למניה על בסיס Non-GAAP של 1.61 דולר, בעוד תחזית הקונצנזוס הייתה לנתון של 1.56 דולר. בתקופת הדוח ביצעה החברה רכישות עצמיות של 2.7 מיליון מניות בהיקף של 325 מיליון דולר. החישוב לפי מניה שהציגה בדוחות מתבסס על חלוקה ל-134.8 מיליון מניות, בעוד ששנה קודם לכן החישוב נעשה לפי מספר של 142.6 מיליון מניות. במילים פשוטות - הרווח למניה עלה בגלל שמספר המניות ירד. הרווח האבסולוטי בירידה. 

מתחילת השנה ירדה המניה בכ-3% בעוד הנאסד"ק עלה בכ-19%. ובכלל - צ'ק פוינט בתשואת חסר מול כל מדד ייחוס - מול מניות אבטחת המידע, מול חברות הטכנולוגיה ועוד.

הטיעון המתבקש הוא שאחרי שהחברה צמחה לכזו שיש לה קצב הכנסות של כ-2 מיליארד דולר בשנה, הצמיחה נעשית עקב בצד אגודל, בשיעורים נמוכים. אבל אם נסתכל כך על צ'ק פוינט, אזי שהציפיות ממנה יהיו כאלה של חברת ערך. והרי היא מגדירה עצמה כחברת צמיחה – וכך גם כל השוק מסתכל עליה. אוי ואבוי יהיה למשקיעים אם ההגדרה "תשתנה". במקום להעריך אותה לפי מכפיל רווח של 17-20 על הרווחים הצפויים, יעריכו אותה לפי מכפילי רווח נמוכים מ-14-15. המניה כמובן תרד. אבל אולי זה יהיה נכון - צ'ק פוינט לא באמת צומחת. 

אנחנו לא בעתות שגרה, לא מבחינת מצב השווקים והכלכלות שמלקקות את הפצעים מהקורונה – וגם לא מבחינת הסקטור שבו פעילה צ'ק פוינט, שהוא אבטחת מידע. בחברה מדברים ובצדק על האיומים הגוברים מפני מתקפות סייבר, וזו מגמה שהיינו עדים לה כנראה גם ללא שום קשר לקורונה, פשוט בגלל ההתפתחות הטכנולוגית וההאקרים שגם כן משפרים את כישוריהם.

בהתחשב בכך, מלכתחילה אין ממש מקום לפטור את הצמיחה האיטית של צ'ק פוינט בטענה שהפכה לחברת ערך. בתקופה שכזו הציפייה הייתה שתקטוף הרבה יותר מהפירות שמביאים איתם סיכוני הסייבר לחברות מסוגה. נזכיר שלא רק האיומים גברו – גם מספר המותקפים הפוטנציאלים קפץ, והכוונה פה היא לכל אותם ארגונים, חברות, חנויות ועסקים קטנים ופרטיים שקידמו את הדיגיטציה בשנה הקורונה. ההזדמנות הגדולה הזאת לא באה לידי ביטוי מספק במספרים של צ'ק פוינט.

בהודעת החברה על תוצאות הרבעון צוטט המייסד והמנכ"ל גיל שוויד כשהוא חושף דווקא צמיחה תלת ספרתית של הפלטפורמה Infinity וכזו דו ספרתית במוצרים CloudGuard ו-Harmony ומוסיף כי הצמיחה בהכנסות ממנויים הסתכמה ב-12%. אלה כבר מספרים יפים הרבה יותר, אך שיעורם זניח ביחס להיקף הפעילות הכולל של החברה. החברה אמנם מציגה צמיחה של 10% בהכנסות הנדחות, אך זה לא הסעיף המהותי עבור המשקיעים. צ'ק פוינט זקוקה למוצרים ושירותים שתרומתם להכנסות הכוללות יהיה מהותי הרבה יותר.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    פז 27/07/2021 10:59
    הגב לתגובה זו
    200 מיליון דולר רווח נקי בריבעון לא טוב להם.4 מיליארד דולר בקופה לא טוב.עדיף חובות הפסדים וצפי לצמיחה עתידית בפנטזיה
  • 7.
    ZUBUR1 27/07/2021 00:38
    הגב לתגובה זו
    משלמים את השכר הכי נמוך בהייטק ובגלל זה יש תחלופה + עזיבה של עובדים לפני בערך שנה חלק גדול מה R&D התפטרו והקימו את ORCA SECURITY
  • 6.
    עומרי 26/07/2021 22:47
    הגב לתגובה זו
    קמצנים !!!!
  • 5.
    יש שם אחת בהנהח"ש שהיא נחש מתחת לקש (ל"ת)
    אמנון 26/07/2021 22:36
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יזםקנאי 26/07/2021 18:25
    הגב לתגובה זו
    לחברה רווח שנתי של מאות מליונים ועוד 4 מיליארד בקופה. אז בדור הנוכחי חברה כזו נחשבת כישלון לעומת החברות ששוות מיליארדים לא מרוויחות ולא ירוויחו.
  • 3.
    אלטו פלטו 26/07/2021 17:51
    הגב לתגובה זו
    צ'ק פוינט נרדמה כבר שנים ואין טכנולוגיה חדשה ורכישות.
  • 2.
    אבי כהן 26/07/2021 17:41
    הגב לתגובה זו
    צק פוינט משחקים במגרש של ל...פני 15 שנה......ואת המשחק האמיתי העבירו לאיצטדיון חדש עם טכנולוגיה מתקדמת ...
  • 1.
    דני 26/07/2021 17:30
    הגב לתגובה זו
    אז עכשיו כשהכל משתנה מהר וצריך להמציא את עצמם מחדש, זה קשה מאוד.
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.