מניות ביוג'ן ואיליי לילי – דרכנו לאן?
מאז שה-FDA אישר בתחילת החודש את תרופת האלצהיימר של חברת BIOGEN IDEC (סימול: BIIB), מנייתה של חברה זו, יחד עם מניית שותפתה היפנית חברת EISAI CO LTD ADR ויחד עם מניית LILLY ELI & CO (סימול: LLY), הוסיפו כבר במצטבר כ-55 מיליארד דולר במונחי שווי שוק.
אישור ה-FDA לתרופת ה-Aducanumab של ביוג'ן, או בשמה המסחרי Aduhelm, והוולידציה שהאישור הנ"ל מגלם לגישת העמילואיד בטא בכל הקשור לטיפול במחלת האלצהיימר, נתן זריקת עידוד אדירה הן לשורה לא קטנה של חברות אינובטיביות קטנות המפתחות תרופות לטיפול באלצהיימר, הן לחברות דיאגנוסטיקה הפועלות בתחום כמו אילומינה, Invitae ו-Quanterix, והן גם לענקית הפארמה איליי לילי אשר נמצאת בניסוי קליני מתקדם עם תרופת ה-Donanemab שלה עבור אלצהיימר.
בנוסף לכך, אישור ה- Aduhelm ע"י ה-FDA הינו בעל השלכות רוחביות בתעשיית שירותי הבריאות (Healthcare) בכללותה, הרבה מעבר לתעשיית הביוטק והפארמה. האישור יוצר אי-וודאות גבוהה בקרב מבטחות רפואיות בארה"ב אשר פועלות בתחום ביטוחי הבריאות הציבוריים-ממשלתיים מסוג Medicare, המיועד בעיקרו לבני 65 ומעלה ולבעלי מוגבלויות – חברה כמו HUMANA INC לדוגמא (סימול: HUM). זאת, נוכח תג המחיר הגבוה מאוד של התרופה (56,000 דולר לשנה) ופוטנציאל עלויות הטיפול הכבד מאוד אשר נובע מכך.
ברור כי השימוש ב-Aduhelm יכול לעלות לתוכניות Medicare מיליארדי דולרים רבים מאוד בשנים הקרובות, מה שעלול להוביל להגבלת הגישה של חולים לשימוש בתרופה, למשל באמצעות החלטות רגולטוריות בנושא מצד ה-CMS (Centers for Medicare & Medicaid Services), הגוף האמון על ניהול תוכניות ה-Medicare בארה"ב. כדי לסבר את האוזן: לפי ביוג'ן, השימוש ב-Aduhelm הינו רלבנטי לאוכלוסייה משוערת של 1-2 מיליון איש בארה"ב, חולי אלצהיימר בעלי פגיעה קוגניטיבית מתונה. העלות השנתית לשימוש בתרופה עבור מיליון מטופלים תהיה יותר מ-57 מיליארד דולר.
- "הבעיות עם אדוהלם לא קשורות למקבילה של אלי לילי"
- מעשה בשלוש חברות פארמה ואזהרת FDA אחת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביוג'ן, מצידה, צופה מחד כי השימוש בתרופה החדשה עבור אוכלוסיית המטופלים הרלבנטית יתפתח ויגדל באופן הדרגתי על פני מספר שנים, ומאידך – על מנת לשכך את הלחץ הציבורי המתפתח בארה"ב נוכח המחיר הגבוה מאוד של ה-Aduhelm, ביוג'ן כבר הודיעה כי תשקול לבצע "התאמות" במחיר התרופה במידה והשימוש בה יצמח באופן מואץ יותר ממה שציפתה.
כצפוי, הלחץ הציבורי בארה"ב נוכח תמחור ה-Aduhelm היתרגם מהר מאוד ללחץ פוליטי, כאשר בסוף השבוע הודיעו שני חברי קונגרס אמריקניים, שניהם יו"רים של וועדות חשובות בבית הנבחרים, על כוונתם לפתוח בחקירה לא רק לגבי התמחור של ה-Aduhelm אלא גם לגבי תהליך האישור הבעייתי שלו ב-FDA.
הלחץ הציבורי והפוליטי הנ"ל בארה"ב מעיב לאחרונה על מניית ביוג'ן, מה שיצר בעינינו הזדמנות מעניינת לבנייה והגדלת פוזיציות: גם לאחר מהלך העליות המשמעותי מאז אישור ה-Aduhelm ע"י ה-FDA, או עלייה של כמעט 40% מתחילת השנה, ביוג'ן עדיין נסחרת לפי מכפיל רווח נקי (P/E) אטרקטיבי בעינינו, 16 בלבד ביחס לתוצאות הכספיות הצפויות בשנה הבאה, או 14 ביחס לשנת 2023. גם האנליסטים המסקרים את ביוג'ן נותרו אופטימיים ברובם, עם 15 המלצות "קנייה", 17 המלצות "החזק", ומחיר יעד ממוצע הגבוה ב-25% ממחיר המניה כיום.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
כמו כן, אם נחזור לעולם הביוטק, חברות אשר מפתחות תרופות למחלות נוירו-דגנרטיביות בהחלט עשויות להרוויח ממה שאולי מסתמן כמשוכה מונמכת להוכחת יעילות (Efficacy) מצד ה-FDA בבואו לאשר תרופות מסוג זה, וכן גם אולי נכונות רחבה יותר לקבל את השימוש בביו-מרקרים כתחליף ליעדי ניסויי קליניים בתחום.
באשר לחברת איליי לילי ותרופת ה-Donanemab שלה עבור אלצהיימר, זו האחרונה קיבלה מה-FDA בשבוע שעבר מעמד של Breakthrough Therapy, מה שמאפשר פוטנציאלית להגיש את התרופה לאישור כבר במהלך השנה הנוכחית, כך שקיים תרחיש שה-FDA יאשר את ה-Donanemab כבר באמצע השנה הבאה. מניית איליי לילי מאוד נהנית מהרוח הגבית של ה-Donanemab אשר אחראית לעיקר העליות מתחילת השנה, כ-35%.
העליות הנ"ל הפכו את איליי לילי למניית הביג הפארמה היקרה ביותר בארה"ב, עם מכפיל רווח נקי (P/E) של 26 ביחס לתוצאות הכספיות הצפויות בשנה הבאה, או 23-24 ביחס לשנת 2023, ושווי שוק 219 מיליארד דולר. כך שלמרות שאנחנו מאוד אוהבים את החברה, צריך להיזהר.
האירועים המהותיים הבאים אליהם יש לצפות בכל הקשור לסקטור המנייתי החדש אשר מתפתח, "מניות האלצהיימר", הינם: התפתחויות ביחס לתרופת ה-Donanemab של איליי לילי; עדכונים ביחס לכיסוי ה-Medicare עבור תרופת ה-Aduhelm של ביוג'ן; וכן נתונים מהניסוי הקליני מסוג Phase 3 של תרופת ה-Gantenerumab של חברת רוש, אשר כמו התרופה של איליי לילי גם היא עשויה לקבל מה-FDA מעמד מבטיח של Breakthrough Therapy.
בשורה התחתונה, אנחנו סבורים כי פוטנציאל העליות בסקטור החדש של "מניות האלצהיימר" בכלל ומניות ביוג'ן ואיליי לילי בפרט, רחוק מלהסתיים. ובאופן ספציפי למניית ביוג'ן, יש לדעתנו לנצל את החולשה הנוכחית על מנת להגדיל פוזיציות.
- 1.Ygin 29/06/2021 12:05הגב לתגובה זורק Elilili חברת מבוססת ואמינה יציבה עם הנהלה לא כמו ביוגין המתנדנדת מעלה מטה ומאוד לא יציבה. הנהלה לא אמינה לכאורה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
