מוטי אלמליח, מנכ"ל טלרד נטוורקס
צילום: ורדי כהנא
ראיון

"הממשלה החדשה מן הסתם תצליח להעביר תקציב - זה יעשה טוב לטלרד"

מניית טלרד התרסקה מאז ההנפקה ב-92% ומאז המגמה התהפכה והיא זינקה ב-750%. מנכ"ל החברה מספר בראיון לביזפורטל על מנועי הצמיחה של החברה, צבר ההזמנות, על הרכישות האחרונות - ומה היעד מבחינתו
נתנאל אריאל | (1)

"הקמת הממשלה החדשה תעשה טוב לחברת טלרד נטוורקס. אנחנו מניחים שתוך 145 ימים יהיה תקציב מדינה וזה יעשה לנו טוב לשניים מתוך שלושת מגזרי הפעילות שלנו. אנחנו מושפעים בצורה ישירה מכך שיש משרדי ממשלה מתפקדים. שלוש שנים אנחנו מתנהלים בלי תקציב והמשמעות היא שגם כאשר יש לנו צבר למימוש, כלומר משרדי ממשלה שכבר זכינו במכרזים שלהם, אנחנו עדיין לא יכולים לממש את זה", כך אומר מוטי אלמליח, מנכ"ל טלרד בראיון לביזפורטל. מקור השם טלרד, אגב, הוא מהמילים "טלפון" ו"רדיו".

"כל עוד אין תקציב, משרדי הממשלה חייבים לקבל את אישור החשב הכללי במשרד האוצר", מוסיף אלמליח, "משרדי הממשלה לא יכולים לממש את ההזמנות והמשמעות היא שחוזים מול חברות - תקועים.

"ברגע שהממשלה תצליח להעביר תקציב מדינה - החשכ"ל יוצא מהתמונה וכל משרד ממשלתי יכול לפעול בתוך מסגרת התקציב שיש לו ולכן זה יעזור לי לממש את הצבר. מעבר לכך – אנחנו מעריכים שאחרי התקציב, משרדי הממשלה יהיו פתוחים לחדשנות ויפתחו מכרזים חדשים. בינתיים כולם פשוט מחכים".

קרן פורטיסימו שנכנסה לטלרד ב-2004 ומחזיקה 41.09% מהחברה, הנפיקה את טלרד בבורסה ב-2017 לפי שווי של 300 מיליון שקל. המשקיעים קיוו לראות את החברה צומחת, אך הם סבלו מהתרסקות של לא פחות מ-92% במחיר המניה משווי של כ-335 מיליון שקל לשווי של 26.7 מיליון שקל בלבד. מאז המניה שינתה כיוון וזינקה ב-750% לשווי שוק של 228 מיליון שקל, ונסחרת במכפיל של 7.4 על הרווחים (27.5 מיליון שקל בשנת 2020 שהיתה שנה טובה).

לחברה שלושה מגזרי פעילות: מוצרים ופתרונות בתחומי ה-WIRLESS, לרבות מערכות דור חמישי (5G), הקמת של תשתיות תקשורת וסלולר ו-IT וניהול פרויקטים ומיפוי ממוחשב (גיאואינפורמטיקה).

צבר ההזמנות של החברה גדל במתינות (3.6%) מ-179 מיליון דולר לפני כ-9 חודשים לכ-185 מיליון דולר נכון לסוף הרבעון האחרון. אלמליח צופה כי הצבר ימשיך לגדול וכי יש לו "ביטחון בגידול בצבר" אך סירב לחשוף את המספרים.

בדוחותיה לרבעון הראשון של 2021 דיווחה החברה על עלייה של 11%, במגזר התשתיות וה-IT, אך במקביל על ירידה במגזר ניהול הפרויקטים. הרווח הנקי עלה ל-2.7 מיליון דולר, לעומת 1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת 2020.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הקורונה הזניקה את המגזר הראשון

בשנת הקורונה החברה נהנתה מצמיחה חריגה בהיקפה במגזר הפעילות של ה-WIRLESS מכיוון שכולם עברו לעבודה מהבית והחברה שמספקת פתרונות לכפרים רחוקים ונידחים נהנתה מהצורך של כולם להתחבר לאינטרנט. כתוצאה מכך, השוק בארה"ב שגרם לה להפסדים כיוון שהרגולטור החליט לחלק מחדש את התדרים בארה"ב וכתוצאה מכך לחברה שאמנם היו מוצרים - אך לא שוק - חזר להיות רווחי, לאחר שהחברה ביצעה שינויים ועברה למוצרים שלא מצריכים תדרים (נגיע לכך בהמשך), ובמקביל קיצצה את הוצאות התפעול ב-40%.

המגזר הראשון כאמור הוא פיתוח מוצרים בתחום הוויירלס ולדברי אלמליח, שייקים מחר כנס משקיעים, קופסאות התקשורת שלהם יכולות לשדר לטווחים של עד 50 קילומטרים, אם כי בדרך כלל צריך פחות מזה: "אנחנו מוכרים את המוצרים האלה בעולם ולא בארץ. אלה מוצרים שבאזורים שאין בהם כיסוי אינטרנט, למשל בחווה חקלאית נידחת בארה"ב שהכיסוי הסלולארי של החברה הסלולארית לא מגיעה אליה אנחנו נמצאים שם, מתחברים קופסה לנקודה הרחוקה ביותר שיש בה כיסוי של חברת הסלולאר ומשדרים וויירלס לאזורים רחוקים ומחברים את הכפרים לאינטרנט ולתקשורת. לא סיבים תת קרקעיים יקרים שצריך לטמון באדמה אלא ראוטר. ולא תאמינו, כי בישראל יש ראוטר בכל בית, אבל ברוב העולם - גם בארה"ב - אין".

 

"בסוף, אנחנו מחברים כך את האדם לעולם. אנחנו פועלים בעיקר בארה"ב, אבל גם במזרח אירופה, אפריקה, ובמזרח הרחוק במקומות כמו מונגוליה, תאילנד, ויאטנם והודו.

 

"רכשנו את חברת WaveIP שמכרה עד היום במצטבר ב-40 מיליון דולר (כלומר - 4-5 מיליון דולר בשנה. נ.א), ואנחנו מאמינים שהיא תרים את הצמיחה במגזר הזה. כדי להמחיש, אסביר שהייתה חסרה לנו שכבה שמחברת את האזור הכפרי עם המפעילים הגדולים, מפעילות הסלולר הגדולות. החברה שרכשנו פיתחו חומרה ותוכנה שעושה את זה ומחברת את השכבה של מפעילי הסלולר לאזור הכפרי. החברות הגדולות מכסות למשל את פנסילבניה אבל לא את הכפר. זו חברה שיש לה רקורד עם מוצרים וטכנולוגיה מוכחת וחיברנו אותם אלינו".

איך זה מייצר לכם הכנסה בטווח הארוך?

"היופי זה שאנחנו כאן בישראל ומספקים את כל התפעול מרחוק. ברגע שהאזור הכפרי מחובר - הם משלמים לנו תשלום שוטף על התחזוקה, שידרוגים ועדכוני גרסאות".

המגזר השני - הכנסות של 100 מיליון דולר בשנה - הצומח מתחילת השנה

"במגזר של הקמת של תשתיות תקשורת וסלולר ותחום IT, אנחנו מדברים על מגזר שמייצר הכנסות של מעל 100 מיליון דולר בשנה. אנחנו מקימים ומתפעלים באופן שוטף חיבוריות בין האתרים. למעשה אנחנו החברה הכי חזקה בדרום אמריקה, עם מנכ"ל בצ'ילה, פרו, ועוד 5 מדינות בדרום אמריקה שבהן אנחנו מקימים תשתיות של סלולר. זאת לצד העובדה שזכינו במכרזים להקמת הדאטה סנטר של חברת חשמל, של בנקים שונים ושל חברות ביטוח. הקמנו את ה-ISP של אקספון, גולן טלקום ועוד. ותזכרו שגם זכינו בשלושה מכרזים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. וזה מה שהביא את הצמיחה ברבעון האחרון"

נזכיר כי חברת הבת, אואזיס טכנולוגיות, הפועלת בתחום תשתיות תקשורת הסייבר וה-IT, קיבלה שתי הזמנות לביצוע פרויקטים ב-30 מיליון שקל, וחברת הבת מגלקום התקשרה בהסכמים עם קבלן עבודות התקשוב בפרויקט קריית התקשוב של צה"ל בנגב, להקמת מערך המולטימדיה והתקשורת הפאסיבית בקריה בכ-90 מיליון שקל.

המגזר השלישי הוא GIS - ניהול פרויקטים ומיפוי ממוחשב (גיאואינפורמטיקה), וכן BTO - ניהול פרוקיטים במיקור חוץ. אלמליח מסביר כי "למשל, כל הנושא של מיפוי הטאבו בישראל עובר דרך חברת גאודה שבבעלותינו. כל מסמך שנסרק מדינת ישראל יכולה באמצעותנו לדעת האם חתמת על מסמך כלשהו שקשור לרישום בטאבו וכך לאמת את הדברים. כל העולם הזה שהיה מודפס עובר לעולמות הטכנלוגיה והענן. אנחנו גם מנהלים את כל הבק-אופיס של בחינות הבגרות, סריקה של המבחנים, סריקה של בדיקות הבוחנים, שליחת הציונים לבתי הספר וניתוח הנתונים. למעשה כל מה שהולך למיקור חוץ יכול להגיע אלינו". התחום עדיין מציג שחיקה קלה ברווח ובחברה מעוניינים לשפר אותו.

מה היעד מבחינתך?

"נכון להיום 60% מההכנסות שלנו מגיעות מישראל ורק 40% מגיע מחו"ל. אני רוצה להפוך את זה, אבל לא בגלל ירידה בהכנסות מישראל - אלא בעקבות הגדלת ההכנסות מחו"ל. ואנחנו בהחלט בדרך לשם. אנחנו רוצים להגדיל את הנוכחות בארה"ב, דרום אמריקה ואמריקה הלטינית".

"מנועי הצמיחה שלנו מורכבים משלושת המגזרים הללו כאשר אם אני מסכם, אנחנו מחברים מקומות נידחים בעולם לאינטרנט וגם עושים רה ארגון מאוד משמעותי כדי לזהות ולהתחבר למגמות הטכנולוגיות בעולם כך שטלרד שהייתה רלוונטית 70 שנה תמשיך להיות רלוונטית גם ב-70 השנים הבאות".

איך הגיבו בקרן פורטיסימו?

"הם נתנו לי גיבוי מלא ויותר מכך יו"ר הדירקטוריון יובל כהן עובד איתי באופן צמוד ומסייע לי להוביל את התוכנית האסטרטגית. אני שמח שהם נתנו לי את הגיבוי לשינוי כי כדי לעשות שינוי לא מספיק שאתה רוצה לעשות אותו אלא גם שההנהלה תסכים לכך".

לקריאה נוספת:

טלרד הכניסה 45 מ' ד' אחרי צמיחה של 11% - אך רק במגזר אחד מתוך 3

טלרד: הזמנת שני פרויקטים ב-30 מיליון שקל בחברת אואזיס

טלרד רוכשת את חברת WaveIP תמורת 3 מיליון דולר

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בהצלחה - שורט של החיים (ל"ת)
    גיל1 23/06/2021 15:54
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.