מוטי אלמליח, מנכ"ל טלרד נטוורקס
צילום: ורדי כהנא
ראיון

"הממשלה החדשה מן הסתם תצליח להעביר תקציב - זה יעשה טוב לטלרד"

מניית טלרד התרסקה מאז ההנפקה ב-92% ומאז המגמה התהפכה והיא זינקה ב-750%. מנכ"ל החברה מספר בראיון לביזפורטל על מנועי הצמיחה של החברה, צבר ההזמנות, על הרכישות האחרונות - ומה היעד מבחינתו
נתנאל אריאל | (1)

"הקמת הממשלה החדשה תעשה טוב לחברת טלרד נטוורקס. אנחנו מניחים שתוך 145 ימים יהיה תקציב מדינה וזה יעשה לנו טוב לשניים מתוך שלושת מגזרי הפעילות שלנו. אנחנו מושפעים בצורה ישירה מכך שיש משרדי ממשלה מתפקדים. שלוש שנים אנחנו מתנהלים בלי תקציב והמשמעות היא שגם כאשר יש לנו צבר למימוש, כלומר משרדי ממשלה שכבר זכינו במכרזים שלהם, אנחנו עדיין לא יכולים לממש את זה", כך אומר מוטי אלמליח, מנכ"ל טלרד בראיון לביזפורטל. מקור השם טלרד, אגב, הוא מהמילים "טלפון" ו"רדיו".

"כל עוד אין תקציב, משרדי הממשלה חייבים לקבל את אישור החשב הכללי במשרד האוצר", מוסיף אלמליח, "משרדי הממשלה לא יכולים לממש את ההזמנות והמשמעות היא שחוזים מול חברות - תקועים.

"ברגע שהממשלה תצליח להעביר תקציב מדינה - החשכ"ל יוצא מהתמונה וכל משרד ממשלתי יכול לפעול בתוך מסגרת התקציב שיש לו ולכן זה יעזור לי לממש את הצבר. מעבר לכך – אנחנו מעריכים שאחרי התקציב, משרדי הממשלה יהיו פתוחים לחדשנות ויפתחו מכרזים חדשים. בינתיים כולם פשוט מחכים".

קרן פורטיסימו שנכנסה לטלרד ב-2004 ומחזיקה 41.09% מהחברה, הנפיקה את טלרד בבורסה ב-2017 לפי שווי של 300 מיליון שקל. המשקיעים קיוו לראות את החברה צומחת, אך הם סבלו מהתרסקות של לא פחות מ-92% במחיר המניה משווי של כ-335 מיליון שקל לשווי של 26.7 מיליון שקל בלבד. מאז המניה שינתה כיוון וזינקה ב-750% לשווי שוק של 228 מיליון שקל, ונסחרת במכפיל של 7.4 על הרווחים (27.5 מיליון שקל בשנת 2020 שהיתה שנה טובה).

לחברה שלושה מגזרי פעילות: מוצרים ופתרונות בתחומי ה-WIRLESS, לרבות מערכות דור חמישי (5G), הקמת של תשתיות תקשורת וסלולר ו-IT וניהול פרויקטים ומיפוי ממוחשב (גיאואינפורמטיקה).

צבר ההזמנות של החברה גדל במתינות (3.6%) מ-179 מיליון דולר לפני כ-9 חודשים לכ-185 מיליון דולר נכון לסוף הרבעון האחרון. אלמליח צופה כי הצבר ימשיך לגדול וכי יש לו "ביטחון בגידול בצבר" אך סירב לחשוף את המספרים.

בדוחותיה לרבעון הראשון של 2021 דיווחה החברה על עלייה של 11%, במגזר התשתיות וה-IT, אך במקביל על ירידה במגזר ניהול הפרויקטים. הרווח הנקי עלה ל-2.7 מיליון דולר, לעומת 1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת 2020.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הקורונה הזניקה את המגזר הראשון

בשנת הקורונה החברה נהנתה מצמיחה חריגה בהיקפה במגזר הפעילות של ה-WIRLESS מכיוון שכולם עברו לעבודה מהבית והחברה שמספקת פתרונות לכפרים רחוקים ונידחים נהנתה מהצורך של כולם להתחבר לאינטרנט. כתוצאה מכך, השוק בארה"ב שגרם לה להפסדים כיוון שהרגולטור החליט לחלק מחדש את התדרים בארה"ב וכתוצאה מכך לחברה שאמנם היו מוצרים - אך לא שוק - חזר להיות רווחי, לאחר שהחברה ביצעה שינויים ועברה למוצרים שלא מצריכים תדרים (נגיע לכך בהמשך), ובמקביל קיצצה את הוצאות התפעול ב-40%.

המגזר הראשון כאמור הוא פיתוח מוצרים בתחום הוויירלס ולדברי אלמליח, שייקים מחר כנס משקיעים, קופסאות התקשורת שלהם יכולות לשדר לטווחים של עד 50 קילומטרים, אם כי בדרך כלל צריך פחות מזה: "אנחנו מוכרים את המוצרים האלה בעולם ולא בארץ. אלה מוצרים שבאזורים שאין בהם כיסוי אינטרנט, למשל בחווה חקלאית נידחת בארה"ב שהכיסוי הסלולארי של החברה הסלולארית לא מגיעה אליה אנחנו נמצאים שם, מתחברים קופסה לנקודה הרחוקה ביותר שיש בה כיסוי של חברת הסלולאר ומשדרים וויירלס לאזורים רחוקים ומחברים את הכפרים לאינטרנט ולתקשורת. לא סיבים תת קרקעיים יקרים שצריך לטמון באדמה אלא ראוטר. ולא תאמינו, כי בישראל יש ראוטר בכל בית, אבל ברוב העולם - גם בארה"ב - אין".

 

"בסוף, אנחנו מחברים כך את האדם לעולם. אנחנו פועלים בעיקר בארה"ב, אבל גם במזרח אירופה, אפריקה, ובמזרח הרחוק במקומות כמו מונגוליה, תאילנד, ויאטנם והודו.

 

"רכשנו את חברת WaveIP שמכרה עד היום במצטבר ב-40 מיליון דולר (כלומר - 4-5 מיליון דולר בשנה. נ.א), ואנחנו מאמינים שהיא תרים את הצמיחה במגזר הזה. כדי להמחיש, אסביר שהייתה חסרה לנו שכבה שמחברת את האזור הכפרי עם המפעילים הגדולים, מפעילות הסלולר הגדולות. החברה שרכשנו פיתחו חומרה ותוכנה שעושה את זה ומחברת את השכבה של מפעילי הסלולר לאזור הכפרי. החברות הגדולות מכסות למשל את פנסילבניה אבל לא את הכפר. זו חברה שיש לה רקורד עם מוצרים וטכנולוגיה מוכחת וחיברנו אותם אלינו".

איך זה מייצר לכם הכנסה בטווח הארוך?

"היופי זה שאנחנו כאן בישראל ומספקים את כל התפעול מרחוק. ברגע שהאזור הכפרי מחובר - הם משלמים לנו תשלום שוטף על התחזוקה, שידרוגים ועדכוני גרסאות".

המגזר השני - הכנסות של 100 מיליון דולר בשנה - הצומח מתחילת השנה

"במגזר של הקמת של תשתיות תקשורת וסלולר ותחום IT, אנחנו מדברים על מגזר שמייצר הכנסות של מעל 100 מיליון דולר בשנה. אנחנו מקימים ומתפעלים באופן שוטף חיבוריות בין האתרים. למעשה אנחנו החברה הכי חזקה בדרום אמריקה, עם מנכ"ל בצ'ילה, פרו, ועוד 5 מדינות בדרום אמריקה שבהן אנחנו מקימים תשתיות של סלולר. זאת לצד העובדה שזכינו במכרזים להקמת הדאטה סנטר של חברת חשמל, של בנקים שונים ושל חברות ביטוח. הקמנו את ה-ISP של אקספון, גולן טלקום ועוד. ותזכרו שגם זכינו בשלושה מכרזים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. וזה מה שהביא את הצמיחה ברבעון האחרון"

נזכיר כי חברת הבת, אואזיס טכנולוגיות, הפועלת בתחום תשתיות תקשורת הסייבר וה-IT, קיבלה שתי הזמנות לביצוע פרויקטים ב-30 מיליון שקל, וחברת הבת מגלקום התקשרה בהסכמים עם קבלן עבודות התקשוב בפרויקט קריית התקשוב של צה"ל בנגב, להקמת מערך המולטימדיה והתקשורת הפאסיבית בקריה בכ-90 מיליון שקל.

המגזר השלישי הוא GIS - ניהול פרויקטים ומיפוי ממוחשב (גיאואינפורמטיקה), וכן BTO - ניהול פרוקיטים במיקור חוץ. אלמליח מסביר כי "למשל, כל הנושא של מיפוי הטאבו בישראל עובר דרך חברת גאודה שבבעלותינו. כל מסמך שנסרק מדינת ישראל יכולה באמצעותנו לדעת האם חתמת על מסמך כלשהו שקשור לרישום בטאבו וכך לאמת את הדברים. כל העולם הזה שהיה מודפס עובר לעולמות הטכנלוגיה והענן. אנחנו גם מנהלים את כל הבק-אופיס של בחינות הבגרות, סריקה של המבחנים, סריקה של בדיקות הבוחנים, שליחת הציונים לבתי הספר וניתוח הנתונים. למעשה כל מה שהולך למיקור חוץ יכול להגיע אלינו". התחום עדיין מציג שחיקה קלה ברווח ובחברה מעוניינים לשפר אותו.

מה היעד מבחינתך?

"נכון להיום 60% מההכנסות שלנו מגיעות מישראל ורק 40% מגיע מחו"ל. אני רוצה להפוך את זה, אבל לא בגלל ירידה בהכנסות מישראל - אלא בעקבות הגדלת ההכנסות מחו"ל. ואנחנו בהחלט בדרך לשם. אנחנו רוצים להגדיל את הנוכחות בארה"ב, דרום אמריקה ואמריקה הלטינית".

"מנועי הצמיחה שלנו מורכבים משלושת המגזרים הללו כאשר אם אני מסכם, אנחנו מחברים מקומות נידחים בעולם לאינטרנט וגם עושים רה ארגון מאוד משמעותי כדי לזהות ולהתחבר למגמות הטכנולוגיות בעולם כך שטלרד שהייתה רלוונטית 70 שנה תמשיך להיות רלוונטית גם ב-70 השנים הבאות".

איך הגיבו בקרן פורטיסימו?

"הם נתנו לי גיבוי מלא ויותר מכך יו"ר הדירקטוריון יובל כהן עובד איתי באופן צמוד ומסייע לי להוביל את התוכנית האסטרטגית. אני שמח שהם נתנו לי את הגיבוי לשינוי כי כדי לעשות שינוי לא מספיק שאתה רוצה לעשות אותו אלא גם שההנהלה תסכים לכך".

לקריאה נוספת:

טלרד הכניסה 45 מ' ד' אחרי צמיחה של 11% - אך רק במגזר אחד מתוך 3

טלרד: הזמנת שני פרויקטים ב-30 מיליון שקל בחברת אואזיס

טלרד רוכשת את חברת WaveIP תמורת 3 מיליון דולר

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בהצלחה - שורט של החיים (ל"ת)
    גיל1 23/06/2021 15:54
    הגב לתגובה זו
מניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AIמניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AI

העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א

רבל התעשייתית הכבדה - מצליחה להתרומם; סי-לאב מנסה להימחק ללא-הצלחה; ג'י סיטי נלחצת מרכישת מניות המיעוט - ומה קורה בחברות החלום?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בורסת ת"א

אנחנו פותחים את השבוע הראשון של המסחר, כשהיום נרשמת מגמה חיובית מתונה עד יציבה במדדי הדגל של הבורסה  לסקירת בורסת תל אביב. מחזורי המסחר ברמות נמוכות יחסית לשעות הצהריים, מחזור הרצף נע סביב 800 מיליון שקל, די אופייני לימי ראשון, ואם כבר הזכרנו את ראשון אז כדאי לציין שנותרו עוד 9 ימי מסחר בלבד עד למועד שבו תעבור הבורסה למתכונת החדשה - ימי מסחר שני עד שישי (14:00) ללא מסחר בראשון בדומה לסדר בשאר בורסות העולם.

למרות "השקט" היחסי, יש מניות שמושכות את תשומת הלב וזזות בחדות. בהמשך נסקור את המניות שבולטות היום וגם מה הסיבות שמאחורי התנועות.

העולות

נתחיל בטבלת העולות. לפני שקופצים למסקנות מזינוקים "דו ספרתיים" צריך לזכור שהרבה מהמניות שמככבות בטבלה הזאת עולות על בסיס מחזורי מסחר נמוכים במיוחד מאות עד עשרות אלפי שקלים בודדים. במצבים כאלה, גם עסקה בודדת שנעשית על ה-BID, היא קנייה במחיר שמנותק ממחיר השוק, והיא מייצרת תנועת פייק. ולכן אין לזה משמעות ממשית, והעלייה הזאת יכולה להתהפך באותה מהירות שבה היא נוצרה. באמירת אגב זה גם, בעצם, אחת הרעות החולות של הבורסה המקומית - הסחירות הנמוכה. יש לא מעט מניות שבמהלך יום שלם לא עובר בהן כמעט שקל, מה שמקשה על תמחור אמיתי של שווי החברות ומייצר תנודתיות מלאכותית.



סי-לאב - סי-לאב 0%   תופסת את העין עם עלייה של כ-10%. זו חברת מערכות מחשוב שהצטרפה לבורסה בפברואר 2021, בעיצומה של עונת ההנפקות, אז נכנסה לבורסה לפי שווי של כ-180 מיליון שקל ומחיר מניה של כ-18 שקל. כיום היא מבקשת להימחק מהמסחר לפי מחיר של 9 שקלים למניה סביב ה-78 מיליון שקל בשווי. אבל היום המניה מזנקת מעל לרמת מחיר הרכישה המוצעת, מה שמרמז שהמשקיעים מבקשים שהמחיקה תתבצע בפרמיה גבוהה יותר. סי-לאב עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות מחשב מתקדמות, הן במתכונת של מחשבים "ארוזים" במארזים תעשייתיים והן ככרטיסים אלקטרוניים ייעודיים שמוטמעים במערכות אחרות. החברה פועלת מול לקוחות מוסדיים ותעשייתיים בארץ ובעולם, ונחשבת לשחקנית נישתית בתחום המחשוב המותאם לצרכים ביטחוניים וייעודיים.


ג'ין טכנולוגיות - ג'ין טכנולוגיות 1.11%  מזנקת היום סביב ה-7% למרות שאין הודעה שיכולה להסביר את התנועה. GEEN AI “רוכבת” על גל ההתעניינות הגובר סביב תחום ה-AI, והיא לוקחת את זה ליישומים ארגוניים. ג׳ין, נולדה מתוך חטיבת הדאטה של וואן טכנולוגיות והונפקה במאי האחרון, מפתחת פתרונות בינה מלאכותית לארגונים גדולים, בהם חברת החשמל, מכבי שירותי בריאות וגם התעשייה האווירית. לאחרונה הודיעה החברה על הרחבת הפעילות הבינלאומית, עם הקמת שני מרכזי הפצה בסינגפור - שיתפקד כמרכז הפעילות לאזור אסיה-פסיפיק, ובסן פרנסיסקו לשוק האמריקאי. ג'ין רחוקה מרווחיות, ברבעון השני היא שרפה 20 מיליון שקל, קפיצה משמעותית מהפסדים רבעוניים שנעים סביב ה-5 מיליון בחודש כשבקופה שלה יש רק 17 מיליון שקל, כך שסביר להניח שהיא תיאלץ לגייס הון בקרוב אם ע"י דילול או בדרכים אחרות. 


חן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסףחן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסף
דוחות

נקסט ויז'ן: ההכנסות זינקו ב-62%, הצבר חוזר לעלות ל-124 מיליון דולר

הרווח הנקי של חברת המצלמות המיוצבות קפץ ב-56% ל-28 מיליון דולר ברבעון השלישי; בסיס הלקוחות התרחב ל-189, והחברה ממשיכה לשמור על שיעורי רווחיות גבוהים אבל עם סימני האטה בתזרים

מנדי הניג |

נקסט ויז'ן מערכות מיוצבות נקסט ויז'ן 2.21%   שמפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים ולכלים בלתי מאוישים, ממשיכה את רצף הצמיחה גם ברבעון השלישי. ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-47.3 מיליון דולר, עלייה של 62% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של השנה רשמה החברה הכנסות של 120 מיליון דולר, כך שנכון לעכשיו היא נראית קרובה לעמוד בתחזית השנתית שהציבה הכנסות של 160 מיליון דולר. במהלך השנה האחרונה הגדילה החברה את מספר לקוחותיה הפעילים מ-173 ל-189, מה שמשקף התרחבות בביקוש ובפיזור לקוחותיה הגלובליים.

נכון למועד פרסום הדוחות, צבר ההזמנות של נקסט ויז'ן עומד על 124 מיליון דולר, לעומת 110 מיליון דולר בסוף הרבעון הראשון. עם זאת, עיקר הגידול בצבר נובע מהזמנה גדולה אחת שהתקבלה לאחרונה בשווי של כ-24 מיליון דולר, לאספקה עד יולי 2026. בלי אותה הזמנה, הצבר היה מציג ירידה לעומת הרבעון הקודם.

צבר ההזמנות חוזר לעלות

אחרי ירידה בצבר ברבעון השני (110 מיליון דולר), נקסט ויז'ן מדווחת כעת על צבר של 124 מיליון דולר נכון למועד אישור הדוחות - עלייה של 12% בתוך שלושה חודשים. מדובר ברמה דומה לזו שנרשמה בתחילת השנה, מה שמאותת על חזרה לקצב הזמנות גבוה מצד הלקוחות.

הצבר הגבוה נובע, בין היתר, מהזמנה משמעותית שהתקבלה בינואר 2025 מצד גורם שלישי שאינו קשור לחברה, בסך של 12.1 מיליון דולר. ההנהלה מציינת כי קיים ביקוש מתמשך לפתרונות החברה, במיוחד מצד לקוחות חוזרים וגופים ביטחוניים במערב.

הרווח הגולמי עמד על 32.5 מיליון דולר, שהם כ-69% מההכנסות - עלייה של 55.5% לעומת 20.9 מיליון דולר ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הרווח הגולמי ב-85.5 מיליון דולר (71% מההכנסות), גידול של 42% בהשוואה ל-60.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

הרווח התפעולי ברבעון עלה ל-28.3 מיליון דולר (60% מההכנסות), לעומת 18.7 מיליון דולר ברבעון המקביל - גידול של 51%. במצטבר מתחילת השנה: רווח תפעולי של 73.5 מיליון דולר, עלייה של 39% בהשוואה לשנה שעברה.