רק 60% מהעסקים הזעירים קיבלו סיוע בקורונה למרות הקרן של המדינה
המדינה הגדילה את הקרן להלוואות בערבות מדינה ל-3.4 מיליארד שקל בעקבות הקורונה - אך זה לא עזר לעסקים הזעירים (עסקים עם מחזור של עד 2 מיליון שקל בשנה). על פי נתונים חדשים שמפרסמת הסוכנות לעסקים במשרד הכלכלה עולה כי האשראי שנתנו הבנקים לעסקים הזעירים (ללא חישוב ערבות המדינה) ירד בתקופת הקורונה בהיקף של 11% (ירידה של 8.3 מיליארד שקל). בחישוב ההלוואות בערבות מדינה, עומדת הירידה באשראי לעסקים הזעירים על 6% כלומר ירידה במתן האשראי בהיקף של 4.6 מיליארד שקל, אבל רק 60% מהם זכו לקבל אשראי - וזאת למרות שהביקוש לאשראי בתקופת הקורונה גדל.
מנגד, האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים צומצם בשיעור של 1% (ללא ערבות מדינה). בחישוב ההלוואות בערבות מדינה, נרשמה עליה של 3%, כאשר 80% מעסקים אלו, קיבלו אשראי.
אבל צריך לומר שהסיבה היא הגיונית - הבנקים חוששים לקחת על עצמם את הסיכון, כאשר בכל שנה נסגרים 40 אלף עסקים קטנים ויש מי שטוענים ש-80% מהעסקים הקטנים נסגרים בסופו של דבר. כך למשל בשנת 2017 על כל 10 עסקים חדשים שנפתחו נסגרו 9. ואם כן מובן מדוע הבנקים, שהם בסופו של דבר גוף עסקי שמעוניין להגדיל את הרווחים שלו, עשויים להירתע ממתן אשראי כזה, גם אם המדינה מוכנה לתמוך.
במשרד הכלכלה אף מציינים זאת ואומרים כי "הירידה באשראי קשורה להיצע האשראי של הבנקים וגופי האשראי האחרים (ולא לירידה בביקושים), שצומצם עקב ניהול סיכונים של גופים אלו, מה שהביא ליצירת מחנק אשראי לעסקים, אשר עלול לגרום להרבה עסקים איכותיים וברי קיימא להיסגר".
- למען העסקים הקטנים: בנק ישראל יספק הלוואות מוזלות גם לחברות האשראי
- אפסטארט חתכה את תחזית ההכנסות והמשקיעים בורחים, המניה קורסת 50%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היחס בין האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים לבין הגדולים - בירידה
עוד עולה מהנתונים כי האשראי לכלל העסקים הקטנים והבינוניים ירד בשנה האחרונה ביחס לעסקים הגדולים, ומהווה כ-45.8% מסך האשראי העסקי של הבנקים. מדובר במגמה שנמשכת מזה מספר שנים והיא קיבלה תאוצה בשנת הקורונה. עיקר הירידה התרחשה עם תחילת משבר הקורונה ברבעון הראשון של שנת 2020, ולאחר מכן התמתנה בעקבות הפעלת הקרן בערבות מדינה.
על פי נתוני בנק ישראל, נכון לסוף שנת 2020, היקף האשראי העסקי במשק עומד על 986 מיליארד שקל בשנה, מתוכם כ-487 מיליארד שקל הינו אשראי במערכת הבנקאית שחלקו נגיש לעסקים קטנים ובינוניים. מנתוני האשראי העסקי ניתן ללמוד כי היקף האשראי לעסקים קטנים ובינוניים הוא כ-23% מהאשראי העסקי במשק, למרות שהם מייצרים כ-54% מהתוצר העסקי.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: "העדר התחרות הנו גורם משמעותי ביכולת הצמיחה של העסקים ולפיכך בכוונתי להיפגש בשבועות הקרובים עם ראשי בנק ישראל, הבנקים והגופים המוסדיים השונים, במטרה להגדיל את התחרות לטובת העסקים הקטנים והבינוניים, המהווים מנוע צמיחה עיקרי במשק הישראלי"
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
הקרן בערבות מדינה קיימת יותר מ-10 שנים ומעמידה ערבות לבנקים במטרה לאפשר נגישות לאשראי לעסקים קטנים ובינוניים (מחזור שנתי של עד 100 מיליון שקל). לפני המשבר הקרן העמידה הלוואות בהיקף שנתי של כ-1.5-2 מיליארד שקל. בעקבות המשבר ועל מנת לסייע לעסקים להתמודד עם הקשיים בתזרים המזומנים, הקימה המדינה קרן ייעודית ("קרן קורונה") למתן הלוואות בערבות מדינה לעסקים עם מחזור שנתי של עד 400 מיליון שקל וקרן לעסקים גדולים עם מחזור שנתי מעל 200 מיליון שקל (כאשר עסקים עם מחזור של 200-400 מיליון שקל יכלו לבחור לאיזו קרן לפנות). בשנת 2020 הועמדו במסגרת הקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים (מחזור שנתי של עד 100 מיליון שקל) בהיקף של 19.3 מיליארד שקל, מעל פי 10 מאשר בשנים קודמות. בנוסף, לעסקים גדולים (מעל 100 מיליון שקל) היקף האשראי בקרן עמד על 4.5 מיליארד שקל.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.
