בקבוק תרופות ביומד תרופה
צילום: Istock
ניתוח

אישור ה-FDA לביוג'ן למחלת האלצהיימר – דרמה מרובת השלכות

למה אלי לילי זינקה אתמול ב-10%, איך ישפיע האישור על תעשיית הביוטק, איזה תעודת סל מחקה את מדד הביוטק 
יואב בורגן | (2)

אז הנה אמש נרשמה אבן דרך ענקית בהיסטוריה הרפואית בכלל ובתעשיית התרופות האינובטיביות בפרט, ולראשונה מזה 20 שנה העניק ה-FDA אישור שיווקי לתרופה לטיפול במחלת האלצהיימר, תרופת ה-aducanumab של חברת ביוג'ן  BIOGEN IDEC (NASDAQ: BIIB).

אכן, כפי שניתן היה לצפות, אישור ה-FDA שניתן לתרופה של ביוג'ן אינו אישור "נקי", אלא אישור מוגבל, כלומר אישור המותנה בביצוע ניסוי קליני עתידי מצד החברה אשר תוצאותיו יתמכו באישור (כמו במקרה של Sarepta בשנת 2016).  

מבחינת חברת ביוג'ן עצמה, התנהגות המניה אמש (זינוק של 38%) לא "משקרת" (הרחבה כאן) ואכן גורל החברה נחרץ לחסד ולא לשבט, והיא כבר לא תהפוך ליעד להשתלטות. למעשה בן לילה, עם יצירת מנוע הצמיחה החדש של תרופת ה-aducanumab, התהפכה המגמה השלילית של התכווצות הכנסות החברה בשנים האחרונות (מרבית מכירותיה של ביוג'ן כיום נובעות מחמש תרופות בלבד, רובן בתחום הטרשת הנפוצה, והמגמות בהן בעיקר שליליות).

אבל האירוע המכונן אתמול הינו בעל השפעות רוחביות על תעשיית הביוטק הרבה מעבר לגורלה הספציפי של חברת ביוג'ן, ואנחנו סבורים כי הוא בהחלט מסוגל להטות את הכף ולהפוך את הסנטימנט השלילי אשר מאפיין את הסקטור המנייתי של הביוטכנולוגיה בשנה הנוכחית. לראיה, תעודת הסל של ה-XBI, אשר מחקה את מדד ה-S&P Biotechnology Select Industry Index, עלתה אמש כמעט 5%, ובכך מחק כמעט חצי מהתשואה השלילית שהיא מציגה מתחילת שנת 2021 (עכשיו היא "רק" 5.8%-).

נראה כי יש מקום להתפוגגות מסוימת, אם לא מלאה, של החששות שמלווים את ענף הביוטק מתחילת השנה, לפיהן הממשל החדש בוושינגטון יחד עם הרגולטורים האמריקניים הנוכחיים "סימנו" את תעשיית הביוטכנולוגיה, ומאיימים עליה ע"י התנהלותם החדשה בפיקוח הדוק יותר וברמות גבוהות של סיכון ואי-וודאות.

ובאופן ספציפי יותר, אולי ה-FDA בהתנהלותו בכל הקשור לאישור תרופות אינובטיביות חדשות, לחם חוקן של חברות הפארמה והביוטק, אינו בהכרח מבטא התייחסות חדשה ושונה לתעשיית התרופות האינובטיביות בשנים הקרובות, כרגולטור זהיר ונוקשה יותר, ופחות ידידותי לתעשייה; ייתכן ואכן ה-FDA גם כיום ממשיך בכל זאת בגישה "המתירנית" יחסית שאפיינה אותו מאמצע העשור הקודם ביחס לאישור תרופות אינובטיביות חדשות, וזאת למרות שורת העיכובים והדחיות שראינו מתחילת השנה.

 

אישור ה-FDA לביוג'ן, והוולידציה שהיא מגלמת לגישת הבטא עמילואיד בכל הקשור לטיפול במחלת האלצהיימר, גם נתן זריקת עידוד אדירה לשורה לא קטנה של חברות אינובטיביות קטנות המפתחות תרופות לטיפול באלצהיימר, אך גם לענקית הפארמה איליי לילי (NYSE: LLY) אשר נמצאת בניסוי קליני מתקדם עם תרופת ה-donanemab שלה, וגם לחברות דיאגנוסטיקה הפועלות בתחום כמו אילומינה, Invitae ו-Quanterix.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תרופת ה-aducanumab של ביוג'ן עברה לא פחות מרכבת הרים בשנים האחרונות: במרץ 2019 הודיעו ביוג'ן ושותפתה היפנית Eisai כי הן מסיימות באופן מוקדם את שני ניסויי ה-phase 3 של ה-aducanumab (ENGAGE  ו-EMERGE), נוכח ממצאי יעילות קליניים מאכזבים (וועדה עצמאית לבחינת הנתונים קבעה כי הניסויים אינם צפויים לעמוד ביעדי הניסוי הראשיים). ואז, שבעה חודשים מאוחר יותר, באופן חסר תקדים ופלאי, דיווחה ביוג'ן כי הערכה ובחינה מחודשים של הנתונים משני הניסויים הקליניים הובילו את החברה למסקנה כי בסופו של דבר כן ישנה יעילות קלינית אשר מצדיקה את הגשת התרופה (BLA) ל-FDA.

אבל בכך לא נסתיימה הסאגה: בחודש נובמבר האחרון, ניכר היה כי ה-FDA כשלעצמו מאוד רוצה לאשר את התרופה של ביוג'ן לאלצהיימר, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במסמכי ההכנה שפורסמו לקראת כינוס הוועדה המדעית המייעצת (ה-ADCOM) כנדרש במסגרת תהליך אישור תרופה חדשה ע"י ה-FDA (המסמכים דיברו על ממצאים קליניים מהותיים התומכים באישור התרופה). אבל, הוועדה המייעצת של ה-FDA פשוט קטלה את בקשת אישור התרופה החדשה של ביוג'ן, והמליצה ברוב קולות מוחלט שלא לאשר את ה-aducanumab.

תאריך האישור המקורי (PDUFA) של ה-aducanumab של ביוג'ן נקבע ל-7 במרץ השנה, אך בחודש ינואר האריך ה-FDA את תקופת הבחינה שלו בשלושה חודשים, כך שתאריך ה-PDUFA החדש נקבע ל-7 ביוני. ההארכה בת שלושת החודשים היוותה סימן חיובי נוסף לרצון ה-FDA כן לאשר את התרופה למרות המלצת ה-ADCOM השלילית.

מלבד הרצון הברור של ה-FDA כן לאשר את התרופה כפי שמתואר לעיל, לא ניתן להתעלם מהלחץ הציבורי הכבד מצד קבוצות חולים, בני משפחות ורופאים לקדם ולהוציא לשוק פתרונות רפואיים למחלת האלצהיימר, כאשר גם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אף התייחס לכך רק לאחרונה.

 

בשורה התחתונה, אישור ה-FDA אמש לתרופה של ביוג'ן אולי לא יהווה את הבשורה האולטימטיבית למחלת האלצהיימר, והוויכוח סביב יעילות תרופת ה-aducanumab של ביוג'ן יימשך ככל הנראה עוד זמן רב. אך מבחינתה של ביוג'ן עצמה מדובר באירוע הדרמטי בתולדותיה ועתיד החברה פשוט ניצל. ומבחינת ענף הביוטק בכללותו, בהחלט ייתכן סופסוף כי השמיים מתבהרים, החששות מתבדים והמומנטום חוזר.

 

 

יואב בורגן

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אלעד 08/06/2021 23:15
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף מישהו שמכיר את הסיפור של ביוגן. המסקנה העיקרית זה שה fda נוכלים ומושחתים ואסור היה לאשר תרופה עם יעילות כה נמוכה וסיכונים לא מבוטלים לצד תג מחיר גבוה מאוד. בכל מקרה לסקטור זה טוב וזה מה שחשוב
  • 1.
    קרן 08/06/2021 22:54
    הגב לתגובה זו
    לא לאמין ש 90 אחוז מהכתבה המטופדת הזו הסרתם בניות ובמגבלות וכל המנגנון העסקי של החברה ובכלל התעלמות טוטלית ליעילות התרופה עולם שקרי מניפולטיבי הרסני ללא דום רגש לטובת האגם עולם מושחט במלואו וכל להקתו.
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

מצרים מפחיתה ריבית בפעם החמישית השנה: האינפלציה בירידה

האינפלציה במצרים 12.3%, הריבית על הלוואות כ-20%

משה כסיף |
נושאים בכתבה ריבית מצרים

הבנק המרכזי של מצרים הודיע על הפחתת ריבית חמישית בשנת 2025, לאחר שהאינפלציה הפתיעה כלפי מטה ואפשרה למעשה מדיניות מוניטרית מקלה יותר. הריבית על פיקדונות ירדה ב-100 נקודות בסיס לרמה של 18%, והריבית על הלוואות ירדה באותו שיעור ל-21%.

המהלך, של הבנק המרכזי שיצר הפתעה בקרב חלק מהכלכלנים, משקף את ניסיונה של קהיר לאזן בין הורדת עלויות המימון של המדינה והמערכת הבנקאית לבין שמירה על יציבות מחירים. למרות שהאינפלציה עדיין נמצאת ברמה דו-ספרתית, ההאטה האחרונה בקצב עליית המחירים מאפשרת לבנק המרכזי להמשיך בהדרגתיות במסלול ההורדות.

אינפלציה נמוכה מהצפוי

הגורם המרכזי שהביא להורדת הריבית הנוספת הוא ירידת האינפלציה הכללית ל-12.3% בנובמבר, נתון מפתיע לנוכח קיצוץ בסובסידיות הדלק שנעשה כחלק מרפורמות בתמיכת קרן המטבע. הבנק המרכזי ציין כי עדיין קיים לחץ מתמשך באינפלציה שאינה מזון, כמו עלויות שירותים וסחורות שאינן בסיסיות, וכן מתיחות גיאופוליטית עולמית כגורמי סיכון. המסר הוא שהקיצוץ מהווה התאמה זהירה לנתונים ולא שינוי מהותי במדיניות.

נזכיר כי בתחילת 2024, מצרים העלתה את הריבית לשיא והפחיתה את ערך המטבע בכ-40%. צעדים אלו היו חלק מתיקון רחב שנועד לייצב את שוק המטבע, לצמצם עיוותים ולאפשר כניסת מימון חיצוני. במקביל, מצרים קיבלה חבילת תמיכה גלובלית בהיקף של כ-57 מיליארד דולר כדי להתמודד עם לחצים חריפים כמו מחסור במטבע זר ותשלומי ריבית כבדים על התקציב. כל שינוי בריבית נבחן גם דרך הפריזמה של שירות החוב: ריבית גבוהה מדי מכבידה על המדינה, אך ריבית נמוכה מדי עלולה לפגוע ביכולת למשוך הון זר.

המטרה: אטרקטיביות למשקיעים זרים

מאז תחילת 2025, מצרים מבצעת הורדה הדרגתית בריבית תוך שמירה על פער מספיק גדול כדי להישאר אטרקטיבית למשקיעים זרים באפיקי חוב מקומיים. זהו איזון מורכב: הורדת הריבית מקלה על התקציב ועל פעילות עסקית, אך אם היא מהירה מדי, עלולה להתחדש לחץ על המטבע ועל האינפלציה.