מעבדה ניסוי מבחנה ביומד
צילום: Istock

האם 2021 מסתמנת כשנה אבודה בסקטור הביוטכנולוגיה?

העדפה למניות "ערך" על חשבון מניות "צמיחה" משמעותה תשואת חסר בביוטכנולוגיה; בשוק חוששים מהקשחה מצד ה-FDA (שרק הנימה שהביעו חלק מחברי הועדה המייעצת שלו הפילה את Chemocentryx) ומנכונות ממשל ביידן לפגוע בקניין הרוחני של יצרניות חיסוני הקורונה
יואב בורגן | (1)

שנת 2021 נפתחה עבור משקיעי הביוטק עם אופטימיות רבה, תקוות גבוהות, וציפיות להמשך אם לא להתעצמות המגמות של השנה הקודמת. תעודת ה  SPDR S&P BIOTECH ETF (סימול: XBI), אשר מחקה את מדד ה-S&P Biotechnology Select Industry Index, הציגה תשואה שנתית של 51%, לעומת 43%  למדד הנאסד"ק-Composite, ו-16% ל-S&P 500; מדד ה-BBH, אשר נותן משקל יחסי גבוה יותר לחברות הביוטכנולוגיה הגדולות, הניב ב-2020 תשואה של 22%. ואכן, עם פתיחת השנה החדשה, נראה היה כי גם שנת 2021 הולכת בדרך קודמתה: ה-XBI המשיך לטפס, בקורלציה ובבטא גבוהה לנאסד"ק, עוד 24% לרמת שיא בתחילת חודש פברואר.

אך מאז נראה כי הכל התהפך: מצד אחד, מדדי ה-S&P 500 והדאו ג'ונס, אשר נותנים משקל גבוה למניות "ערך", מציגים תשואות חיוביות יפות של 11% ו-15% מתחילת השנה, בהתאמה; הנאסד"ק-Composite הצליח כבר להתאושש יפה מהירידות של חודש פברואר ומציג עליה של 4% מראשית 2021. לעומת זאת, בתחום הביוטק המצב בכי רע, כאשר ה-XBI עם תשואה שלילית של כמעט 13% (!) מתחילת 2021, וגם מדד ה-BBH מפגר הרבה מאחור עם תשואה שלילית של 3%.

נראה כי ככל שעוברים הימים, אכן מתגשמות כל אותן האזהרות מתחילת השנה, לפיהן הממשל החדש בוושינגטון יחד עם הרגולטורים האמריקניים הנוכחיים "סימנו" את תעשיית הביוטכנולוגיה, ומאיימים עליה ע"י התנהלותם החדשה בפיקוח הדוק יותר וברמות גבוהות של סיכון ואי-וודאות.

אין ספק, כי גורם מרכזי, אם לא ה-גורם המרכזי, בבסיס החששות הגדולים והסנטימנט השלילי במגזר הביוטק, הוא התנהלות ה-FDA בארה"ב בכל הקשור לאישור תרופות אינובטיביות חדשות, לחם חוקן של חברות הפארמה והביוטק. ככל שעובר הזמן, מתגברים החששות שיש כאן משהו מעבר להאטה קצרת-טווח בקצב האישורים אשר נובעת מסיבות כמו היעדר מנהל קבוע לארגון, עומס עבודה וכן חוסר יכולת לבצע ביקורות פיזיות במתקני ייצור בגין הקורונה (ראו, למשל, את המקרים האחרונים של החברות פרוטליקס , סול-ג'ל ו- Ardelyx).

כלומר, שאכן ישנה התייחסות חדשה ושונה לתעשיית התרופות האינובטיביות בשנים הקרובות, כלומר רגולטור זהיר ונוקשה יותר, ופחות ידידותי לתעשייה – ואם כך הדבר אז באמת מדובר בחדשות רעות מאוד.

קחו, למשל, את המקרה הברוטלי והמפתיע למדי של חברת  Chemocentryx (סימול: CCXI) מן השבוע שעבר: מוצר הדגל שלה נתפס כתרופה מאוד מעניינת ומבטיחה עבור מחלה אוטואימונית נדירה בשם AAV, כשהטיפול הסטנדרטי בה כיום באמצעות סטרואידים הינו בעייתי למדי. התרופה של CCXI נתפסה על ידי כל האנליסטים המסקרים את החברה כבעלת סיכויים גבוהים מאוד לקבל את אישור ה-FDA.

והנה, לקראת יום הדין של הוועדה המקצועית החיצונית המייעצת של ה-FDA (ה-ADCOM) ביום חמישי שעבר, ניתן היה להבין ממסמכי ההכנה שנוהג ה-FDA להפיץ בסמוך למועד כינוס הוועדה (ה-briefing docs), כי ל-FDA כשלעצמו עמדה ביקורתית למדי ביחס לתרופה וליחסי סיכוי-סיכון שלה. אמנם תוצאות ההצבעה של ה-ADCOM דווקא לא היו שליליות במיוחד, אך די היה בנימה של חלק מחברי הוועדה ביחס לתרופה ולממצאי הניסוי הקליני מסוג phase 3 של החברה בכדי ליצור פסימיות רבה ביחס לסיכויי אישור התרופה. התוצאה: מניית CCXI איבדה תוך פחות משבוע 80% מערכה!

קיראו עוד ב"גלובל"

מלבד ה-FDA, כמובן שאין לשכוח את האיתותים המתקבלים מצד רשות הסחר הפדרלית בארה"ב, ה-FTC, על גישה חדשה ונוקשה יותר בכל הקשור לאישור מיזוגים ורכישות (M&A) בתעשיות הפארמה והביוטכנולוגיה – והרי הפוטנציאל ל-M&A מהווה מאז ומתמיד, וביתר שאת בשנים האחרונות, קטילזטור אדיר להצפת ערך ולסנטימנט מנייתי חיובי.

כמו כן, אמנם היתה הקלה בשבועות האחרונים מבחינת החששות לרפורמה פוטנציאלית בארה"ב ביחס למחירי התרופות (התוכנית הכלכלית החדשה של ממשל ביידן לא נתן לכך דגש). אך בשבוע שעבר ממשל ביידן הטיל פצצה חדשה, ואותת על נכונותו להסכים לפגיעה בזכויות הקניין הרוחני של יצרניות החיסונים לקורונה על מנת להקל על מדינות עולם שלישי כמו הודו להתמודד עם הנגיף. לא ממש ברור איך פגיעה כזו יכולה באמת לעזור, ולראיה מדינות באירופה בראשות גרמניה מיהרו להביע התנגדות, והתהליך המשפטי הבינלאומי הכרוך בכך צפוי להיות ארוך מאוד ובעל סיכויי היתכנות נמוכים (אישור גורף מצד כל המדינות החברות בארגון הסחר העולמי).

בשורה התחתונה, ישנו אכן פיתוי ענקי לנצל את הירידות החדות של העת האחרונה במגזר הביוטק על מנת לבנות ולהגדיל פוזיציות (מי היה מאמין שמנייה פייבוריטית שלנו כמו Karyopharm תחזור למחירי קיץ 2019, לטעמנו ללא שום הצדקה?). כפי שכבר ציינו בעבר, הסקטור בכללותו מגלם, לפחות לעניות דעתנו, פוטנציאל באמת עצום. אך, לפחות לגישתנו, ישנן יותר מדי אינדיקציות לכך שעדיין מדובר ב"סכין נופלת", הסנטימנט ממשיך להיות שלילי ולא נראה כי הוא קרוב להתהפך. בתקופה הקרובה תימשך ככל הנראה העדפה למניות "ערך" על חשבון מניות "צמיחה", והתרגום להעדפה זו – בהנחה שאכן תימשך, הוא המשך תשואת חסר למניות ביוטכנולוגיה, בוודאי קטנות, לעומת תשואת יתר של מניות פארמה גדולות וסגמנטים דפנסיביים אחרים מעולמות ה-Heathcare.     

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תודה. מעניין מאד, בתור משקיע ב XBI (ל"ת)
    יריב 12/05/2021 17:13
    הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

האגיס
צילום: יח"צ
הטור של גרינברג

העסקה שתייצר את וול מארט של תחום הטיפוח האישי

הרכישה של יצרנית הטיילנול Kenvue בידי קימברלי קלארק תמורת קרוב ל-50 מיליארד דולר תסייע לשני הצדדים - המותגים של Kenvue "יתעוררו" וקימברלי תקבל חיזוק משמעותי שיכול למצב אותה בעמדת הובלה בשוק שהתחזיות צופות לו מכירות של 632 מיליארד דולר ב-2032. וגם: מיהי מטסרה, יצרנית התרופה להשמנת יתר שנמצאת במוקד הקרב בין פייזר לנובו נורדיסק 



שלמה גרינברג |

בתחילת השבוע ראינו (שוב) את מסלול הייסורים שצריכים המשקיעים לעבור בשנים האחרונות. ביום ג' הובטח להם, באמצעות כל אתרי התקשורת מניו יורק ועד טוקיו דרך ת"א, שהמשבר הגדול מתחיל בגלל ההערכות המטורפות ועוד כל מיני סיבות. ביום ד', כשהמשקיעים התעוררו בחרדה ממה שנראה להם כחזרה של משבר 1929, התגלה להם שכלום לא קרה. אפילו מופע האימים של ראש העיר השיעי החדש של ניו יורק ומלחמותיו בטראמפ, בביל אקמן ובמיליארדרים נוספים (שאפילו כלי התקשורת המכובדים ביותר טענו ביום ג' שתרומתו למשבר שמתפתח רצינית) לא הפריע לשוק לעלות בעוצמה.

למה חשוב לציין זאת? ראשית, כי המשקיעים, ברובם, אינם מטומטמים כפי שהתקשורת נוטה להאמין. הם רואים את התוצאות העסקיות, מבינים לאן מכוון הנשיא ומנתחים נכון את התוצאות. תיקון בהחלט מתחייב בגלל ההערכות המטורפות, אבל משבר? למה? הבעיה היא שאפילו תיקונצ'יק לא מתאפשר בגלל שמי שקורא נכון את המפה הכלכלית מבין שכרגע המניות הן עדיין המשחק המועדף בעיר לטווח הבינוני והארוך, והבעיה היחידה היא המחיר. אבל מה לעשות כשיש מספיק משקיעים, במיוחד מדורות ה-X,Y ו-Z, שמוכנים להיכנס אפילו בתיקון קטנטן. דעתי היא שמתחייב תיקון ערכים גדול בהרבה מ-2%, אבל לצורך כך מתחייב "זרז" רציני ולא שטויות מהתקשורת.

משקיעים אקטיביסטים ציפו לעסקה

מדוע קימברלי קלארק (סימול:KMB) רוכשת את Kenvue (סימול:KVUE), יצרנית הטיילנול? האמת, לא הופתעתי לראות את עסקת הרכישה הזאת בשווי של 48.7 מיליארד בשילוב של מניות ומזומן. לא הופתעתי כי מאז הונפקה KVUE, יצרנית התרופה הנפוצה בעולם לשיכוך כאבים והורדת חום, במאי 2023, היו דיבורים רבים בוול סטריט על האפשרות של מיזוג בין החברות. Kenvue הייתה מטרה של משקיעים אקטיביסטים שאינם מרוצים ממסלולה של החברה ווול סטריט. בנוסף הם ציפו שקימברלי-קלארק הוותיקה תבצע פעילות M&A משמעותית מאחר שבחמש השנים האחרונות היא לא סיפקה את הסחורה לבעלי מניותיה לאחר שבין 2009 ל-2020 שילשה המניה את ערכה.

אני הכרתי היטב את Kenvue עוד בטרם הונפקה, כשהייתה חלק מענקית התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון (סימול:JNJ). ג'ונסון אנד ג'ונסון הנפיקה את החברה במאי 2023. ההנפקה אמנם הצליחה, החברה גייסה 3.8 מיליארד, והמניה פתחה את דרכה הציבורית בעלייה שאיפשרה ל-JNJ למכור את כל המניות שברשותה בשוק. אבל מניית KVUE לא שימחה את בעליה כי מאז ההנפקה ירדה בקרוב ל-50%. הירידה נבעה מירידה במכירות שלוותה בירידה חדה יותר ברווח למניה, מ-1.09 דולר ב-2022 ל-54 סנט ב-2024. 

האנליסט קונהי קים מהמורנינג סטאר, שאני עוקב אחרי הניתוחים שלו בתחום הרפואה ושמכסה את קימברלי, כתב שלדעתו מסעה הקצר והבלתי מוצלח של Kenvue כחברה ציבורית נבע בחלקו מביצוע לקוי וחוסר ניסיון בפעילות כעסק עצמאי. הוא כתב שחברת מוצרי צריכה מבוססת יותר, כמו קימברלי-קלארק, יכולה לסייע בהעלאת ערכה של Kenvue, מה שיתרום משמעותית לרוכשת. הסיבה שקימברלי רכשה את Kenvue במחיר כזה - פרמיה של 46% אבל במחיר שלמעשה מייצג את מחיר ההנפקה ב-2023 - קשורה לכך.