פייבר IPO
צילום: Fiverr IPO

האוויר החם יוצא; פייבר ירדה כמעט 50% מהשיא

פייבר עלתה פי 20 לשווי של 12 מיליארד דולר לפני שנחתכה לכ-6 מיליארד דולר; החברה הפסדית, אבל עוברת לרווח ברבעונים אלו וצומחת בקצב מרשים - הסיבה לירידה - זה לא היא, זה שינוי הטעמים בוול סטריט
גלעד מנדל | (5)
נושאים בכתבה פייבר

נראה כי האוויר החם ממשיך לצאת ממניית פייבר , לאחר שבתחילת פברואר זינקה מניית החברה  והגיעה למחיר של 320 דולר למניה ששיקף לחברה שווי של 12 מיליארד דולר, ירד המחיר של מניית החברה בכמעט 50% עד למחיר של 168 דולר למניה כעת, מחיר המשקף לחברה שווי שוק של 6 מיליארד דולר.

 

למה היא ירדה? בשביל לענות על השאלה הזאת צריך קודם כל להבין שכמו חברות צמיחה רבות אחרות שאינן רווחיות – החברה עלתה כתוצאה מאופנת השוק ויורדת גם כן בגלל - אופנה. וול סטריט אוהבת צמיחה, אפילו מאוד, אבל מה שראינו בשנה האחרונה זו השתוללות  ודהרה לעבר חברות צמיחה ובחודשים האחרונים יש ירידת מדרגה משמעותית. חברות צמיחה רבות איבדו עשרות אחוזים משווין. 

לשווי הנוכחי של פייבר אין ביסוס בדוחות הכספיים הנוכחיים. נכון, החברה צומחת בקצב דו ספרתי בשנה והקורונה עשתה לה טוב - פעילות של תיווך-שידוך בין פרילנסרים לעסקים רק האיצה את הצמיחה בתקופת הקורונה. אבל פייבר מפסידה ורק עכשיו בעצם עוברת לרווחיות. הרווח הצפוי השנה יהיה נמוך כשבשנה החברה החברה צופה להרוויח 60 מיליון דולר - משמע, מכפיל רווח של 100. אל תרימו גבה, חברות צמיחה רבות נסחרות בתמחורים כאלו ואף גבוהים יותר. אחרי הכל, אם החלום יתגשם, והרווח יואץ בשנים הבאות, אז בהתאמה מכפיל הרווח יירד דרמטית. 

 

חברת פייבר עוסקת בשידוך בין פרילנסרים ללקוחות במגוון תחומים – החל מעריכת וידאו ועיצוב ועד עוזרים אישיים וייעוץ מס. אנשים יכולים להציע את שירותיהם דרך הפלטפורמה של פייבר כאשר מודל הרווח של פייבר נובע מעמלות שבאות כאחוזים מהעסקאות (עמלה של 27% בממוצע מכל עסקה שמתבצעת אצלה בפלטפורמה). הקורונה, עשתה טוב מאוד לעסקיה של החברה והכנסותיה זינקו ל-189.5 מיליון דולר בשנת 2020, גידול של 77% אל מול הכנסות של 107 מיליון דולר בשנת 2019. אך החברה כאמור היא אינה חברה רווחית והיא רשמה הפסד תפעולי של 11.8 מיליון דולר ב-2020, ירידה מהפסד תפעולי של 34.7 מיליון דולר ב-2019.

 

תוצאות הרבעון הראשון לשנת 2021 של החברה היו תוצאות מעורבות. מן הצד האחד  החברה הציגה זינוק של 100% בהכנסות שהסתכמו ל-68.4 מיליון דולר אל מול הכנסות של 34.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, אך מן הצד השני החברה גם הציגה גידול של 115% בהפסד התפעולי של החברה שהסתכם ב-13.8 מיליון דולר כאשר מתוכו הפסד 10.5 מיליון דולר נבע מתשלום מבוסס מניות, אל מול הפסד תפעולי של 6.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד שמתוכו הפסד של 2.8 מיליון דולר נבע מתשלום מבוסס מניות.

הגידול בהפסד התפעולי ברבעון הראשון של השנה מיוחס בעיקר לזינוק בהוצאות השיווק של החברה וגם לעלייה בהוצאות המחקר ופיתוח שלה. אם כי, יש להדגיש כי הוצאות השיווק אומנם נרשמות כולם כהוצאה - אבל בחברה כמו פייבר, שחלק ניכר מלקוחותיה הם לקוחות חוזרים שבדרך כלל מבצעים כמה וכמה עסקאות באתר - חלק מהוצאות השיווק דומות לביצוע רכישה של חברה אחרת שכן הן מביאות לקוחות שמבצעים שוב ושוב קניות בפלטפורמה. אך מאידך גיסא, חלק מההוצאות הן הוצאות שנדרשות לצורך שימור ההכנסות באותה הרבה משנה לשנה על ידי שימור לקוחות והבאת לקוחות חדשים במקומם של אלו שהפסיקו להשתמש בשירותי החברה.

 

הצמיחה של החברה צפויה להמשיך גם מעבר ל-2020 שכן תחום הפרינלסר הוא תחום שמשגשג כבר שנים וצפוי להמשיך לצמוח גם בעתיד – אבל בכל זאת נשאלת שאלת התמחור, בשביל להצדיק את השווי שלה היא תצטרך להרוויח כמה מאות מיליוני דולרים ובגלל שעוד חזון למועד – מחיר המנייה של החברה עולה ויורד בהתאם לגחמות השוק.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    משקיע ותיק 12/05/2021 09:44
    הגב לתגובה זו
    צודק הכתב, פייבר בועה אופנתית שלא מצדיקה את השווי שלה. מקווה מאוד שתחזור למימידיה הטבעיים במהרה בימינו.
  • 4.
    רק מזומן 11/05/2021 08:53
    הגב לתגובה זו
    תיווך מיותר .הקונה תסתיים ואז מי צריך אותם.
  • 3.
    יצחק טיומקין 11/05/2021 07:24
    הגב לתגובה זו
    ככה נראית בועה כשהיא מתפוצצת כל האוויר החם בורח כמו נפיחה מצחינה כל אלו שפימפמו והריצו את פייבר מ40 דולר ל320 כבר ברחו מזמן כמו ננו דיימנשין למשל עכשיו נשארו הפרייארים עד סוף השנה פייבר חוזרת ל80 דדולר בתסריט האופטימי
  • 2.
    כשהיא תחזור לעלות היא טסה (ל"ת)
    לירח 11/05/2021 01:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שי 10/05/2021 23:11
    הגב לתגובה זו
    וגם זה בחסד ברור שמדובר בבועה מטורפת 6 מיליארד דולר זה כ 20 מליארד ש"ח נראה לכם שפייבר שווה 20 מליארד ש"ח???
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.