152 קרנות נאמנות בדרך להימחק
צילום: Pixabay

המיסוי של ביידן עשוי להביא לתנועה של העשירים ל-ETFים: זו הסיבה

עקב המבנה שלהן, קרנות הסל יוצרות פחות אירועי מס עבור המשקיעים מאשר קרנות מנוהלות; "אם נותנים לך שליטה גבוהה יותר על מתי  תרצה להכיר ברווחים – אז כנראה שזה הכיוון שבו תבחר", אומר לבלומברג אסטרטג ה-ETFים של UBS

על אף שהמהלך שמתכנן ממשל ביידן להכפלה של המס על רווחי הון עבור עשירי ארה"ב צפוי להיתקל במכשולים פוליטיים, כך שבסופו של דבר ההערכות הן שיועלה במידה פחותה יותר, בשוק כבר מחשבים את מעקפי המס האפשריים. בין אלה מסתמן גם מעבר מהשקעה בקרנות נאמנות אקטיביות לעבר קרנות הסל (ETFים).

"אם המס על רווחי הון יעלה, במידה ותעמוד בפניך אפשרות לעשות שימוש במבנה שמסייע לך להפחית את רווחי ההון, ולתת לך שליטה גבוהה יותר על מתי תרצה להכיר ברווחי האלה – אז כנראה שזה הכיוון שבו תבחר", כך אומר לסוכנות הידיעות בלומברג דויד פרלמן, אסטרטג ETFים ב-UBS.

בל נתבלבל, חשוב להבהיר שהמס על רווחי הון זהה בין אם משקיעים בקרן נאמנות ובין אם משקיעים בקרן סל, אלא שהטריק כביכול הוא ליצור כמה שפחות אירועי מס שימוסו מלכתחילה – ובמבנה שלהן, קרנות הסל פותחות פתח לתרגיל שכזה.

למעשה, כשמשקיע בקרן נאמנות פודה את יחידות ההשתתפות שלו, מנהל הקרן נאלץ מצדו לממש אחזקות של הקרן בכדי לכסות על ההפסדים. מכירה של אחזקות אלו יכולה ליצור עבור המשקיעים שנותרו בקרן אירוע מס במידה ומחיר המכירה של אותן אחזקות היה גבוה מזה בו נרכשו (וכמובן שתקוות המשקיעים היא שהתשואה תהיה חיובית ולא יהיה מדובר בהפסד – עדיין זה לא אומר שהם מעוניינים באירוע מס שכזה).

בשונה מכך, השיטה הנהוגה בקרנות הסל, היא שמנהל הקרן מתאים עצמו לתנועת הכספים ממנה או אליה באמצעות הנפקה של יחידות השתתפות חדשות. כל יחידה כזאת כוללת חשיפה למלוא האחזקות של הקרן, זאת לעומת מנהל קרן הנאמנות כאמור, שבוחר לממש אחזקות ספציפיות. כלומר, כל מימוש מצד משקיע מכוסה כביכול על ידי השקעה של הבא אחריו – הכסף יוצא ונכנס בדיוק אל אותן המניות בה מושקעת קרן הסל.

בסופו של דבר גם המשקיע בקרן הסל ימוסה – אבל זה יקרה כשיבחר בעצמו לצאת מהקרן, ולא בגלל משקיע אחר שיצא ממנה. מעבר לכך, בקרנות הסל עוקבות המדדים מטיבן ישנם פחות אירועי מס (שוב, להוציא מקרים של יציאה מהקרן) כיוון שהפורטפוליו משתנה כשהמדדים עצמם משתנים, בניגוד לקרנות הנאמנות המנהולות, בהן עורכים המנהלים את התיק.

מחקר שנערך בחמש השנים האחרונות ע"י האוניברסיטאות וילאנובה ולהיי ופורסם בדצמבר האחרון מצא שנטל המס הממוצע ב-ETFים היה נמוך ב-0.92% מאשר בקרנות המנוהלות. עוד נכתב כי משקיעים בעלי הון רב העידו כי שיקולי מס גברו מבחינתם על פרמטרים כמו תוצאות ועמלות בהחלטתם לפדות קרן נאמנות.

קיראו עוד ב"גלובל"

יוזכר כי הממשל בארה"ב צפוי להעלות את המס על רווחי הון לאמריקאים שמרוויחים מעל למיליון דולר בשנה מ-20% כיום ל-39.6%, כשבצירוף המס על רווחי השקעות, שיעור המיסוי עשוי לעלות גם לכ-43.4%. "אין ספק בכך שהתכנית של ביידן להעלות את המס על רווחי הון יכולה להיות ברכה עבור תחום ה-ETFים", כך צוטט בבלומברג נייט ג'רסי, נשיא פירמת ייעוץ ההשקעות "ETF Store". "על אף שקרנות הסל תפסו הגדילו את נתח השוק שלהם בעשור החולף – עדיין יש טריליוני דולרים ש'נעולים' בקרנות הנאמנות אשר פחות יעילות מבחינת מיסוי", הוסיף.

בעוד שבשנה שעברה לקרנות הסל זרמו כחצי טריליון דולרים, בתעשיית קרנות הנאמנות השילו 362 מיליארד דולר, כך לפי נתונים שאספו בסוכנות הידיעות. באנליזה של חברת CFRA שפורסמה באחרונה נכתב כי רק 3 מתוך 585 ETFים שנדגמו יצרו רווחי הון עבור המשקיעים שלהם. באותה תקופה, 37 מתוך 39 קרנות נאמנות כן יצרו אירועי מס שכאלה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אני 03/05/2021 23:07
    הגב לתגובה זו
    מתי כבר מישהו ירים את הכפפה ועידה כתבה על השקעות פאסיביות והמחקר של מייק גרין
  • 1.
    משקיע 03/05/2021 21:35
    הגב לתגובה זו
    עשירי ארצות הברית יוציאו כסף מארצות הברית הרחק בעינו הפקוחה של הממשל. יעבירו כסף קרובים פחות עשירים כדי לשלם פחות מס. לא חסרים טריקים
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול-סטריט ננעלה בירוק: הנאסד״ק קפץ ב-2.3%, סולאראדג׳ זינקה ב-13%

צוות גלובל |

המסחר בוול סטריט התנהל בעליות חדות, כשהמשקיעים מיהרו חזרה לנכסים מסוכנים בעקבות ההתקדמות בסנאט האמריקאי לקראת סיום השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב. מדד S&P 500 קפץ ביותר מ־1.5% לאחר שבוע חלש במיוחד, הנאסד״ק זינק ב-2.3% והדאו עלה ב-0.8%. מניות הטכנולוגיה, שספגו את המכה הקשה ביותר בשבועות האחרונים, הובילו את העליות. גם הביטקוין טיפס, בעוד הדולר נחלש.


בבית הלבן בירכו על ההסכם הדו־מפלגתי, שנועד להחזיר את פעילות הממשלה בתוך ימים ספורים. אף שההצבעה הסופית בסנאט ובבית הנבחרים טרם נקבעה, השווקים רואים בכך פריצת דרך שתסיר חסם מרכזי מעל הכלכלה האמריקאית. חידוש פעילות הממשל צפוי לאפשר פרסום מחודש של נתונים כלכליים, מה שיאפשר תמונה עדכנית יותר לגבי שוק העבודה והצמיחה לפני החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידה קלה, כאשר התשואות לשנתיים עלו בשלוש נקודות בסיס לרמה של 3.59%. השוק נערך למבחן ביקוש נוסף עם סדרת הנפקות חדשות בהיקף כולל של 125 מיליארד דול. מניות חברות הבריאות נפלו על רקע החשש שהסכם הסיום לא יכלול הארכה של סובסידיות חוק הבריאות.


אנליסטים מסבירים כי תגובת השוק הגיונית: סיום ההשבתה מסיר עננה של חוסר ודאות ומחזק את הסנטימנט החיובי. מייקל בראון מ־Pepperstone אמר כי "החזרה לשגרה לא רק תשפר את האווירה, אלא גם תאפשר שחרור נתונים חשובים שיכולים להעיד על מצבה האמיתי של הכלכלה". פיונה סינקוטה מ־City Index הוסיפה כי המשקיעים יוכלו סוף־סוף לקבל "אותות ברורים לגבי מצב שוק העבודה והכיוון העתידי של הריבית".


טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 17% על רקע דוחות טובים -  טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)  

לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.