המיסוי של ביידן עשוי להביא לתנועה של העשירים ל-ETFים: זו הסיבה
על אף שהמהלך שמתכנן ממשל ביידן להכפלה של המס על רווחי הון עבור עשירי ארה"ב צפוי להיתקל במכשולים פוליטיים, כך שבסופו של דבר ההערכות הן שיועלה במידה פחותה יותר, בשוק כבר מחשבים את מעקפי המס האפשריים. בין אלה מסתמן גם מעבר מהשקעה בקרנות נאמנות אקטיביות לעבר קרנות הסל (ETFים).
"אם המס על רווחי הון יעלה, במידה ותעמוד בפניך אפשרות לעשות שימוש במבנה שמסייע לך להפחית את רווחי ההון, ולתת לך שליטה גבוהה יותר על מתי תרצה להכיר ברווחי האלה – אז כנראה שזה הכיוון שבו תבחר", כך אומר לסוכנות הידיעות בלומברג דויד פרלמן, אסטרטג ETFים ב-UBS.
בל נתבלבל, חשוב להבהיר שהמס על רווחי הון זהה בין אם משקיעים בקרן נאמנות ובין אם משקיעים בקרן סל, אלא שהטריק כביכול הוא ליצור כמה שפחות אירועי מס שימוסו מלכתחילה – ובמבנה שלהן, קרנות הסל פותחות פתח לתרגיל שכזה.
למעשה, כשמשקיע בקרן נאמנות פודה את יחידות ההשתתפות שלו, מנהל הקרן נאלץ מצדו לממש אחזקות של הקרן בכדי לכסות על ההפסדים. מכירה של אחזקות אלו יכולה ליצור עבור המשקיעים שנותרו בקרן אירוע מס במידה ומחיר המכירה של אותן אחזקות היה גבוה מזה בו נרכשו (וכמובן שתקוות המשקיעים היא שהתשואה תהיה חיובית ולא יהיה מדובר בהפסד – עדיין זה לא אומר שהם מעוניינים באירוע מס שכזה).
- קרן סל על אקמן: ETF חדשה תעקוב אחרי התיק של המשקיע המפורסם
- קרן ETF עם תשואה של 300% – האם זה מתאים לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשונה מכך, השיטה הנהוגה בקרנות הסל, היא שמנהל הקרן מתאים עצמו לתנועת הכספים ממנה או אליה באמצעות הנפקה של יחידות השתתפות חדשות. כל יחידה כזאת כוללת חשיפה למלוא האחזקות של הקרן, זאת לעומת מנהל קרן הנאמנות כאמור, שבוחר לממש אחזקות ספציפיות. כלומר, כל מימוש מצד משקיע מכוסה כביכול על ידי השקעה של הבא אחריו – הכסף יוצא ונכנס בדיוק אל אותן המניות בה מושקעת קרן הסל.
בסופו של דבר גם המשקיע בקרן הסל ימוסה – אבל זה יקרה כשיבחר בעצמו לצאת מהקרן, ולא בגלל משקיע אחר שיצא ממנה. מעבר לכך, בקרנות הסל עוקבות המדדים מטיבן ישנם פחות אירועי מס (שוב, להוציא מקרים של יציאה מהקרן) כיוון שהפורטפוליו משתנה כשהמדדים עצמם משתנים, בניגוד לקרנות הנאמנות המנהולות, בהן עורכים המנהלים את התיק.
מחקר שנערך בחמש השנים האחרונות ע"י האוניברסיטאות וילאנובה ולהיי ופורסם בדצמבר האחרון מצא שנטל המס הממוצע ב-ETFים היה נמוך ב-0.92% מאשר בקרנות המנוהלות. עוד נכתב כי משקיעים בעלי הון רב העידו כי שיקולי מס גברו מבחינתם על פרמטרים כמו תוצאות ועמלות בהחלטתם לפדות קרן נאמנות.
- הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
- למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
יוזכר כי הממשל בארה"ב צפוי להעלות את המס על רווחי הון לאמריקאים שמרוויחים מעל למיליון דולר בשנה מ-20% כיום ל-39.6%, כשבצירוף המס על רווחי השקעות, שיעור המיסוי עשוי לעלות גם לכ-43.4%. "אין ספק בכך שהתכנית של ביידן להעלות את המס על רווחי הון יכולה להיות ברכה עבור תחום ה-ETFים", כך צוטט בבלומברג נייט ג'רסי, נשיא פירמת ייעוץ ההשקעות "ETF Store". "על אף שקרנות הסל תפסו הגדילו את נתח השוק שלהם בעשור החולף – עדיין יש טריליוני דולרים ש'נעולים' בקרנות הנאמנות אשר פחות יעילות מבחינת מיסוי", הוסיף.
בעוד שבשנה שעברה לקרנות הסל זרמו כחצי טריליון דולרים, בתעשיית קרנות הנאמנות השילו 362 מיליארד דולר, כך לפי נתונים שאספו בסוכנות הידיעות. באנליזה של חברת CFRA שפורסמה באחרונה נכתב כי רק 3 מתוך 585 ETFים שנדגמו יצרו רווחי הון עבור המשקיעים שלהם. באותה תקופה, 37 מתוך 39 קרנות נאמנות כן יצרו אירועי מס שכאלה.
- 2.אני 03/05/2021 23:07הגב לתגובה זומתי כבר מישהו ירים את הכפפה ועידה כתבה על השקעות פאסיביות והמחקר של מייק גרין
- 1.משקיע 03/05/2021 21:35הגב לתגובה זועשירי ארצות הברית יוציאו כסף מארצות הברית הרחק בעינו הפקוחה של הממשל. יעבירו כסף קרובים פחות עשירים כדי לשלם פחות מס. לא חסרים טריקים
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.
השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל
בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע
דירה להשקעה
רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.
בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.
יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק
לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.
במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב", המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.
- מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
- מיומנו של יועץ השקעות - על הדילמה בין השקעה בבורסה להשקעה בדירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא
בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.
