אודיוקודס: "עסקת ניואנס לא רלוונטית לשת"פ שלנו עם מיקרוסופט"
"המוטיבציה לרכישה הייתה לתפוס נתח שוק בתחום הבריאות ועם כל הכבוד לניואנס, אנחנו לא נמצאים שם": רגע אחרי שהכתה את הצפי בשוק, יו"ר אודיוקודס שבתאי אדלסברג טוען שאין חשש שניואנס, שנמכרה ב-19 מיליארד ד', תתפוס את מקומה אצל ענקית הטק
אודיוקודס 0.73% הישראלית שנסחרת בנאסד"ק הצליחה להכות את תחזיות האנליסטים לרבעון הראשון של השנה. החברה, שמספקת רשתות קול מתקדמות ופתרונות עיבוד מדיה לסביבת עבודה דיגיטלית, מסמנת את פעילותה עבור מיקרוסופט טימס כמנוע צמיחה, ולצד זאת תחום התמלול האוטומטי הוא מנוע צמיחה נוסף - וגם שם מיקרוסופט היא לקוחה, כשהפתרון של אודיוקודס משמש את משתמשי הענן של ענקית הטק. באחרונה דווח כי מיקרוסופט, לקוחה של אודיוקודס כאמור, רוכשת את ניואנס, הפועלת גם כן בתחום התמלולים, בעסקת ענק בסך 19 מיליארד דולר. האם הנרכשת הטרייה הולכת לתפוס את מקומה של אודיוקודס? בכלל לא – כך טוען יו"ר החברה שבתאי אדלסברג שעומד על ההבדלים בין שתי החברות ואומר מצדו שאין כאן שום פיל בחדר ותנוח דעת המשקיעים בהיבט זה.
"ניואנס זו חברה גדולה שצמחה בין היתר בזכות רכישה של חברות מתחרות מהתחום, אסטרטגיה שבה נקטה כדי שלא יוכלו לערער על ההגמוניה שלה", שבתאי מסביר. "זה הביא לכך שבדך כלל הם לא הלכו על פרויקטים או הזדמנויות בסדר גודל של למטה מ-400-500 אלף דולר. בשביל עסקאות של 200 אלף דולר הם לא היו מתכופפים, ואת המשאבים הקצו לפרויקטים הגדולים יותר".
"עכשיו", הוא ממשיך, "כשעושים פילוח ומסתכלים איפה קיימות אותן הזדמנויות גדולות, מגלים שמדובר בשני שווקים שבהם החברה ממוקדת, ואלה הם שוק הפיננסים ושוק ההלת'קר (Healthcare), בהם צריך לומר, באמת עושים כיום שימוש מוגבר יותר ביישומי ספיץ'-טו-טקסט.
"בשונה מניואנס, אנחנו כמובן מאמינים שיש מקום לשורה של פתרונות בהיקפים קטנים יותר. בהנחה שיש לנו את הטכנולוגיה המתאימה, פתוח בפנינו שוק ענק – ועדיין לא היינו חושבים להתחרות בניואנס או ביישומי התמלול של ענקיות הענן אמזון, גוגל ומיקרוסופט.
- אופנהיימר בהמלצה על אודיוקודס עם מחיר יעד של 12 דולר
- "אני מעריך שהמניה תעלה ב-50%-100%" - מנכ"ל אודיוקודס שולח אתכם לרכוש את המניה - הנה הסיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מזכיר שהתחום הזה שונה מכל התחומים הטכנולוגיים השונים שאתה מכיר, כי יש תלות בשפה. זה שיש לך פתרון טוב לספיץ'-טו-טקסט באנגלית לא אומר כלום על הפתרון שתתן ביפנית, גרמנית הולנדית וכו'. סייג נוסף הוא שגם כשאומרים שזיהוי הדיבור עובד מתכוונים בדרך כלל ל'דומיין' מאד ספציפי".
"עובדים על טקסט-טו-ספיץ' בעברית"
אודיוקודס דיווחה על הכנסות של 59 מיליון דולר ברבעון לעומת 52 מיליון ברבעון מקביל (גידול של 14%) בעוד שהאנליסטים ציפו להכנסות של כ-58 מיליון דולר. הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הסתכם בכ-13 מיליון דולר, או 37 סנט למניה בדילול מלא, לעומת 7.8 מיליון דולר או 25 סנט למניה בדילול מלא בתקופה המקבילה - עלייה של כ-67% וגבוה מהצפי בשוק לנתון של 33 סנט למניה. מאז השיא של יום שלישי בו דיווחה על תוצאות הרבעון, ירדה המניה בכ-6.7%, אולם מתחילת השנה עלתה בכ-10.6% כשכיום היא נסחרת לפי שווי של קרוב למיליארד דולר.
בדבריו האחרונים מעלה שבתאי נקודה שהזכיר בראיון קודם לביזפורטל, והיא פיתוח טכנולוגיה שלוקחת בחשבון את הז'רגון המקצועי ואת עולם התוכן של הדוברים, שאת השיחה ביניהם יש לתמלל. "הקמנו צוות שעוסק בקוסטומיזציה", אמר לנו בזמנו, "אם תיקח משפטים שהוקלטו בתיאטרון או בחדשות או במגרש ספורט, התמלול בענן של מייקרוסופט יעבד את כולם בצורה שטוחה, והביצועים יהיו ממוצעים. בכדורסל למשל, יש ז'רגון מסוים אז צריך להקים בסיס נתונים שמתמקד בו, וככה בעצם בחברות שונות שיכולות להיות לקוחות שלנו".
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
ובחזרה לשיחתנו הנוכחית: אדלסברג טוען כי "גם לגדולים ביותר אין משאבים בלתי מוגבלים והם מנסים להיות אופטימליים". "אם יש להם פתרון טוב, הם יציעו אותו ל-6 שפות מוגדרות, או אפילו 30 לצורך העניין, וברור שלהשקיע באנגלית אמריקאית, ספרדית או פורטוגזית – שפות שמאות מיליוני דוברים אותן, זה יותר חשוב להם מאשר דיאלקטים נישתיים יותר של ספרדית או ניבים של ערבית שבהם אנחנו פעילים".
לא יכול להיות מצב בו הבעלים החדשים מיקרוסופט ינחו את ניואנס כן להתחיל להסתכל על נישות בשוק הזה, כאלה שבהן אתם פעילים, ולפתח עבורן את הטכנולוגיה שלה?
"בוא נפזר את הערפל סביב העניין הזה, ואזכיר שכבר מנהלי מיקרוסופט התבטאו בנושא מיד אחרי הרכישה: הנקודה מאד פשוטה – המוטיבציה לעסקה הייתה לתפוס נתח שוק בתחום הבריאות, וניואנס טוענת לנתח של 40%. עם כל הכבוד לניואנס, אנחנו לא נמצאים שם".
אז לשיטתך במצב היום הכסף הגדול בתחום התמלול נמצא בשוק הבריאות או בפיננסים ולכן זה המיקוד של ניואנס. אבל לא יכול להיות שעוד כמה שנים גם עולמות תוכן נוספים יהיו כלכליים עבורם, כמו עולם הספורט שעליו דיברנו?
"תמיד יכול להיות מצב כזה כי האנושות כל הזמן מחפשת עוד שירותים והשפה האנושית מפותחת ומתפתחת, אבל זה גם אומר שלנו באודיוקודס יהיה שוק בריא וצומח לעוד עשרות שנים קדימה. יותר חשוב לי מזה להבהיר שאנחנו עובדים מאד צמוד עם מיקרוסופט בתחומים מסוימים – לא בתחום הזה. בתחום הזה אנחנו משתמשים במיקרוסופט, אבל אנחנו לא פרטנר שלהם. הם עבדו עם ניואנס קודם, רכשו אותם, וימשיכו לעבוד איתם יותר חזק. אבל זה לא משליך בשום צורה על שיתוף הפעולה ביננו".
ולנושא אחר: אתם יודעים להפוך אודיו לטקסט, למה אתם לא עושים ההיפך? טריניטי של סומוטו למשל דיווחה השבוע על עסקה שבה הטכנולוגיה שלה משמשת להקראת כתבות עבור כבדי ראייה מאתרי חדשות פופולריים. אפשר לדמיין אתכם במקומם, לא?
"הצוות שלנו בתחום הקוגניטיב סרוויסז כולל 10-15 איש, ובכותרת הזאת נכללים ספיץ'-טו-טקסט, טקסט-טו-ספיצ' ועוד טכנולוגיות כמו משין לרנינג, NLU שזה הבנת שפה טבעית ו-NLP שפירושו עיבוד שפה טבעית. מכל זה בחרנו להתמקד כרגע בספיצ'-טו-טקסט, כי טקסט-טו-ספיצ' מחייב המון השקעות. מה שכן, כשאנחנו נדרשים על ידי הלקוחות ליישומים כאלה, אנחנו מוציאים את זה החוצה לספקים חיצוניים – גם לניואנס, אגב. המחירים סבירים ואין סיבה שנעשה את זה לבד. מתי כן נשקיע בזה? כשאנחנו מאמינים שזה יספק לנו יתרון תחרותי, לכן למשל אנחנו כן עובדים על טקסט-טו-ספיצ' בעברית".
דיווחתם ברבעון החולף על רכישה עצמית של מניות בהיקף 10 מיליון דולר, זה חלק ממכסה שטרם השלמתם או שכיסיתם את מלוא הסכום?
- 5.לא עובד 30/04/2021 19:48הגב לתגובה זולא הייתי נוגע במניעה הזאת גם עם מקל של 2 מטר
- למה ? (ל"ת)ינשוף 04/05/2021 09:49הגב לתגובה זו
- 4.אייל 30/04/2021 11:42הגב לתגובה זוצריך לקנות מניות שלה
- 3.חברה מעולה מתומחרת בחסר (ל"ת)yehuda04 29/04/2021 16:09הגב לתגובה זו
- 2.מניה טובה להשקעה 29/04/2021 16:05הגב לתגובה זומאמין לו לכל מילה .. לא לקשר בין הדברים ..
- 1.אלירן 29/04/2021 15:59הגב לתגובה זושמישהו יסביר לי עם כל הכתבה הטובה הזו למה המניה יורדת??
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
