כסף
צילום: Mufid Majnun on Unsplash

"מדד אמון הצרכנים בישראל עלה בחדות לרמתו הגבוהה ביותר"

"לאחר הזינוק החד בהוצאות הצרכנים בישראל עם תום הסגר השלישי, הוצאות הצרכנים ירדו בשבוע האחרון לרמות הקרובות לרמה טרום משבר הקורונה" מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות בסקירה שבועית
לימור זילבר |

"לאחר הזינוק החד בהוצאות הצרכנים בישראל עם תום הסגר השלישי, הוצאות הצרכנים ירדו בשבוע האחרון לרמות הקרובות לרמה טרום משבר הקורונה. בנימה אופטימית יותר - מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס עלה בשבוע הראשון של אפריל בחדות לרמתו הגבוהה ביותר מאז השקת הסקר לפני כעשור" כך כותב בסקירתו השבועית האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, מודי שפריר.

לגבי שווקים וכלכלה גלובאלית, כותב שפריר: מדדי מנהלי הרכש לחודש אפריל הצביעו על ציפייה להאצה נוספת בפעילות הכלכלה הגלובאלית ברבעון השני - עלייה חדה מהציפיות נרשמה במדדים שפורסמו בארה"ב, באירופה, בבריטניה, ביפן, ובאוסטרליה – עובדה אשר תמכה ביום שישי בעליות מדדי המניות. בצד הגורמים אשר העיבו מאידך על השווקים, נציין את רצון ממשל ביידן להעלות בחדות את מס רווחי הון על אזרחים המרווחים מעל 1 מיליון דולר בשנה (כאמצעי נוסף למימון תוכנית ההשקעות בתשתיות), ואת העלייה בתחלואה מקורונה בעולם לרמת שיא מאז פרוץ הנגיף, בעיקר בשל זינוק בתחלואה בהודו, יפן, ארגנטינה וטורקיה.

בארה"ב

הנתונים הכלכליים וסקרי הציפיות שפורסמו השבוע העידו על עלייה נוספת באופטימיות המנהלים במגזר העסקי ועל עלייה חדה הצפויה בצמיחה ובאינפלציה: מדד מנהלי הרכש המשוקלל של Markit עלה באפריל לרמת שיא היסטורית של 62.2 נק'.

באירופה - על רקע ההאצה בקצב מתן החיסונים ברחבי היבשת, גוברות ההערכות להאצה בפעילות הכלכלה האירופאית לקראת המחצית השנייה של 2021 (לאחר ההתכווצות שנרשמה ככל הנראה ברבעון הראשון), כפי שבא לידי ביטוי גם בעליית מרבית סקרי הציפיות באירופה לחודש אפריל - מדד מנהלי הרכש המשוקלל של גוש האירו עלה באפריל ב- 0.5 נק' ל- 53.7 נק' (צפי ל- 52.9 נק'). לשלילה, סקר האשראי הרבעוני של ה- ECB (Bank lending survey) הצביע על הקשחת תנאי האשראי של הבנקים (במיוחד לעסקים).

אינפלציה

תחזית מדד אפריל נותרת בינתיים על 0.3% MoM (+0.8% YoY) עם סיכון כלפי מעלה, תחזית מדד מאי על 0.45% MoM (+1.55% YoY), ותחזית מדד יוני על-0.3% MoM . תחזית האינפלציה ל- 12 החודשים הקרובים עומדת על כ- 1.0%. בשבוע האחרון פורסמו מספר ידיעות על בקשות להעלאות מחירים מצד יבואנים, אשר במסתכם ישפיעו במידה שולית על מדד המחירים לצרכן. יחד עם זאת, פרסום הידיעות תומך בהערכתנו לעלייה באינפלציה המיובאת בשנה הקרובה. מאידך, למרות רכישות המט"ח האגרסיביות של ב"י, הלחצים לייסוף השקל התגברו לאחרונה (מאז תחילת אפריל השקל התחזק בכ- 1% כנגד סל המטבעות, לאחר ייסוף של 1% במרץ), ואנו נותרים בהערכתנו כי לאור ההאצה הצפויה בצמיחה, חזרת האינפלציה ליעד, והרמה הגבוהה מאד של יתרות המט"ח, בנק ישראל יצטרך לצמצם את היקף רכישות המט"ח החל מהשנה הבאה (Tapering) – עובדה אשר תגביר עוד יותר את הלחצים לייסוף השקל לקראת סוף השנה ותמתן את לחצי האינפלציה החל מ- 2022.

מח"מ ואופן החזקת התיק

למרות הרמה הגבוהה מאד של ציפיות האינפלציה בארה"ב (הציפיות ל- 10 שנים שוהות במרחק נגיעה מרמתן הגבוהה ביותר ב- 8 השנים האחרונות), והנתונים הכלכליים החזקים בארה"ב ובמרבית השווקים המפותחים, תשואת ה- US10Y נותרה השבוע ברמה נמוכה יחסית של כ- 1.56% (לעומת 1.75% בסוף מרץ). עוד נציין שבניגוד לירידה בתשואת ה- US10Y מאז תחילת אפריל, התשואות הארוכות במדינות אירופה דווקא עלו בחודש האחרון.

הערכתנו לעלייה מחודשת בתשואת ה- US10Y בחודשים הקרובים, בשילוב עם העלייה החדה הצפויה באינפלציה בישראל, הציפייה לסיום תוכנית רכישות האג"ח ב- 2021 ומרווחי ה- ASW החיוביים מאד בטווחים הארוכים, אינם תומכים באגרות החוב השקליות הארוכות, כך שאנו נותרים בהמלצתנו להחזקת התיק במח"מ בינוני והחזקת האפיק השקלי בעיקר באמצעות החלקים הקצרים והבינוניים (עדיפות לביצוע Rec על ה- IRS בטווחים הבינוניים). את החלק הארוך בישראל מומלץ להחזיק בעיקר באמצעות האגרות הצמודות ובעיקר דרך ממצ"מ 1131, המגלמת ציפיות אינפלציה נמוכות יחסית לשאר העקום.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ומה לגבי הנפקת חוב של ממשלת ישראל באירו?

בחינת אגרת החוב של ישראל באירו ל- 8 שנים (ינואר 2029) מצביעה על כך ש"גיור" האיגרת מעניק כיום תשואה אפסית (מעל לממש"ק המקביל) למשקיע המקומי, כך שרק הצטמצמות (בערך מוחלט) של ה- Basis הארוך, או ריבית גבוהה יחסית בהנפקה יעלו את האטרקטיביות לרכישת האיגרת החדשה ע"י המוסדיים המקומיים.

פוזיציות נוספות?

אנו נותרים בהמלצתנו למכור את ה- Assets swap ל- 6 שנים ברמה של כ- 18-19bp (Rec 6y במקביל למכירת ממש"ק 327). נכון לסגירת המסחר ביום חמישי, ה- Asw הצטמצם לכ-14bp. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).