מבחנה מעבדה
צילום: Istock

ביונטק קופצת: יעד הייצור גבוה מבחוזים הקיימים; המשקיעים רואים פוטנציאל

השותפה של פייזר בייצור חיסוני הקורונה הכניסה 354 מיליון יורו ברבעון האחרון של 2020 ועקפה את צפי האנליסטים. השנה היא צופה הכנסות של 9.8 מיליארד יורו על בסיס חוזי אספקה של 1.4 מיליארד מנות חיסון - מתקני הייצור מתכוננים לכמות של 2.5 מיליארד
איתי פת-יה | (1)
נושאים בכתבה פייזר

ביונטק (BioNTech, סימול: BNTX) השותפה הגרמניה של פייזר האמריקאית בפיתוח חיסוני הקורונה קופצת כעת במסחר בוול סטריט בכ-9.5%. החברה פרסמה היום כצפוי דוחות טובים, אולם על אף קצב החיסון ההולך וגדל בארצות הברית, המשקיעים מבינים כי לא מדובר בסופה של תקופה, ואין פה שעון חול שמרמז על כך שהפוטנציאל קרוב למימוש - ועל כן העליות במניה.

 

נצפה פני עתיד ונתחיל דווקא עם התחזית: הכנסות של 9.8 מיליארד יורו רק מחוזי האספקה הקיימים, שהיקפים 1.4 מיליארד מנות חיסון. ההנחה כמובן, הוא שיהיו עוד כאלה - והרבה, אותם תחתום השותפה פייזר מול לקוחות נוספים. ברבעון השני של השנה החברות עתידות להגיש את תוצאות המחקר שלהם על חיסונים בקרב בני 12-15 לאישור הרגולטורים, וכמו כן הן מצפות כי עד 2022 יתקבל אישור לחסן גם ילדים בגילים נמוכים מכך. בביונטק אף העלו את היעדים לייצור השנה, מ-2 מיליארד חיסונים ל-2.5 מיליארד מנות - כלומר כמיליארד יותר ממה שהן מחויבות לו במסגרת החוזים הנוכחיים.

 

פוטנציאל נוסף מצוי בכוונה לערוך ניסוי נוסף, גם כן ברבעון השני, במתן של מנת חיסון שלישית כדי להגביר את החיסוניות כלפי הוריאנט הדרום אפריקאי. היות והוריאנט התגלה כבר בלא מעט טריטוריות, אפשר לדמיין מה תעשה, באם תתקבל, הנחיה או המלצה לכל מי שכבר קיבל שתי מנות חיסון לקבל אחת נוספת.

 

חלק מהמשקיעים אולי אף אופטימיים עוד יותר ומסתכלים על דבריו של המייסד השותף בביונטק, ד״ר אואור שאהין, שאמר כי החברה רוצה להשתמש בניסיון שלה כדי לפתח חיסונים למחלות נוספות. זאת כבר הרפתקה שסביר כי ביונטק תצא אליה לבדה וללא פייזר - שהמנכ״ל שלה אמר כי יפתחו מצדם חיסוני mRNA ללא ביונטק.

 

בינתיים, לפי מבנה השותפות בין שתי החברות, הרווחים מתחלקים ביניהם באופן שווה בכל הטריטוריות מלבד סין. וכך זה נראה ברבעון האחרון של השנה (תוצאות ביונטק לבדה): הכנסות של 354.4 מיליון יורו (צמיחה של כ-1,000% על פני רבעון מקביל - צפי האנליסטים היה להכנסות של 224.9 מיליון יורו) ורווח של 369 מיליון יורו מול הפסד בן 58 מיליון יורו אשתקד. בסוף 2020 היו בקופת החברה מזומנית ושווי מזומנים בהיקף 1.21 מיליארד יורו, בהשוואה ל-519 מיליון יורו שנה קודם לכן.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מוזר שמניית פייזר תקועה בלי תזוזה (ל"ת)
    סמי 30/03/2021 23:19
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.