חברת אלביט מערכות -2.69%  נמצאת במומנטום חיובי ללא ספק. מתחילת השנה היא פרסמה 5-6 עסקאות עם מדינות מסביב לעולם בסכומים של מאות מיליוני דולרים. בשבוע שעבר החברה פרסמה את דוחותיה הכספיים לשנת 2020 ועקפה את צפי האנליסטים בהכנסות ובשורה התחתונה. אמנם מדובר ברבעון חלש לאלביט, עם עליה קלה בהכנסות ומנגד ירידה של 9% ברווח התפעולי, אך היא מסיימת את השנה בעליה של 2.7% ברווח התפעולי ועליה של 7% בשורה התחתונה. 

על פי האנליסטים, בשנת 2021 אלביט צפויה להכניס כ-4.78 מיליארד דולר, ולהגיע לרווח למניה של 6.85 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת בשנת 2020 הסתכם ב-278.8 מיליון דולר וצבר ההזמנות גדל ב-10% והסתכם ב-11 מיליארד דולר. בראיון לביזפורטל בעקבות הדוחות מסבירים נשיא אלביט בצלאל (בוצי) מכליס וסמנכ"ל הכספים יוסי גספר מדוע למעשה הצבר הוא האומדן החשוב ביותר ביחס לביצועי החברה.

אבל עוד קודם לכך. תקציבי הביטחון בעולם עולים?

מכליס: "ברוב העולם אני רואה שהגידול בתקציבי ביטחון נמשך. אנחנו רואים את זה באירופה וארה"ב. תקציבי הביטחון נמצאים בשיא ולא סביר שהמגמה תשתנה. העובדה שהתקציבים גדלים מבטיחה את המשך השגשוג שלנו. המצב טוב, יש כמות הזמנות משמעותית וגם הזדמנויות שעליהן אנחנו עובדים הן משמעותיות".

גספר מוסיף: "כשמסתכלים על תקציבי הביטחון של מדינות רואים פרספציה (תפיסה) של האיום הקיים על המדינות. באזור אסיה פסיפיק יש פרספציה של איום מצד הסינים, האמריקאים לוקחים את זה בחשבון וגם שאר המדינות באזור. בנוסף, יש דרישה לביטחון באוסטרליה ומדינות נוספות באסיה פסיפיק, כמו דרום קוריאה ועוד. כשאני מסתכל על כמות ההצעות שאנחנו מוציאים והערך הפוטנציאלי של ההצעות האלה יש מקום לאופטימיות לגבי המשך הצמיחה. גם במדינות אירופה כמו אנגליה, גרמניה וחלק מדינות סקנדינביה אנחנו רואים את הגידול בתקציבים, ובפרט השיפור ניכר בתחום הים, כשאנגליה למשל שתמיד הייתה מעצמה ימית ממשיכה להיות כזו. האזורים הפחות טובים מבחינתנו זה אמריקה הלטינית, שבגלל הקורונה הכל די מדשדש ועומד במקום. אך להערכתנו זה הגיע ל"תחתית החבית". ברגע שהם ייצאו מהקורונה - בעיקר ברזיל - נראה גם עלייה שם, אבל ככל הנראה די קטנה. ולגבי הארץ - כשתהיה ממשלה יהיה תקציב והדברים יחזרו למסלול. אם לא יהיה תקציב – נמשיך לצלוע.

• אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS
• 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אתם מסמנים את תחום הים כאסטרטגי עבור אלביט. מדוע?

גספר: "אנחנו רואים את התקציבים שהולכים וגדלים בתחום מערכות הגנה בים בפרט, אם בספינות שטח ואם בצוללות וכבר קיבלנו הזמנות בתחום הזה. אבל האמת היא שהגידול בתקציבים פחות משמעותי עבורנו כי למעשה התחלנו מרמה נמוכה מאוד בתחום העסקים הזה ולכן פוטנציאל הגידול בו מבחינתנו הוא אין סוף. עד שנגיע להיות שחקן שמוכר מיליארדים בשוק הזה ייקח שנים אבל אנחנו בהחלט מכוונים לשם.

"ההחלטה לקנות את חברת ספרטון שמפתחת מערכות אלקטרוניות שתומכות בלוחמה ימית עבור הצי האמריקאי ב-380 מיליון דולר, היא החלטה אסטרטגית שתשים אותנו בפוזיציה חשובה בשוק האמריקאי ואנחנו צופים את השלמת העסקה בשבועות הקרובים, שמצטרפת לחוזים הנוספים שלנו באנגליה ובאסיה פסיפיק, בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים כל אחד.

מכליס: "החשיבות של רכישת ספרטון היא גדולה מכיוון שארה"ב מהווה שליש מהמכירות שלנו ומעבר לכך היא תחזק את האחיזה שלנו בתחום הים ותאפשר לנו למצב את עצמנו בשוק הזה. אנחנו ממשיכים לחפש הזדמנויות רלוונטיות לרכישה. המאזן שלנו מאפשר את זה, הטכנולוגיות מאפשרות להרחיב את הפרוטפוליו וגם פוזיציות השוק שלנו.

• הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
• למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

איך הקורונה השפיעה עליכם?

מכליס: "הקורונה השפיעה קצת היא עיכבה אספקה של ספקים. בנוסף לקח זמן עד שכולם התרגלו לעבודה מהבית, אבל אנחנו שמחים שהשורה התחתונה של השנה בדוחות שלנו מראה שכאילו לא הייתה קורונה.

"אני מסתכל קדימה ורואה פוטנציאל גדול וחושב שמעולם לא היה לנו קודם. הפורטפוליו שלנו רחב ורלוונטי וכולל גם האסטרטגיה שלנו להיות חברה גלובלית. יש לנו בעולם עשרות חברות בנות, מקומיות במדינות שלהן, שהן כמו שגרירים שלנו שם. הן נהנות מהרצון של המדינות להתמודד עם האתגרים הביטחוניים וגם מסייעות לכלכלה המקומית ומייצרות מקומות עבודה במדינות היעד. כך למשל בקורונה, העובדה שהיו חברות בנות עזרו לנו לתקשר באופן רציף עם הלקוחות שלנו והחברות המקומיות נתפסו כחלק מהמאמץ לחזק את הכלכלה במדינות הללו.

אלביט תמשיך לצמוח?

מכליס: "אין ספק שהחברה תמשיך לצמוח בכל הפרמטרים גם של הזמנות חדשות. יש לנו גם גידול במכירות וברווח אבל יותר חשוב - אנחנו רואים את זה לפי פוטנציאל ההזמנות. מתחילת 2021 הגיעו עוד הזמנות משמעותיות שלא לא נכללות בצבר של 2020, כמו ההזמנה יוון שהודיעו לנו שנבחרנו וטרם קיבלנו את החוזה.

מהם מנועי הצמיחה של אלביט?

מכליס: "יש לנו לא מעט כאלה. כל הנושא של לחימה רשתית ואוטונומיה היא מנוע צמיחה. אנחנו צומחים בכל התחומים: באוויר, בים, ביבשה, כאשר הכל משולב עם בינה מלאכותית, ביג דאטה ו-AI, וזאת לצד מערכות הגנה בים. שהן גם מערכות הגנה וגם איסוף מודיעין משולב אנחנו נמצאים חזק בחימושים מדויקים. הפרוטפוליו מגוון ואנחנו לא שמים את כל הביצים בסל אחד. יש הרבה אלקטורים שמשלימים אחד את השני.

למה התמחור של אלביט הוא יחסית נמוך? אתם במכפיל רווח של כ-16-18.

גספר: "למיטב זכרוני אנחנו במכפילים דומים לחברות הביטחוניות האמריקאיות. התמחור נובע משני אלמנטים - מהתוצאות והתחזית לעתיד. אולי מול הצמיחה בצבר שתתורגם למכירות יכול להיות שיש שמרנות מסוימת כלפינו".

יש אנליסטים שצופים לכם צמיחה של יותר מ-10-15% ב-2021. זה סביר?

גספר: "לא. בתחומים שלנו זה נדיר שיש צמיחה דו ספרתית. מה שכן, בצבר ההזמנות צמחנו בצורה דרמטית. ההזמנות בתחומים שלנו נפרסות על מספר שנים ולכן זינוק כה גדול בצמיחה הוא די נדיר, אבל מה שכן חשוב הוא שיש לנו צמיחה קבועה ועקבית והצמיחה בצבר אומרת הכל".

אתם מציגים תמונה ורודה אבל הרבעון האחרון של 2020 היה חלש

מכליס: "לא נכון לנתח את אלביט לפי רבעונים. כפי שיוסי אמר, הפרויקטים הם תהליכים ארוכים טווח ונמשכים 3-4 שנים, לפעמים מגיעה אבן דרך בדיוק לפני סוף הרבעון או בתחילת הרבעון הבא וזה משפיע בצורה משמעותית על התוצאות. פחות נכון במקרה של אלביט להסיק מסקנות על סמך תוצאות רבעוניות. לכן, לא הייתי נותן משקל משמעותי לרבעון כזה או אחר. בעיני יותר נכון להסתכל על אלביט בראייה שנתית. צבר ההזמנות מצביע על יכולת הצמיחה מפני שצריך למכור. כאמור, רואים צמיחה יפה של 10% בצבר ההזמנות. לא בטוח שנגיע לצמיחה כזו במכירות אבל תהיה צמיחה יפה, צבר ההזמנות ימשיך לגדול. עם הודעות ביוון ועסקאות נוספות שאמורות להיות מתורגמים למכירות ורווח בשנים הקרובות".

איך השתלבו הרכישות האחרונות, איך השתלבה תעש, הסינרגיה כבר מוצתה ?

גספר: "קנינו את תעש בסוף 2018 כשהייתה בהפסד עמוק. את 2020 סיימנו כשתעש עברה כבר לרווח, אמנם קטן אבל לפחות היא כבר לא באדום. כשקנינו אותה שמנו שני וקטורים עיקריים וחשובים מאוד של טרנספורמציה של תעש לחברה בריאה: הראשון הוא שיפור הרווחיות ואנחנו מקדימים את התוכנית הרב שנתית שתכננו. תעש כאמור כבר מרוויחה. היא אמנם רחוקה מהרווחיות הממוצעת של החברה אבל עצם העבודה שהיא עברה מאדום כהה לרווחיות זה דבר טוב. והדבר השני הוא להביא הזמנות מהשוק הבינלאומי לתעש. אלביט מוכרת בערך 22-23% בשוק המקומי והשאר בעולם. כשקנינו את תעש היא מכרה 20% לשוק הבינלאומי ו-80% למשרד הביטחון, והשנה כבר יותר מ-50% מההזמנות של תעש זה מהשוק הבינלאומי. גם ברווחיות אנחנו רוצים להביא את תעש לאיפה שאלביט נמצאת. זה ייקח זמן אבל אנחנו בדרך הנכונה לפי התוכנית הרב שנתית".

"קנינו ב-2019 גם את חברת האריס בתחום ראיית הלילה בארה"ב. הביצועים שלה בסך הכל טובים מאוד ואפילו יותר טובים ממה שציפינו מבחינת הבאת הזמנות והיא השתלבה בפעילות אמריקאית שלנו בחברת הבת עם סינרגיה טובה מאוד.

"אלה שתי הרכישות הגדולות האחרונות. אם אלך קצת יותר אחורה, קנינו לפני שלוש-ארבע שנים חברה באמריקה בשם יוניברסל אוויוניקס. היא עוסקת בתחום האוויוניקה האזרחית. היא נפגעה על ידי הקורונה וראינו את הפגיעה הזו ברבעון השלישי של 2020 כאשר מחקנו ערך נכסים מסוימים גם בחברה הזו. אבל זה נראה שעם התאוששות שוק הטיסות האזרחיות, לאט לאט היא תחזור לאיפה שהייתה. אני כן רוצה לציין שלמרות הקורונה היא מרוויחה בהחלט ומתפקדת.

אלו איומים יש עליכם?

מכליס: "80% אצלנו הולך לייצוא ורק 20% בארץ ולכן שער הדולר הנמוך לא עוזר לנו. השער יותר טוב ממה שהיה בינואר אבל בהחלט יש מקום לשיפור".

גספר: "דולר חלש לא טוב לנו כי אנחנו חברת ייצוא. עשינו הגנות מטבע שעזרו לנו להתמודד עם הירידה בשער הדולר, ולשנה הקרובה תכננו תקציב ושערים. בסופו של דבר לומדים לחיות עם הדברים האלה ועושים הגנות ככל שניתן כדי שההשפעה תהיה קטנה כלל האפשר.

"בנוסף, אנחנו פועלים להתייעלות. למשל: שילוב מערכת ERP אחת כוללת שתשרת את כל החברה. היום יש לנו 11 מערכות כאלה וזה לא יעיל. השינוי שאנחנו עושים ישפר את ההון החוזר, המלאים, ייצור שפה אחת ואחידה בכל החברה ויביא לקיצור בלוחות זמנים. עשינו בשנים האחרונות השקעות משמעותיות בתחום ונמשיך לעשות את זה עד שכל החברה תתנהל על מערכת אחת. הודענו על רה ארגון, הורדנו חטיבה אחת כדי להיות יותר מותאמים לדרישות השוק. וגם כדי לייעל את העבודה מהבית עם תשומות יותר קטנות ובצורה יותר מהירה. גם זה מהלך שאמור לשפר ולעזור לנו להגיע ליעדים".

התעשייה האווירית פוגעת בחברה?

מכליס: "שתי החברות לא באמת מתחרות אלא רק בסגמנטים קטנים. החשיפה בין הפרוטפוליו של החברות לא גדולה, למעט בתחום המל"טים. מנגד, גם יש שיתופי פעולה".

יש סקטורים שאתם רוצים לצאת מהם?

מכליס: "אנחנו בוחנים את עצמנו ואת הפרוטפוליו כל הזמן אם ישנה בנקודה כזו או אחרת פעילות ואם צריך יוצאים ממנה או בוחנים מה לעשות איתה. כרגע אני לא מזהה משהו כזה".

מה החזון לעוד 3-4 שנים?

מכליס: "תחום הים שגדל מאפס צפוי להתפתח בצורה משמעותית. בתחום הפלטפורמות הלא מאוישת, ים, אוויר, יבשה רואים פוטנציאל צמיחה משמעותית. עשינו שינוי ארגוני. העברנו את תחום המל"טים לחטיבת אוויר כהתאמה יותר טובה לדרישות השוק. תאר לעצמך מערך מסוקים שמפעיל מערך מל"טים במקום מרצפה כמו שיש היום – זה יקרה מהאוויר. זה טרנד שהולך ומתגבר. לנו יש פוטנציאל וטכנולוגיות מצוינות להשתלב בטרנד הזה. גם התחום של הרובוטיקה, AI, ביג דאטה, מכונות שמסוגלות לחשוב ולהסיק מסקנות. יש לנו קבוצות גדולות מאוד שעסוקות בזה והיכולות האלה משולבות וישולבו במערכות ההגנה שלנו.

"אלה דברים שבטווח היותר ארוך יקבעו את נקודת העבודה הטכנולוגית של מערכות ההגנה. במקומות האלה יש לנו טכנולוגיות מתקדמות ומובילות בעולם ואנחנו מאמינים שנהיה רלוונטיים כשהדברים האלה יתורגמו למבצעיות. כמובן, העבודה שלנו עם צה"ל עוזרת בזה, כי צה"ל הוא מהמובילים בקונספט הזה".

מילה לסיום על ישראל?

מכליס: "אנחנו מעסיקים 17 אלף עובדים, מתוכם 13 אלף בארץ בצורה ישירה, ועוד אלפים רבים במעגלים נוספים וגאים להיות חברה שתורמת לביטחון ישראל וגם לכלכלה ולחברה. שיהיה לכולנו חג פסח שמח".

כאמור, את שנת 2021 פתחה אלביט עם מומנטום חיובי של מספר חוזים חדשים, כשהאחרון הוא חוזה של 300 מ' דולר' למל"טים עם מדינה באסיה ל-5 שנים לאספקת מטוסים ללא טייס (מל"ט) מסוג הרמס 900. 

לפני כן הודיעה החברה על זכייה בשני חוזים בהיקף של 128 מיליון דולר לתקופה של שלוש שנים לאספקת מערכות הגנה אקטיבית וכוונות מפקד אלקטרו-אופטיות לצבא הולנד; לצד זכייה בחוזה לאספקת נגמ"שים מסוג VBTP לצבא יבשה של מדינה באסיה-פסיפיק

בינואר דיווחה החברה על חוזה של 170 מיליון דולר לאספקת טנקים למדינה באסיה-פסיפיק לתקופה של שלוש שנים לאספקת טנקים קלים מסוג סברה.

לפני כן חתמה החברה על חוזה לכלי שיט בלתי מאוישים למדינה באסיה-פסיפיק בהיקף שאינו מהותי. עוד קודם לכן, חברה בת באנגליה זכתה בחוזה בהיקף של כ-166 מיליון דולר (כ-123 מיליון ליש"ט) ממשרד ההגנה הבריטי,