אמיר כהנוביץ אקסלנס
צילום: עודד קרני
מאקרו כלכלה

השוק לא צפוי להגיב בצורה משמעותית לבחירות - ללא קשר לתוצאות

האם מניות הצמיחה חוזרות להוביל על מניות הערך? מה קורה במחירי הנפט? עד כמה המחסור בשבבים יתבטא במדד המחירים לצרכן? ומה יהיה עם האינפלציה? היום יתפרסם המדד המשולב שלו לחודש פברואר שישפוך יותר אור על השפעת הסגר השלישי על הכלכלה המקומית

אמיר כהנוביץ | (1)
נושאים בכתבה אינפלציה בחירות

הבחירות בישראל אתמול סבבו יותר מבעבר סביב הנושא הכלכלי, עם הצעות גדולות לשינויים. ועדיין, גם אם לבסוף תוקם ממשלת ימין או ממשלת מרכז-שמאל, השוק לא צפוי להגיב בצורה משמעותית. באופן כללי, משקיעים לא נותנים הרבה אשראי לפוליטיקאים אלא מגיבים נקודתית לכל תכנית או רפורמה לגופה. כך שסביר שהשוק המקומי ימשיך להתנהל בהתאם למגמה העולמית.

טרנד הרוטציה בשוק המניות מראה סדקים - מאז סוף השנה שעברה בלטה בשוקי המניות תופעת הרוטציה, כשמניות "הערך" הכו את מניות "הצמיחה". את העליות במניות הערך הוביל סקטור האנרגיה, בעקבות מחיר הנפט. הרוטציה הובילה להשפעות רבות, בניהן לזינוק בציפיות האינפלציה, זינוק בשיפוע עקום התשואות ואגב כך לסידור מחדש של טבלת דירוגי מנהלי ההשקעות. סקפטיים חוששים שהריצה למניות הערך נשענה גם על טרנד ה"ריצה אחרי מניות שפיגרו". בשבועיים האחרונים הטרנד הזה מתחיל לצלוע כשמחיר הנפט ירד ב-13%, הירידה החדה ביותר שלו מאז אפריל 2020. מניות הערך בעקבותיו החלו לרדת בזמן שמניות הצמיחה הראו יציבות, כך שטרנד הרוטציה החל להיסדק, או שהוא רק לוקח אויר?:

הירידה במחיר הנפט נתמכת ע"י קוקטייל של הסברים, בניהם כישלון מבצע החיסונים באירופה, עליית מלאי הנפט בסין לרמות שיא, לאחר שהסינים ניצלו את החודשים האחרונים לצבירת מלאי אסטרטגי, גם בארה"ב המלאי הגולמי ממשיך להתנפח, כשעלה בשבוע שעבר בכמעט 3 מיליון חביות. גורם מסביר נוסף הוא הדולר שעבר להתחזקות בולטת בחודש  מרץ (מול DXY), והשלים מבחינתו את הרבעון הטוב מזה שנה, מה שמוזיל את הנפט במונחי דולר. גם הטרנד הספקולנטי נרגע, כשמשקיעים מורידים את משקל הסחורה בתיקים שלהם. למעשה ירידת מחיר הנפט היתה כנראה יכולה להיות משמעותית יותר אלמלא התקפות על מתקני היצור בסעודיה ושיבושים במעבר בתעלת סואץ (ספינה נתקעה וחסמה אותה). אבל העניין עם נפט תמיד היה מורכב יותר כשמעורב בו קרטל OPEC+, שעשוי בשבוע הבא בהחלטת התפוקה שלו לחודש מאי לעשות יותר כדי לבלום את הירידה.

עד כמה המחסור בשבבים יתבטא במדד המחירים לצרכן? - המחסור העולמי בשבבים גרם לתופעה מעניינת של מחסור ללא עליית מחירים בולטת שלהם. לפי הלשכה לסטטיסטיקה בארה"ב מחירי השבבים התייקרו בשיעור של כ-4% בלבד, אבל הבעיה שקשה להשיג אותם. כך שלמשל סמסונג החליטה לוותר השנה על השקת מכשיר הנוט, במקום פשוט למכור אותו במחיר גבוה שיאזן את השוק. בתעשיית הרכב למשל משקל מחיר השבבים עומד על כ-5% מעלות ייצור הרכב, כך שהבחירה של חברות לא לעלות את מחירי המוצרים אלא להעדיף מחסור עלולה בשלב מסויים לגרום באופן פרדוקסלי להתייקרות משמעותית יותר של מוצריהן בשוק המשני. הערכות הן שהשפעת המחסור תתעצם בהמשך השנה ותגיע לשיאה ברבעון השלישי, מכיוון שחברות מחזיקות מלאיים לחצי שנה ומסוגלות לספוג שיעור מסויים מההתייקרות, ספיגה שהפוטנציאל שלה הולך ודועך...

ומה יהיה עם האינפלציה?

התפרצות של אינפלציית מחסור זוכה להתייחסות רבה בהקשר של הריבית, פאואל המשיך לטעון אתמול שמדובר באינפלציה זמנית, אבל לא הרבה מדברים על הסכנה הגדולה של אינפלציה - ירידה בביטחון הצרכנים, עד כדי בלימת הצריכה. כלומר, כיצד יגיבו הצרכנים לתופעה שתגיע של עליות מחירים במוצרי צריכה רבים? אם ניקח בחשבון שהצריכה מהווה כ-70% מהתמ"ג בארה"ב בלימה שלה עלולה מהר מאד לסבך את 2021.

"85% מעליית התשואות מתחילת השנה קרתה בזמן המסחר ביפן" - כלכלני מורגן סטנלי מסבים את תשומת ליבנו שמתחילת השנה, 85% מהירידה המצטברת במחירי החוזים העתידיים על האג"ח האמריקאיות התרחשו במושב הלילה, כלומר בשעות המסחר ביפן. במילים אחרות, יפן אחראית כמעט לבדה לזינוק בתשואות השנה. לטענתם "יש סיבה טובה להאמין שהמכירה מיפן לא תחזיק מעמד... לתוך אפריל." לפניהם היו שתי סיבות עיקריות להיפטר מאג"ח אמריקאיות, הראשונה היא התשואות שם שנפלה לרמות קרובות יותר ליפניות והשניה ביצועיו הטובים של מדד המניות ניקיי 225, שהתעורר מתרדמת של כמה עשורים. המהלך של הסטה לעבר מניות ולעבר אג"ח יפניות כנראה יושלם להערכתם עד לסוף שנת הכספים ביפן, שמסתיימת ב-31 במרץ.

היום יפרסם בנק ישראל את המדד המשולב שלו לחודש פברואר שישפוך יותר אור על השפעת הסגר השלישי על הכלכלה המקומית.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלי 24/03/2021 12:50
    הגב לתגובה זו
    למיסוי מטורף תהיה הבורסה.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?