אמיר ירון, נגיד בנק ישראל המיועד
צילום: בנק ישראל

כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית במשק על 0.1%

לדברי הבנק, הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה נמצאות בסביבת הגבול התחתון של היעד ובציפיות שוק ההון לשנים הבאות "חלה עלייה משמעותית" הבנק אופטימי לגבי חזרה ומעבר לצמיחה מהירה בעקבות מהירות החיסונים בישראל
נתנאל אריאל | (2)
נושאים בכתבה ריבית פריים

בנק ישראל מפרסם כעת את החלטת הריבית ומשאיר את הריבית במשק ללא שינוי ברמה של 0.1%. החלטת הריבית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-19/04, בשעה 16:00.

בהסבר להחלטת הוועדה המוניטרית אומרים בבנק ישראל כי: "המשק נמצא בעיצומו של תהליך היציאה מהסגר השלישי, שלמרות אורכו היה הדוק פחות מהסגרים הקודמים והשפעתו על הפעילות הכלכלית הייתה מתונה מהצפוי. מבצע החיסונים מתקדם במהירות אך התפשטות המוטציות המדבקות יותר ורמת התחלואה שעדיין גבוהה מקשים על חזרה לפעילות כלכלית מוגברת.

"התוצר בשנת 2020 התכווץ ב-2.4%, ובמונחי תוצר לנפש ב-4.1%, פחות מההתכווצות שהייתה חזויה. למרות הסגר השני באוקטובר והכניסה לסגר השלישי בסוף דצמבר, ברבעון הרביעי של 2020 התוצר צמח ב-6.3% (2.9% בניכוי השפעת ייבוא כלי רכב). סקרי הבזק של הלמ"ס שנערכו בתחילת ינואר, מצביעים על עלייה מעודדת בשיעור החברות הסבורות שיוכלו להמשיך להתקיים בתנאים הנוכחיים מעל לחצי שנה, כשהחוסן של הפירמות עולה עם גודלן".

בבנק מוסיפים כי "שיעור האבטלה הרחב עלה במהלך הסגר השלישי, והגיע במחצית השנייה של ינואר לכ-20% לאחר שירד לכ-13% בתקופה שבין שני הסגרים. ניכר כי שיעורי האבטלה בסגרים עולים בעיקר באותם ענפים שדרישות הריחוק משפיעות עליהם יותר, כדוגמת ענפי שירותי האירוח והאוכל, אמנות ופנאי וחינוך.

"סביבת האינפלציה נותרה נמוכה אך נמשכת מגמת עלייה מתונה; מדד ינואר 2021 ירד ב-0.1% לאחר ירידה בשיעור זהה במדד דצמבר 2020, והאינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים עומדת על 0.4%-. על רקע המדיניות המרחיבה וסביבת האינפלציה העולמית הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות עלו ונמצאות בסביבת הגבול התחתון של היעד. בציפיות שוק ההון לשנה הראשונה והשנייה חלה עלייה משמעותית. הציפיות לטווחים הבינונים והארוכים נותרו מעוגנות בתוך תחום היעד.

"שוק המניות הישראלי רשם עליות שערים גבוהות ביחס לעולם. שוק האשראי ממשיך לתפקד עם ריביות יציבות ונמוכות, בתמיכת מגוון צעדי בנק ישראל והאוצר. עם זאת, לפי סקר המגמות, הקושי עליו מדווחים עסקים - ובפרט קטנים - בגיוס אשראי בנקאי הינו עדיין גבוה בהשוואה לערב המשבר.

"הכלכלה העולמית מוסיפה להתאושש על רקע ירידה בהיקף התחלואה בעולם. קרן המטבע עדכנה את תחזיות הצמיחה כלפי מעלה - בשנת 2021 הכלכלה העולמית צפויה לצמוח ב-5.5%. נתוני התוצר לרבעון הרביעי הפתיעו לטובה במרבית המדינות. יחד עם זאת, בחלק מהמדינות רמת התחלואה שנותרה גבוהה, כמו גם הקושי בהתקדמות מבצעי החיסונים צפויים למתן את קצב ההתאוששות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יוסי 22/02/2021 18:44
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו להוריד את הדולר אז לא תהיה אינפלציה שם אלף שנים.טפשים מטופשים מחסלים את הייצוא המסורתי.ההיטק הוא לא לעולם חוסן.
  • 1.
    בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)
    רבקה 22/02/2021 17:56
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי