גירעון הסחר בינואר: 6 מיליארד ש'; יצוא הסחורות חזר לרדת בנובמבר
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחת כי הגירעון בסחר בסחורות בחודש ינואר האחרון עמד על 6 מיליארד שקל, זאת לעומת גירעון של 5.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בעוד שייצוא הסחורות הסתכם ב-15 מיליארד דולר, היבוא היה בהיקף של 21 מיליארד דולר. הייצוא היווה 71.4% מסך הייבוא, לעומת 73.5% לפני שנה. בנטרול אוניות, מטוסים ויהלומים, היצוא בינואר היווה 64.6% מהיבוא, בהשוואה ל-68.5% בתקופה המקבילה.
נראה כי תכנית רכישות הדולרים של בנק ישראל במטרה להחליש את השקל, עליה נודע במחצית ינואר, לא השפיעה על הנתונים. בלמ"ס מסבירים כי סחר הסחורות בינואר הושפע בין היתר דווקא מהתחזקות השקל ביחס לרוב המטבעות - ב-0.8% ביחס לדולר וב-0.7% ביחס ליורו. באחרונה אמר הנגיד פרופ' אמיר ירון כי ייתכן ותכנית הרכישות תורחב.
84% מסכום הייצוא בינואר מיוחס לייצוא תעשייתי, כרייה וחציבה (למעט יהלומים), 14% לייצוא יהלומים ו-2% לייצוא חקלאי, ייעור ודיג. הרכב היבוא בתקופה היה כדלקמן: 42% יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 26% יבוא מוצרי צריכה, 17% יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות ו-15% יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אוניות ומטוסים.
למעשה, למעט אוניות, מטוסים ויהלומים, יצוא הסחורות ירד בכל התקופה שבין נובמבר לינואר, ב-6.2% בחישוב שנתי, וזאת, לאחר שבתקופה של אוגוסט-אוקטובר 2020 עלה ב-4.7% בחישוב שנתי.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, בנובמבר-ינואר עלה יבוא הסחורות (למעט אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) ב-20.1% בחישוב שנתי (עלייה של 1.5% בממוצע לחודש), בהמשך לעלייה של 27.2% בחישוב שנתי באוגוסט-אוקטובר 2020 (עלייה של 2.0% בממוצע לחודש).
יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, המהווה כ-37% מכלל היצוא התעשייתי למעט יהלומים, ירד בנובמבר-ינואר ב-18.9% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לירידה של 11.4% בחישוב שנתי באוגוסט-אוקטובר. בתוך כך, בענף ייצור לוחות ורכיבים אלקטרוניים הייצוא בתקופה ירד ב-40.5% בחישוב שנתי (ירידה של 4.3% בממוצע לחודש). מנגד, יצוא ענף ייצוא התרופות עלה ב-56.1% (עלייה של 3.8% בממוצע לחודש).
- 3.שגיא 13/02/2021 13:46הגב לתגובה זוללא אמצעים רגולטוריים משלימים לא יחלישו את השקל. עד שהוא יבין את זה, ייצוא הסחורות ימשיך לרדת והגירעון ימשיך להעמיק.
- 2.מקצוען 11/02/2021 15:07הגב לתגובה זוסקופ
- 1.חשבון קשה 11/02/2021 14:31הגב לתגובה זודולרים לקנות איתם. למה בנק ישראל לא מנצל זאת ומוכר במחיר גבוה כפי שהיה רוצה לראות בו את הדולר? למה בנק ישראל צריך בכלל לקנות דולרים במצב הזה? שפשוט לא ימכור ולא יקנה ויתן לביקוש בשוק להרים את הדולר. מה לא מתפקד כאן?
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 – ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים – פתח לשוק האמריקאי
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR – Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
