מפעל פלדה מתכת
צילום: Istock

גירעון הסחר בינואר: 6 מיליארד ש'; יצוא הסחורות חזר לרדת בנובמבר

הגירעון בסחר בסחורות העמיק לעומת 5.7 מיליארד שקל בינואר אשתקד. בתקופה שבין אוגוסט-אוקטובר עלה ייצוא הסחורות, אולם מאז החל לרדת. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסבירים כי הנתונים השופעו בין היתר בהמשך התחזקות השקל
איתי פת-יה | (3)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחת כי הגירעון בסחר בסחורות בחודש ינואר האחרון עמד על 6 מיליארד שקל, זאת לעומת גירעון של 5.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בעוד שייצוא הסחורות הסתכם ב-15 מיליארד דולר, היבוא היה בהיקף של 21 מיליארד דולר. הייצוא היווה 71.4% מסך הייבוא, לעומת 73.5% לפני שנה. בנטרול אוניות, מטוסים ויהלומים, היצוא בינואר היווה 64.6% מהיבוא, בהשוואה ל-68.5% בתקופה המקבילה.

נראה כי תכנית רכישות הדולרים של בנק ישראל במטרה להחליש את השקל, עליה נודע במחצית ינואר, לא השפיעה על הנתונים. בלמ"ס מסבירים כי סחר הסחורות בינואר הושפע בין היתר דווקא מהתחזקות השקל ביחס לרוב המטבעות - ב-0.8% ביחס לדולר וב-0.7% ביחס ליורו. באחרונה אמר הנגיד פרופ' אמיר ירון כי ייתכן ותכנית הרכישות תורחב.

84% מסכום הייצוא בינואר מיוחס לייצוא תעשייתי, כרייה וחציבה (למעט יהלומים), 14% לייצוא יהלומים ו-2% לייצוא חקלאי, ייעור ודיג. הרכב היבוא בתקופה היה כדלקמן: 42% יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 26% יבוא מוצרי צריכה, 17% יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות ו-15% יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אוניות ומטוסים.

למעשה, למעט אוניות, מטוסים ויהלומים, יצוא הסחורות ירד בכל התקופה שבין נובמבר לינואר, ב-6.2% בחישוב שנתי, וזאת, לאחר שבתקופה של אוגוסט-אוקטובר 2020 עלה ב-4.7% בחישוב שנתי.

במקביל, בנובמבר-ינואר עלה יבוא הסחורות (למעט אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) ב-20.1% בחישוב שנתי (עלייה של 1.5% בממוצע לחודש), בהמשך לעלייה של 27.2% בחישוב שנתי באוגוסט-אוקטובר 2020 (עלייה של 2.0% בממוצע לחודש).

יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, המהווה כ-37% מכלל היצוא התעשייתי למעט יהלומים, ירד בנובמבר-ינואר ב-18.9% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לירידה של 11.4% בחישוב שנתי באוגוסט-אוקטובר. בתוך כך, בענף ייצור לוחות ורכיבים אלקטרוניים הייצוא בתקופה ירד ב-40.5% בחישוב שנתי (ירידה של 4.3% בממוצע לחודש). מנגד, יצוא ענף ייצוא התרופות עלה ב-56.1% (עלייה של 3.8% בממוצע לחודש).

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שגיא 13/02/2021 13:46
    הגב לתגובה זו
    ללא אמצעים רגולטוריים משלימים לא יחלישו את השקל. עד שהוא יבין את זה, ייצוא הסחורות ימשיך לרדת והגירעון ימשיך להעמיק.
  • 2.
    מקצוען 11/02/2021 15:07
    הגב לתגובה זו
    סקופ
  • 1.
    חשבון קשה 11/02/2021 14:31
    הגב לתגובה זו
    דולרים לקנות איתם. למה בנק ישראל לא מנצל זאת ומוכר במחיר גבוה כפי שהיה רוצה לראות בו את הדולר? למה בנק ישראל צריך בכלל לקנות דולרים במצב הזה? שפשוט לא ימכור ולא יקנה ויתן לביקוש בשוק להרים את הדולר. מה לא מתפקד כאן?
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.