מערך קווי הספנות של חברת צים ספינה שיט
צילום: יח"צ
משבר הקורונה

המחסנים בארה"ב מתמלאים והזעזועים הכלכליים בדרך

למעלה מ-40 ספינות ממתינות לפרוק סחורה מחוץ לנמל לוס אנג'לס, אבל אין מחסן אחד פנוי במרחק 100 ק"מ. יחד עם השינויים בשרשרת האספקה העולמית, עלויות השינוע גדלות והקמעונאים עלולים להתחיל למכור במחירי הפסד - וזה רע לכולם
ארז ליבנה | (9)

במאי אשתקד, פרופ' רפי אלדור העריך פה שנהיה עדים למלחמת סחורות, בעקבות סגירת הכלכלות מול הייצור הבלתי פוסק בסין. מה המשמעות? שהמחסנים יתמלאו בסחורות ללא קונים, מה שיביא לנפילה חדה ברווחיות של חברות מסחריות, שיורידו מחירים בניסיון להיפטר מסחורה ובעצם יכנסו למלחמה שהצרכן כביכול אמור להרוויח ממנה. בפועל הפגיעה בשורה התחתונה תוביל לפיטורים המוניים וקריסה בשווקים בניסיון לאזן את המאזנים של החברות המקרטעות.

 

אם זה יתגשם, זה הולך לכאוב. כי מה שקורה כרגע, מזכיר במידה מסוימת את התנאים שלפני המשבר הגדול של 1929, שהפיל את המדדים בוול סטריט, כשאז לקח להם 25 שנה להתאושש מהנפילה החדה והשבר הכלכלי שנוצר.

 

נקודות השקה נוספות לתקופה ההיא היא האופטימיות בשווקים, כשבעשור שלפני הנפילה הגדולה מדד הדאו ג'ונס עלה ב-400%, במה שכונה שנות ה-20 השואגות, בשל הניצחון האמריקאי במלחמת העולם הראשונה והשפע הכלכלי שהניצחון הביא עמו. ההבדל המהותי, נכון לכרגע, הוא מדיניות הפד', שהיום הרבה יותר מעורב ואף הוריד את הריבית כדי להתמודד עם השפעות המשבר – מה שב-1929 לא קרה ובכך העמיק את השבר.

 

כל המחסנים בלוס אנג'לס מלאים

לאחר הרבעון הראשון של 2020, שבו סין נסגרה בשל המגפה, הדרקון האדום חזר לייצר כמעט בכל הכוח, יחד עם מדיניות של צמיחה מבוססת על כוח הקנייה של מעמד הביניים המתחזק במדינה. השבוע הנשיא ג'ו ביידן חתם על צו המעודד רכש של מוצרים המיוצרים בארה"ב בניסיון לעודד צריכה אמריקאית שנפגעה בעקבות המגפה, אבל גם בניסיון להחזיר את הייצור לארה"ב, שסובלת, נכון לכרגע, מ-6.7% אבטלה.

 

בימי הקניות המסורתיים של בלאק פריידיי, סייבר מאנדיי וגם תקופת הקריסמיס, היו ירידות משמעותיות ברכישות של האמריקאים שלרוב מסתערים, פיזית ודיגיטלית, על הסחורות של הקמעונאיות. גם בסין העצמאיים והעסקים הקטנים מתקשים להתאושש מהשפעות המגפה, יחד עם התחלה מחודשת של סגירת מחוזות בסין בשל התפרצות מחודשת של הקורונה בשטחה.

 

נכון לכרגע, יש לחץ מאוד כבד על המחסנים, כשהמלאים ממשיכים להצטבר ללא רוכשים לסחורות. עד כמה הבעיה יכולה להיות אקוטית? כמות הסחורות המיובאות לארה"ב בדצמבר האחרון עלו ב-23% ביחס לסחורות שיובאו בחודש המקביל ב-2019. המשמעות של זה? לא פחות מ-42 ספינות משא עוגנות מחוץ לנמל בלוס אנג'לס שממתינות לפרוק את סחורתן, מאחר ואין מחסן אחד פנוי במרחק של 100 ק"מ מהנמל. תוסיפו לזה מחסור בעובדי נמל בשל הקורונה ומה שמקבלים הוא סיר לחץ על היבואנים ועל המלאים.

 

"זה מטורף", אמר פיל לוי, כלכלן בפלקספורט, חברת שילוח מסן פרנסיסקו. "המחירים נמצאים בשיא והכול קורה במקביל, כי האנשים פועלים מתוך תחזית וצפי, אבל יש יותר מדי חוסר ודאות מוחלט", הוסיף.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הבעיה היא עולמית ולא ברור איך היא תיפתר

מדובר בבעיה כלל עולמית, כשהסבירות היא שדברים יתדרדרו לפני שהם ישתפרו. עד כמה הבעיה אקוטית? לפי חברת אושן אינסייטס המספקת נתונים על מצב המסחר הימי הגלובלי, שליש מ-20 הנמלים הגדולים בעולם לא הצליחו להוציא ספינות עם סחורות בזמן. ויש לזה גם משמעויות בשטח. העלות של המוצרים התעשייתיים עלו בממוצע של 4.2% בחודש דצמבר האחרון וב-27% מאז אפריל.

 

זה פוגע בחברות. חברת WDFC, המייצרת את WD-40, דיווחה ברבעון האחרון שעלות הגבוהה יותר של המטען יחד עם עלויות גבוהות של אחסון, פגעו בשולי הרווח. גם יצרן הטלוויזיות ומערכות הסטריאו, באנג אנד אולפסון (BO.CO), נאלץ לעבור לשילוח אווירי יקר כדי להתמודד עם בעיית השילוח הימי העולמית.

 

"האתגרים הללו יצרו לחצים אינפלציוניים על החברה שלנו ועל חברות רבות נוספות", אמרה שלי סימסון, סמנכ"לית חברת השילוח ג'יי.בי האנט (JBHT) בשיחת המשקיעים האחרונה של החברה. "השוק צופה שהמצב ימשך עם לחצים אינפלציוניים על תעריפי ההובלה", הוסיפה.

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    חיים 30/01/2021 14:23
    הגב לתגובה זו
    הסינים חנקו את אוכלוסיית כדור הארץ במוצרים והאזרחים שבו רווים לדעתי הבעיה תהיה במזון ובחקלאות כי השינוי באטמופרת כדור הארץ לא נתון בידינו ואין לנו שליטה על זה בכלל ורצוי להתמקד על זה לעתיד הקרוב
  • 8.
    שמוליק 30/01/2021 11:44
    הגב לתגובה זו
    בגלל זה עדיין לא מאשרים תוכנית של 2 טריליון דולר, האגח 5 שנים כבר מגלם עליה באינפלציה של יותר מ2%
  • 7.
    Mt 29/01/2021 23:13
    הגב לתגובה זו
    אצלינו שום מחסן לא מלא. יבואנים בישראל מתקשים לקבל סחורה. מחירי ההובלה הוכפלו ולפעמים שולשו. יש מחסור גדול במכולות . הסינים ממש עכשיו יצאו לחודש חופש בגלל החג היחידי והארוך שלהם( הניו ציניז אירס). כל זה מקשה עלינו היבואנים בהשגת סחורה . וכשחסר סחורה המחירים יעלו ולא ירדו..
  • 6.
    סגנון כתיבה לא ברור. מקשה על ההבנה (ל"ת)
    קורא מהשורה 29/01/2021 14:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מונקי ביזנס 29/01/2021 13:08
    הגב לתגובה זו
    פעם ראשונה שאני שומע על הנושא.
  • 4.
    שווקים קורסים נפילות חדות (ל"ת)
    רותי 29/01/2021 10:17
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    n 29/01/2021 09:14
    הגב לתגובה זו
    שורה ראשונה אכלנו אותה.. שורה שניה האכלנו אותה לא נראה באופק....
  • 2.
    לא להגזים בבקשה 29/01/2021 07:50
    הגב לתגובה זו
    שכחתם לשים את הכתבה במדור של המדע בדיוני
  • 1.
    רק מזומן 28/01/2021 18:34
    הגב לתגובה זו
    פיצוץ הבועה קרוב.
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

טראמפ אינטלטראמפ אינטל

ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש

הממשל האמריקני גרף רווח של כ־5 מיליארד דולר בתוך פחות מחודש מהשקעתו באינטל, לאחר שרכש כ־10% מהחברה ב־9 מיליארד דולר והרוויח מהזינוק במניה בעקבות הצטרפות אנבידיה כמשקיעה
אדיר בן עמי |

אם רוצים ללמוד על השקעות מוצלחות, כנראה שכדאי לעקוב אחר הממשל האמריקני. ב־22 באוגוסט הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהממשלה תרכוש 433 מיליון מניות של אינטל Intel Corp במחיר של 20.47 דולר למניה – עסקה בהיקף של כ־9 מיליארד דולר שהקנתה לה כ־10 אחוזים מהחברה. כעבור פחות מחודש שווי ההשקעה עלה לכמעט 14 מיליארד דולר, רווח של כ־5 מיליארד דולר.


הזינוק במניה הגיע בעקבות חדשות לא צפויות. אנבידיהNVIDIA Corp. 3.49%  , שלה שווי שוק של כ־4.3 טריליון דולר, הודיעה על השקעה של 5 מיליארד דולר באינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, נמוך ממחיר הסגירה של יום רביעי. בתגובה מזנקת מניית אינטל ב־29% והגיעה ל־32 דולר, ומניית אנבידיה עולה ב־3.5% ל־176 דולר, כאשר ענקית השבבים הרוויחה כבר כמעט 2 מיליארד דולר על העסקה.


בראשית אוגוסט פרסם טראמפ ברשת החברתית שלו Truth Social קריאה להדחת מנכ״ל אינטל, ליפ־בו טאן, בעקבות דיווחים שלפיהם השקיע בחברות סיניות, בהן כאלה שיש להן קשרים עם הצבא הסיני. הפוסט עורר תגובות חריפות מצד פוליטיקאים רפובליקנים. טאן הבין את חומרת המצב ופנה לבית הלבן לפגישה דחופה שנערכה ב־11 באוגוסט. לפי הניו יורק טיימס, המפגש נועד להרגיע את הביקורת על ניהולו. הוא הגיע במטרה לשמור על תפקידו, אך סיים את הפגישה בהתחייבות לעסקה גדולה עם הממשל.


הממשל בעצם רכש 10% ממניות אינטל במחיר של 20.47 דולר למניה – הנחה של כ-20% לעומת מחיר השוק אז. העסקה העניקה לממשל אחזקה בחברה טכנולוגית מרכזית, ולאינטל הון שהיה חיוני להמשך פעילותה.


המצב המורכב של אינטל

 החברה סיימה את 2024 עם הפסד של 18.7 מיליארד דולר, ולא נהנתה מתזרים מזומנים חיובי מאז 2021. אינטל פועלת בשני תחומים עיקריים: פיתוח שבבים וייצורם, ובשניהם נתקלה בקשיים. בייצור, שאליו פנתה כחלק ממדיניות החזרת הייצור לארצות הברית, היא אמנם נהנית מסובסידיות ממשלתיות אך טרם השיגה רווחיות.