האם הפד מתחיל לחשוב על תוכנית יציאה?
הבנק הפדרלי מנסה להבין איך יוצאים מתוכנית הרכישות האגרסיבית שהוא מנהל בשנה האחרונה, ולשם כך הוא חוזר אל שנת 2013. נכון לעכשיו, הבנק המרכזי רוכש בכל חודש אג״ח ממשלתי בהיקף של 80 מיליארד דולר, ו-40 מיליארד דולר נוספים עבור ניירות ערך מגובי משכנתאות. נראה שהפד חושב איך לצאת מהמהלך, אך לא מתכוון לצאת בזמן הקרוב, ב-16 לדצמבר הודיע יו״ר הפד ג׳רום פאואל כי ההרחבה הכמותית תמשך לפחות באותו קצב עד שהכלכלה תראה ״התקדמות משמעותית״.
יחד עם זאת, בפרוטוקול של אותה ישיבה צוין כי ״מספר״ פקידים בכירים כבר חושבים כיצד הם הולכים להפסיק את הרכישות ברגע שאותה ״התקדמות״ תושג. את שמם של הפקידים אנחנו לא יודעים, אך נכתב כי הם רוצים ״לעקוב אחר רצף דומה לזה שיושם במהלך תוכנית הרכישות הגדולה בשנים 2013 ו-2014״.
בדצמבר 2013, הודיעה יו״ר הפד דאז, בן ברננקי, כי הוא יוריד את קצב הרכישות החודשי מ-85 מיליארד דולר בחודש, ל-75 מיליארד דולר לחודש. ועדת השוק הפתוח הפדרלית (FOMC) הבהירה כי התוכנית אינה ״מסלול מוגדר מראש״ וכי האטה נוספת של הקצב תתרחש רק כאשר הכלכלה תהיה מוכנה לכך.
JPM ציינו, כי מהפרוטוקול של ה-FOMC לדצמבר 2020 עולה שבפד היו מוכנים שהרכישות ״ימשיכו לשוט באופן אוטומטי״. כלומר, הפד לא מתכנן בקרוב לעצור את הקצב, וכי בבנק צופים שהתהליך יכול לקחת גם 10 חודשים. האנליסטים ב- Evercore לא צופים קיצוץ בשנה הקרובה. ״ההנחיות בנוגע לתוכנית הרכישות נותרו די מעורפלות בשלב זה ונראה כי החלטות עתידיות נותרו עניין של שיקול דעת״ סיכמו ב-JPM.
- סיכום שנה באג"ח - ובמה להשקיע כעת?
- האם חברות שתלויות באג"ח עשויות לפשוט רגל? - זה כבר לא מופרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החוויה ב-2013 היא גם סיפור אזהרה על הסכנות בהודעות הפד. הבנק המרכזי דן בגישתו לקיצוצים במשך חודשים לפני שקיבלו את ההחלטה בדצמבר. במאי 2013, הודיע ברננקי כי יכול לקרות מצב שיופחתו ההקלות הכמותיות. ההודעה עוררה עלייה בתשואות האג״ח וירידת מחירי מניות במה שמכונה ״התקפת זעם הקיצוץ ״
האנליסטים צופים כי הריבית על אגרות חוב אמריקאיות לעשר שנים תגיע ל-2% עד סוף שנת 2021, ומציינים כי ״התקף זעם דומה הוא סיכון ממשי״. אותה אג״ח עברה השבוע את רף ה-1% על רקע תוצאות הבחירות בג׳ורג׳יה שהובילו לשליטה דמוקרטית בסנאט. נכון לעכשיו, הפד נותר לבדו לגבי קביעת התזמון לקיצוץ, וכי בפרוטוקול מאותה ישיבה בדצמבר צוין כי קובעי המדיניות מעדיפים הרחבה כמותית גדולה יותר ולהרחיב את הרכישות לאג״ח ארוכות יותר.
- 4.כותבי תרחישים 13/01/2021 17:21הגב לתגובה זוכשנשיא לקראת בחירות- הבלון חוגג אל תגידו לא ידענו
- 3.הודעה 08/01/2021 10:17הגב לתגובה זואחד מנציגי הפד אמר הלילה שתכנית ההרחבה הכמותית תסתיים מוקדם מהצפוי.הם מכינים את דעת הקהל להפסקה סופית של ההרחבה הכמותית, כלומר הדפסת הכסף. הדולר מגיב בהתאם.
- 2.יבין 08/01/2021 00:28הגב לתגובה זונכנסת לנעלים גדולות, נראה שאתה היורש הראוי.
- 1.אנונימי 07/01/2021 23:54הגב לתגובה זואחרת אג״ח ימוטט הכל
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
תוצר לנפש הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.
2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם
קזחסטן קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?
קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי.
היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה.
התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.
צמיחה של 6%
כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.
