למה יותר מ-200 מיליארד דולר יצאו מהקרנות האקטיביות ב-2020?
"כשעוקבים אחרי סמים, מוצאים סמים וסוחרי סמים", אמר הבלש לסטר פרימון בסדרה "הסמויה" ששודרה בתחילת המאה הנוכחית. "כשמתחילים לעקוב אחרי הכסף, אתה לא יודע מה אתה הולך למצוא", סיכם באלגנטיות.
האמת הזו של הליכה אחרי הכסף, היא הרבה יותר עתיקה מהסדרה המצוינת ההיא. כמה עתיקה? סביר להניח שבערך כמו מטבע החליפין עצמו וכנראה שאפילו לפניו. הכסף נמצא פחות או יותר בשימוש כבר 5,000 שנה. אנשים, מה לעשות, הולכים אחרי מה שהם חושבים או מאמינים שנותן להם ערך, אז הם הולכים אחרי הכסף.
שני המושגים הללו, אמון וערך, הם הבסיס של כל המערכת המוניטרית הנוכחית. הם גם הבסיס לתעשייה שמנהלת השקעות ב-100 טריליון דולר באמצעות קרנות נאמנות כדוגמת בלאקרוק וואנגארד.
כשעוקבים אחרי הכסף בקרנות הגלובליות, מגלים דפוס מעניין מאוד, שנוגע לאמון של המשקיעים במנהלי הקרנות שלהם. לפי נתונים שפרסמה סוכנות מורנינגסטאר, למעלה מ-200 מיליארד דולר יצאו מקרנות אקטיביות בארצות הברית בשנה שעברה ובדיוק אותו הסכום עבר לניהול של קרנות פסיביות.
- גיוס של 4 מיליארד שקל בתעשיית הקרנות בספטמבר; לאן הולך הכסף?
- מדד ה-S&P 500 עלה ב-9% - בכמה עלתה הקרן שלכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפשר היה לנסות להאשים את הקורונה ואת התנודתיות וחוסר היציבות שהיא הביאה לשווקים בעולם, אבל זה יחטא לאמת. זה לא משהו שהתחיל השנה. מאז 2009, כמעט באופן סיסטמטי, יש ירידה עקבית בקפיטל שנכנס לקרנות האקטיביות.
אבל מה שהיו סכומים פחותים יותר שנכנסו לקרנות האקטיביות, ב-2015 המגמה הפכה לשלילית באמת. כלומר זליגה של ממון החוצה. מאז ועד ספטמבר 2020, כ-1.1 טריליון דולר יצאו מניהולן של הקרנות האקטיביות. באותה התקופה, הקרנות הפסיביות הוסיפו 2.5 טריליון דולר לניהולן. אמנם ביתר השנים שנמדדו אין קורלציה כל כך מדויקת, אבל המגמה בהחלט ברורה.
ההיסטוריה של הקרנות בקצרה
קרנות הנאמנות הומצאו ב-1868 על ידי פיליפ רוז, עורך דין ויועץ פיננסי של ראש הממשלה הבריטי האגדי, בנג'מין ד'יזראלי. הקרן הראשונה, שהייתה מיועדת להשקעות בממשלות זרות וקולוניות בריטיות, הבטיחה שבתמורה ל-85 פאונד, המשקיעים יקבלו חלק שווה והבטיחה תשואה של 7% בשנה.
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
לפי הברושור שפורסם אז, מטרת הקרן הייתה להעניק "למשקיע אם אמצעים מוגבלים את אותם היתרונות שיש לקפיטליסטים גדולים ולהפחית משמעותית את הסיכונים של ההשקעה, בכך שמפזרים השקעות בין מספר מניות".
מה שהיום נראה לנו כמו א' ב' של השקעות, היה לא פחות ממהפכני לתקופתו, בדיוק כמו הבורסה הראשונה לפרחים בהולנד, שהוקמה לצורך מסחר בפרחים במאה ה-17 והפכה ברבות השנים לבורסות אותן אנחנו מכירים כיום, שמהוות את המנוע המרכזי של הכלכלה העולמית.
כאמור, קרנות הן עסק גדול מאוד. אבל זה לא אומר שיש איזשהו סדר בעניינים. ממש לא. כל קרן פונה למשקיעים אחרים בעלי תחומי עניין שונים וברמת סיכון שונה. אבל בגדול הן מחולקות ל-2, קרנות אקטיביות וקרנות פסיביות.
הקרנות הפסיביות הן פשוטות להחריד. בוחרים מדדים או מניות ערך לעקוב אחריהם ונותנים לכסף לשבת ולצמוח לאט ובזהירות. נכון שהבורסות גם נופלות, ומי שפורש לפנסיה בזמן נפילה נדפק, אבל הנטייה הטבעית של הבורסות היא להרוויח ולייצר כסף עבור המשקיעים, אחרת השיטה פשוט לא הייתה שורדת לאורך זמן. אז הקנות הפסיביות
הקרנות האקטיביות מנסות להכות את התשואה שנותנים המדדים המובילים כדוגמת ה-S&P 500 בארה"ב, או מדד ת"א 125. כלומר, הן ורסטיליות יותר ולמנהלים שלהן יש עצמאות בבחירת המניות שבתיק ההשקעות.
המשמעות היא שאתם נותנים למנהל השקעות, שלוקח עד 30% עמלה כדי שינהל לכם סיכונים של השקעות, כשבמקרה של הפסד, כולו עליכם. כלומר עלינו. עסק לא רע עבור מנהלי הכספים, אבל כזה שהציבור לאט לאט מבין שאפיק ההשקעה הזה, ברוב המקרים, פשוט אינו משתלם.
למה הקרנות האקטיביות מאבדות כסף
מאז מחקר שפורסם ב-1968 על ידי מייקל ינסן, אינספור מחקרים מצאו שמרבית הקרנות האקטיביות לא מצליחות במטרה המרכזית שלהם – כלומר להכות את המדדים. הסיבה היא פשוטה, כפי שמציינים באקונומיסט, המתמטיקה פשוט נגדם. אי אפשר שכולם ירוויחו ויכו את המדדים. זה כמו להמר בקזינו. כמה יצליחו לזכות, הרוב פשוט יפסידו. בז'רגון של לאס וגאס קוראים לזה "עיני נחש", או הבית תמיד מנצח.
אחת הסיבות המרכזיות שאנשים נותנים כסף למנהלי הקרנות, היא שאין להם מושג ירוק בהשקעות. במאמר שפורסם ב-2015, שנקרא "הדוקטורים של הכסף", הכותבים השוו את ניהול הכספים בקרנות לרופאים. כמו שאדם לא יודע לרפא את עצמו והוא נזקק לשירותים של רופא, כך אינו יודע לנהל השקעות והוא מסמיך מישהו אחר שייעץ, יכווין ויטפל בכסף שלו. אתה מחליף רופא, כשהרופא לא מצליח לפתור לך את הבעיה.
- 1.יצאב 08/01/2021 20:56הגב לתגובה זוגם ווארן באפט הגדול המליץ יותר מפעם אחת וחוזר על זה כמעט בכל הראיונות, עדיפות להשקעה במדדים, בד"כ גם התשואה גבוה יותר וגם העלות נמוכה יותר.תחשבו על הרווח נטו ????
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם
קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?
קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי.
היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה.
התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.
צמיחה של 6%
כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.
