סנטה קלאוס
צילום: getty images, fred levy

האם סנטה קלאוס יגיע השנה לוול סטריט?

באופן מסורתי לקראת סוף השנה מתחיל הראלי המפורסם, שמתודלק על ידי התוצאות של הבלאק פריידיי והקניות לכריסטמס. השנה, הראלי התחיל מוקדם יותר - המדדים בשיא, האם השיאים ישברו בשבוע האחרון של השנה?
ארז ליבנה | (1)

יש להניח שבתקופה זו, בכל שנה, הברוקרים הגדולים, בנקי ההשקעות, הבנקים הרגילים, קרנות הגידור וכל יתר השוורים והדובים של וול סטריט, מעטרים את משרדיהם בצבעי חג, שמים עצי אשוח ומביאים סבאל'ה חביב לבוש אדום עם גמד לצדו, שיעניק לעובדים מתנות לחג. באווירת החג, הם שמים שירי כריסטמס עליזים ומצטרפים בקול תרועה רמה ומרימים כוסיות של ליקר ביצים או ויסקי, או שניהם.

 

אבל אם יש משהו שאנשי הכספים אוהבים אלה עליות בוול סטריט. אז אם הם כבר לא מאמינים בסנטה קלאוס על המזחלת, הם יכולים לפחות להאמין לסנטה של הכסף. "הראלי של סנטה קלאוס" הוא הראלי שמתחיל בחמשת ימי המסחר האחרונים של השנה ונמשך יומיים לתוך המסחר של השנה החדשה, שאחרי חופשת החג. את המושג טבע ייל הירש – מי שייסד את אלמנך סוחרי המניות – ב-1972.

 

האם השנה סנטה יגיע?

התקופה הזו לא קיבלה את שמה לשווא. מאז שנות ה-50, מדד ה-S&P נותן בתקופה זו תשואה של כ-1.3% ועם עליות בחמשת ימי המסחר האחרונים ב-78% מהמקרים. אפילו בשנת 2001, כשוול סטריט עדיין הייתה עמוק במשבר הדוט.קום, ה-S&P עלה בשבעת ימי המסחר הללו ב-5.7%. ב-2009, בשיא משבר הסאב פריים, הראלי בתקופה הזו הגיע ל-7.4% בירוק.

לרוב, מה שמתדלק את העליות זה הצפי החזק בשווקים לתוצאות של הקמעונאים, בשל המכירות של המוגברות בסוף השנה. החוזה בין הקמעונאים לעם האמריקאי הוא פשוט: הם מחכים עד סוף השנה כדי לבצע רכישות לחלק ניכר מהשנה שלאחריה. ככה כולם יכולים לחגוג בשורה התחתונה.

 

הקמעונאים, שחגגו רק לאחרונה את ה"בלאק פריידיי" ואת ה"סייבר מאנדיי", חוגגים שוב את תקופת חג המולד והמסורת הכל-כך אמריקאית של לקנות מתנות ולשימן מתחת לעצי האשוח שנכרתים בהמוניהם מיערות. האמריקאים חוגגים את העובדה שהם יכולים לקנות הרבה מאוד ובזול. לא פעם המבצעים הללו היו עדות לשפע, כשהמוני קונים מסתערים על החנויות כאילו חייהם תלויים בהם.

 

חגיגת הקניות של כריסטמס לא הגיעה השנה

אלא שהשנה זה פשוט לא קרה. הקניות לכריסטמס עדיין לא הסתיימו, אבל מהנתונים שכן ידועים נכון לעכשיו, חגי הקניות השנה יהיו פחות חגיגיים. לפי איגוד הקמעונאים האמריקאים, המכירות התכווצו פר לקוח מ-362 דולר ב-2019, ל-312 דולר בחמשת ימי המבצעים, כשבשנה שעברה כ-190 מיליון צרכנים קנו ב"חגים", לעומת כ-186 מיליון השנה. אמנם הרכישות באינטרנט נמצאות בעלייה משמעותית כשלמשל ב"סייבר מאנדיי" נרשמה עלייה של 15% ברכישות באונליין לעומת אשתקד, שהם כ-10.8 מיליארד דולר, אבל מה שברור הוא שהמכירות ברשת לא הצליחו למלא את החור שהקמעונאים חשו עם ירידה של 37% בתנועה בחנויות.

 

נכון שענקיות הקמעונאות האמריקאיות בהן אמזון (AMZN) ווול מארט (WMT), קרוגר (KR) ודומיהן נפגעו פחות, אבל אמריקה האמיתית אינה מורכבת רק מהענקיות. לא מעט עסקים, לכל אורך ורוחב הסקטורים, נסגרו. בחמישה וחצי האחרונים נוספו עוד 8 מיליון אמריקאים למעגל העוני ו-27 מיליון, כלומר 8% מהאוכלוסייה, סובלים מחוסר ביטחון תזונתי. סביר להניח שמה שיניע השנה את העליות - כמו בכל השנה האחרונה מאז אפריל - זו הריבית האפסית ובעיקר: הזרקות האשראי העצומות של הפד', בסך טריליוני דולרים, לשוק הריפו.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בשוק כבר מזהירים מפני האפשרות שסנטה לא יגיע השנה. "מאז שנות ה-90, סנטה לא הגיע רק שש פעמים לוול סטריט", כתבו האנליסטים בחברת LPL למשקיעים. "בחמש מתוך שש הפעמים הללו, ינואר נסגר באדום, כשרק ב-2016 היו עליות סולידיות – ובכל היתר ירידות. בשורה התחתונה, השוורים של וול סטריט מאמינים בסנטה".

 

בכל מקרה, לא מדובר בשנה רגילה. גם 2021 לא תהיה שנה רגילה, עד שמבצע החיסונים יתפוס תאוצה ונהיה בטוחים שהחיסון מצליח להילחם בזן האנגלי והדני של הקורונה. בינתיים, נקווה בשביל כולנו שסנטה אכן יגיע ואיתו גם עוד שנה טובה לשווקים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רמי 25/12/2020 11:40
    הגב לתגובה זו
    כסף יחסית גדול הולך להיכנס מעכשיו
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

יפן בנק מרכזי
צילום: טוויטר

הבנק המרכזי יתחיל למכור מניות - לקראת שינוי מגמה ביפן?

אחרי שנים של תמיכה ישירה בשוק המניות, הבנק המרכזי ביפן מפתיע ומאותת על סיום עידן ההרחבות, ברקע שיאים היסטוריים במדדים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה יפן בנק מרכזי

הבנק המרכזי של יפן הותיר היום את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.5%, בהתאם לציפיות בשוק, אך במקביל להודעה על הריבית הייתה הודעה שעלולה להרעיד את שוק המניות הפורח ביפן. הבנק המרכזי הכריז שיתחיל למכור בהדרגה את החזקות הענק שלו בקרנות סל (ETF) ובקרנות נדל"ן (J-REITs), שהצטברו לאורך שנות ההקלה הכמותית. על פי נוסח ההודעה, המכירות יתחילו בתחילת 2026, בקצב של כ-330 מיליארד ין בשווי חשבונאי בשנה, השווים כ-600–700 מיליארד ין בשווי שוק. מדובר בצעד סמלי אך דרמטי, שמעביר מסר שעידן התמיכה הבלתי מוגבלת בשוקי ההון היפניים מתקרב לסיומו.

השיאים ביפן

ההחלטה מגיעה על רקע מה שנראה עד כה כרנסנס יפני. מי שעוקב אחר סקירות הבוקר כאן בביזפורטל וודאי ראה את הכותרות על המדד היפני שרשם עליות נאות ושבר שיאים השנה. מדד הניקיי 225 זינק בכ-26% מתחילת השנה הפיסקלית, רשם שיאים שלא נראו מאז שנות ה-80, ונהנה מזרימת הון זרה (ותודה לבאפט), ברקע היחלשות הין ושיפור חד ברווחיות החברות המקומיות. אך האיתות החדש של הבנק, יחד עם העובדה ששני חברי מועצה הצביעו בעד העלאת ריבית כבר כעת, לראשונה מאז כניסת הנגיד קזואו אואדה, עשויה לשנות את התמונה. השווקים מתמחרים כעת סיכוי של יותר מ-50% להעלאת ריבית כבר בישיבה הבאה בסוף אוקטובר, לאחר שלושה סבבי העלאות ב-2024 והשהיה מאז תחילת השנה.

רווחי עתק על הנייר

על פי נתוני הבנק, שווי ההחזקות בקרנות סל עומד כיום על כ-75 טריליון ין בשווי שוק, לעומת כ-37 טריליון ין בלבד בשווי חשבונאי, כלומר הרווח על הנייר הוא יותר מ-100%. במילים אחרות, ה-BOJ מחזיק רווחים צבורים של עשרות טריליוני ין, תוצאה של קניית נכסים לאורך עשור של רמות מחירים נמוכות, בזמן שהבורסה היפנית זינקה לשיאים היסטוריים. עם זאת, עצם הרווחים האדירים הללו הם גם הסיבה לחשש בשווקים, כאשר כל מכירה, אפילו בהיקף קטן, עלולה להיתפס כסימן ליציאה מסיבית ולהצית לחץ מכירות רוחבי, במיוחד כשהבנק נתפס כ"שחקן ענק" שהיה עד היום רשת הביטחון של השוק.

פרדיגמה חדשה?

עם ההודעה מחקו המדדים את העליות וסגרו בירידה של כ-0.6%, תשואות האג"ח הממשלתיות ל-2 ו-10 שנים עלו, והין התחזק זמנית. המשמעות למשקיעים היא שינוי פרדיגמה: משוק שורי שהוזן על ידי נזילות מצד הבנק המרכזי, יפן עוברת לשוק שיתבסס יותר על יסודות כלכליים ורווחיות החברות, אך עם פחות רשת ביטחון מצד הבנק המרכזי. אם תגיע העלאת ריבית כבר באוקטובר, היא תסמן את הסיום הרשמי של עידן ההרחבות שהזין את שוק ההון היפני לשיאים בשנה האחרונה. האם מדובר רק בהאטה זמנית בראלי, או בתחילתה של תפנית בשוק ההון היפני?