יצרן הרכב הסיני, אקספנג
צילום: צילום מסך: אתר החברה

הרכב החשמלי הסיני Xpeng P7 מדלג על ארה"ב - ומגיע דווקא לאירופה

יצרנית המכוניות החשמליות הסינית XPeng תדלג על ארה"ב ותתחיל למכור מכוניות חשמליות בנורבגיה: מדובר באבן דרך רצינית עבור כלל תעשיית יצרניות המכוניות החשמליות הסיניות
 
נתנאל אריאל | (3)

יצרנית הרכב החשמלי הסיני XPeng מתחילה למכור את רכבי ה-Xpeng P7 שלה בנורבגיה, ולמעשה זה יהיה השוק הראשון שלה מחוץ לסין. עבור התעשייה הסינית, ותעשיית הרכבים החשמליים בפרט מדובר באבן דרך משמעותית. האם Xpeng מתחילה להוות איום משמעותי על טסלה? 

מאז הנפקתן, מניות Li ו- XPeng שילשו את ערכן פחות או יותר. מניית חברת NIO עלתה ביותר מ-1,000% מאז תחילת השנה. בנובמבר האחרון שלושתן יחד היו שוות יותר מאשר יצרניות הרכב האמריקאיות הענקיות ג'נרל מוטורס, פורד ופיאט קרייזלר. היצרניות הסיניות הראו צמיחה מרשימה בנתוני מסירת הרכבים, והציפיות להמשך היו גבוהות. 

חודש דצמבר מסמן נפילה עבור היצרניות מסין. זה החל כאשר בית הנבחרים האמריקאי העביר את הצעת החוק שמאיימת למחוק חברות סיניות בבורסות בארה״ב (לכתבה המלאה). בהמשך שתי החברות, יחד עם NIO (סימול:NIO), ניצלו את תנאי השוק הנוכחיים ומכרו מניות נוספות לציבור בדאונסייד ממוצע של כ-10%, והשוק הגיב בהתאם. שלושתן רחוקות בעשרות אחוזים מהשיא השנה ומגיבות בקיצוניות לכל הודעה. 

כעת מגיעה ההודעה שהחברה ״הצעירה״ מסין מרחיבה את גבולותיה אל עבר אירופה. למרות שמדובר בחדשות טובות עבור XPeng, המשקיעים לא התרשמו מכך וייתכן כי הם כבר תימחרו זאת מראש, שכן מניית XPeng ירדה אתמול במסחר ב-4.4% וכעת ממשיכה לרדת. גם NIO מתכננת למכור את רכביה אל מעבר לים, Li לעומתן לא חשפה את תוכניותיה.

 

האמת היא שנורבגיה היא נקודת התחלה מאוד נכונה עבור XPeng. במדינה ניתנות כמה מהסובסידיות העשירות ביותר של תעשיית הרכבים החשמליים, ביחס לכל מדינה אחרת. תמריצי המס במדינה יכולים להגיע לכשליש ממחיר הרכישה של הרכב. בעלי רכבים חשמליים בנורבגיה מקבלים גם הטבות נוספות כמו הנחה של עד 50% מהמחיר עבור חניה ואגרה.

 

מצידה של נורבגיה מדובר ב-'WIN-WIN', שכן המדינה רוצה להגיע למצב שעד שנת 2025 כל המכוניות החדשות שנמכרו יהיו ללא פליטות בנזין. לשם השוואה, סין מתכננת להגיע ליעד הזה רק עשור לאחר מכן, כאשר בסין המטרה כוללת רכבים חשמליים והיברידיים כאחד. כמחצית מכלל המכוניות הנמכרות כיום בנורבגיה הן ללא פליטה, אחוז החדירה של רכבים חשמליים בסין עומדת על כ-5% נכון להיום. מדיניות הממשלה, ירידת עלויות הסוללה, ו'ריבאונד' כללי לטובה במכירה של מכוניות מהשפל שנגרם כתוצאה ממגיפת הקורונה, הן הסיבות העיקריות לכך שמניות חברות הרכבים החשמליים בוערות, אבל לא רק. 

השוק הסיני הוא השוק הגדול בעולם לרכבים חשמליים, כמעט וללא תחרות מול שאר האזורים הגאוגרפיים, וצומח בשיעורים גבוהים. כאשר מדברים על פוטנציאל מכירות לטווח הקצר והארוך, מדברים על סין, לכן לא פלא שטסלה מנסה בכל כוחה לחדור אל השוק מהמזרח והיצרנית הקטנה Xpeng עושה לאילון מאסק לא מעט בעיות. זה מתחיל בכך שמנכ״ל אקספנג הוא בכיר לשעבר בטסלה, מיליארדר סיני שהצהיר כי הוא ״לא מפחד מתחרות מול טסלה״, והמשיך במלחמת מחירים. טסלה צפויה למכור את דגם הדגל שלה בכ-33 אלף דולר בסין, בדומה לרכבים של אקספנג, שאלו מיהרו להוריד מחירים עם כניסתה של הענקית לכ-30 אלף דולר לרכב. 

קיראו עוד ב"גלובל"

ליצרניות המקומיות יש יתרונות משמעותיים אך חסרונות גדולים. היתרון המשמעותי ביותר לחברות הסיניות נמצא דווקא בהבדלי ההתרבות שבין המדינות. טסלה פונה לשוק האמריקאי, וככזה היא משקיעה במהירות, במתלים ובבלמים שמיועדים לנהיגה ״אגרסיבית ״ ולסגנון הכבישים הפתוח בארה״ב. אקספנג פונה לשוק הסיני, היא מייצרת רכבים ״עדינים״ יותר, לצד אינספור גאדטים ואפליקציות, אלו מותאמים לסגנון הכבישים ולאורח החיים האסיאתי (כולל משחק מירוץ מכוניות ברכב, בשליטה מההגה ?!). 

היתרון של טסלה הוא ביכולות פריסה המטענים, היא מפעילה אפליקציה שמדווחת על מיקום תחנות זמינות, ומייעלת את נקודות העצירה כך שהנוסע יבזבז מינימום של זמן במקסימום של נסיעה. היצרניות מסין עדיין לא חולמות על יכולות פריסת מטענים שכזאת, תוסיפו לזה את הקשיים שמרימה הממשלה על החברה, ותקבלו קוקטייל מושלם לירידת ערך. חשוב לציין שהחברות הסיניות לא מתכוונת בכלל לצאת לארה״ב, הם מתכוונות להתבסס ולשלוט בשוק המקומי ששווה הרבה מאד כסף, עם קריצה כמו ההודעה הזו לשוק האירופי. 

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יש פו מלכודת דבש היזהרו אין דבר כזה שבורסה רק עולה ועול (ל"ת)
    הננמי 17/12/2020 20:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אני 20 שנה בבורסה בורסה שרק עולה ועולה לו היהה 20 שנה (ל"ת)
    הננמי 17/12/2020 20:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ? (ל"ת)
    מה המסקנה? 17/12/2020 20:07
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.