הקיצוץ של 150 שקל בחודש לחוסך בפנסיות הוותיקות נדחה שוב
משרד האוצר יידחה בפעם ה-5 את הקיצוץ בקרנות הפנסיה הוותיקות, זאת לאחר ששר האוצר ישראל כ"ץ החליט לבקש מהיועץ המשפטי לממשלה דחייה של חצי שנה ביישום הקיצוץ שהיה אמור לצאת לפועל כבר בחודש הבא.
הקיצוץ החודשי הצפוי אמור היה להסתכם בכ-3%, שהם כ-150 שקלים לכ-200 אלף העמיתים, אך הדחיות החוזרות ונשנות של הממשלות בהעלאת גיל הפרישה לנשים עלולות להגדיל את הגירעון הצפוי בקרנות הפנסיה הוותיקות לכ-5 מיליארד שקלים.
בעקבות הגירעונות האקטואריים החמורים שהיו להן, הולאמו קרנות הפנסיה הוותיקות ע"י המדינה בשנת 2003, ומאז אסור להן להיכנס לגירעונות חדשים אך העובדה שהממשלה אינה מתפקדת ולא מצליחה לקבל החלטות - כאשר גולת הכותרת היא כמובן חוסר היכולת לאשר את תקציב המדינה - ובמקביל חברי ועדת הכספים בכנסת אינם רוצים להצטייר בתור אלה שאחראיים להרעת תנאים לציבור, משפיעה לרעה גם על המאזן של קרנות הפנסיה הוותיקות.
עקב העלייה בתוחלת החיים מחד (כאשר תוחלת החיים של נשים ארוכה מזו של גברים) והעובדה שנשים פורשות משוק העבודה מוקדם יותר מגברים, יוצא שהן צריכות להתקיים מקצבאות הפנסיה כ-10 שנים יותר מגברים. לכן, יחד עם הלאמת הקרנות הגירעוניות, הוחלט כבר ב-2003 גם להעלות את גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64, כדי שמחד נשים ימשיכו לצבור כספים לקרנות הפנסיה שנים נוספות ומאידך לצמצם את תשלומי הקופות. מדובר למעשה ב'תנועת מלקחיים' אשר מצד אחד מוסיפה שנות חיסכון ובמקביל מצמצמת את מספר השנים שצריך לשלם לעמיתים כסף.
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך למעשה, מאז 2003 ממשלות ישראל לדורותיהן גוררות רגליים ומגלגלות את תפוח האדמה הלוהט הלאה, כנראה בתקווה שהבעיה תיפתר מאליה. מקבלי ההחלטות נמנעו מקבלת החלטה שוב ושוב, ולאחר עצירת החוק בוועדת הכספים ב-2018, החליטה הממונה על רשות שוק ההון דאז דורית סלינגר, שאין ברירה אלא לקצץ בגמלאות של עמיתי הקרנות הוותיקות, קיצוץ שאמור היה להתבצע עד יוני 2019, וזאת במטרה למנוע את ההידרדרות המחודשת לגירעונות.
אין מה לבוא בתלונות לקרנות הוותיקות אשר הודיעו לעמיתיהן כבר לפני כשנתיים על הקיצוץ הצפוי, שתוכנן בהתחלה לעמוד על כ-1.25%, אך נדחה מאז כאמור ע"י הממשלה והכנסת. הבעיה נעוצה כמובן בכך שלמעשה מאז ראשית 2019 אין בישראל ממשלה מתפקדת שמסוגלת לקבל החלטות, עקב שלוש מערכות הבחירות הרצופות, והקמת הממשלה הפריטטית.
הסירוב של חברי הכנסת ומקבלי ההחלטות לפתור את הבעיה התקציבית החמורה אולי מקנה שקט בטווח הקצר (ועבור פוליטיקאים 17 שנים הן הרבה מאוד זמן), אך עלותו הכבדה תועמס על תקציב המדינה בשנים הבאות. שר האוצר ישראל כ"ץ מקווה מן הסתם כי עד יולי 2021 תוקם ממשלה חדשה אשר תוכל לטפל בבעיה, אך את המשפטים האלה אמרו באוצר גם ב-2019, ולמעשה כבר אומרים אותם 17 שנים.
- לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
- הלוואות בין פרטיים: האם המודל שביקש לאתגר את המערכת הפיננסית עדיין רלוונטי?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אקסלנס משיקה חשבון מסחר עצמאי לילדים
- 1.כתבה יפה, אהבתי את הסיום.. (ל"ת)בצלאל 15/12/2020 11:54הגב לתגובה זו
לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
