אירו
צילום: iStock

ה-ECB צפוי להגדיל מחר את היקף רכישות האג"ח ב-500 מיליון אירו נוספים

מחר תתכנס מועצת ה-ECB וקונצנזוס ההערכות מדבר על הארכת תוכנית רכישת האג"ח עד לסוף 2021 והרחבתה באופן משמעותי; בשבוע הבא מתכנס ה-FOMC לישיבה שנתית אחרונה
ניצן כהן | (5)
נושאים בכתבה אירו

מחר תתכנס מועצת ה-ECB לישיבה אחרונה לשנת 2020. שבוע לאחר מיכן צפויה להתכנס ועידת השוק הפתוח ה-FOMC לישיבתה האחרונה לשנת 2020.

קונצנזוס ההערכות מדבר על כך שמחר ה-ECB ייתן את האות להרחבה מוניטרית חדשה ומסיבית כדי להתמודד עם משבר הקורונה. ההערכות מדברות על כך שהבנק האירופי המרכזי יאריך את תוקף תוכנית רכישת האג"ח שלו (הן הממשלתי והן הקונצרני) בשנה נוספת ויקצה לטובת העניין 500 מיליארד אירו כך שבסך הכל תסתכם רכישת האג"ח שלו לשנים 2020 ו-2021 בקצת יותר מ-1.8 טריליון אירו.

באשר לארה"ב ההערכות הן שונות ומגוונות. מחד, דו"ח התעסוקה האמריקאי לימד שקצב תוספת המשרות בארה"ב נמוך מידי ושוק העבודה שהוא השוק המרכזי אליו מכוונים הכל את כלי הנשק שלהם עשוי להידרדר במהירות ולכן יש צורך לעודד אותו. מאידך, הזרמה מסיבית של דולרים באמצעות רכישות אג"ח, ללא תוכנית פיסקלית משלימה עלולה להביא לכך שהכסף לא יגיע למקומות הנכונים או לכל הפחות לא ייצר צמיחה ברת קיימא.

בסך הכל כולם די אופטימיים ביחס לאישורים להפיץ את החיסון לקורונה ואם אכן החיסון יתגלה כיעיל ואם אכן היענות הציבור תהיה משביעת רצון הרי שניתן יהיה לחזור לתוכניות כלכליות יעילות יותר, גם אם הן יכללו הדפסה מסיבית של כסף.

פרופ' יעקב פרנקל אמר לא מזמן כי הניתוח הכלכלי הנכון הוא כזה: המשבר שאנחנו נמצאים בעיצומו, הוא קודם כל רפואי ורק אחר כך כלכלי.

אם ננסה לנתח את דבריו של פרנקל ולהציב אותם ביחס לפעילות של הבנקים המרכזיים בעולם הרי שעד שתושלם מלאכת החיסון העולמי, הרי שהבנקים המרכזיים (יחד עם הממשלות ובחירת ביידן מעודדת את הגישה הזו) צריכים להתמקד בשמירה על הקיים, כלומר להזרים כמה כסף שצריך כדי לצמצם קריסה של כלכלות.

בשלב השני, לייצר תוכניות ברות קיימא להשיב את הכלכלות לתפקוד כמה שיותר נורמלי ואולי, רק אולי בעוד שנתיים להתחיל לחשוב על איך מצמצמים את המאזנים המפלצתיים של הבנקים המרכזיים ואיך חוזרים להוריד את היקף החוב העולמי.

כדאי לזכור, נכון לסוף נובמבר הסתכם מאזן הפדרל ריזרב על יותר מ-7 טריליון דולר כשמאזן ה-ECB נושק ל-7 טריליון אירו. צמצום של המאזנים המפלצתיים הללו עלול להיות הרסני לכלכלות ארה"ב וגוש האירו בשלב הזה ולכן מרבית הכלכלנים מעריכים שרק בסוף השנה הבאה, בהנחה שוירוס הקורונה ימוגר, ניתן יהיה להתחיל לדבר על החזרה של הכלכלות ל"נורמלי החדש".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אין לאן לברוח,הכול יקרוס ביחד,משבר עולמי (ל"ת)
    שי.ע 10/12/2020 11:33
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)
    דירה=קורת גג 10/12/2020 10:20
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לברוח מהר מהקזינוכל עוד אפשר (ל"ת)
    יוסי 10/12/2020 00:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    האירו צפוי להתמוטט. (ל"ת)
    שש 10/12/2020 00:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מלחמת מטבעות בפתח 09/12/2020 23:38
    הגב לתגובה זו
    כל הכלכלות יתחילו להחליש את המטבע המקומי כמה שיותר רק אצלנו נותנים לו להתחזק אבל נקווה שהבנק המרכזי יתן ביס לספקולנטים ולשורטיסטים בקרוב מאוד
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.