יאיר אבידן
צילום: דוברות בנק ישראל

הפיקוח על הבנקים משחרר לענף הנדל"ן יותר מ-18 מיליארד שקל

לנוכח השפעות המשבר, המפקח על הבנקים החליט להאריך בחמש שנים את ההקלה שאפשרה לבנקים להגדיל את החשיפה לענף הנדל"ן ל-22%; בנוסף, אשראי בגינו ניתן ביטוח מחברת ביטוח בינלאומית יירשם תחת חשיפה לענף הביטוח

ערן סוקול | (2)

במטרה לתמוך בהמשך פעילות ענף הבינוי והנדל"ן לאור צורכי המשק המתהווים בתקופת משבר הקורונה ואחריה ולאחר שבחן את סיכון הריכוזיות בענף, מצא המפקח על הבנקים לנכון לעדכן את המגבלה הענפית של ענף הבינוי והנדל"ן במטרה לאפשר המשך הזרמת מימון לענף, לתמוך בצמיחה במשק ובהמשך הפעילות העסקית - משמעות ההקלות הינה כי הבנקים יוכלו להזרים יותר מ-18 מיליארד שקל נוספים לתחום. 

על פי ההנחיות החדשות של הפיקוח על הבנקים, הוארך התוקף בחמש שנים של ההקלה שאפשרה לבנקים להגדיל את החשיפה לענף בינוי ונדל"ן מ-20% ל-22% (לא כולל תשתיות לאומיות), עד לשנת 2025. מגבלת החשיפה לענף בינוי ונדל"ן (כולל תשתיות לאומיות) גדלה ל-26%  מ-24% מהיקף תיק האשראי למשך תקופה של חמש שנים.

בנוסף, נקבע כי אשראי בגינו ניתן ביטוח אשראי, יסווג לפי הענף המבטח. כלומר, לצורכי מדידת המגבלה הענפית, אשראי לבינוי ונדל"ן המכוסה בביטוח אשראי של פוליסות ביטוח של חברות ביטוח בינלאומיות בדירוג אשראי גבוה, יופחת מהחבות הענפית של ענף בינוי ונדל"ן (יירשם כחשיפה לענף הביטוח).

 

בפיקוח על הבנקים מציינים כי נוכח התארכות משבר הקורונה, לצד בחינת צרכי המשק המתהווים לאחר היציאה מהמשבר ובהתבסס על הערכת סיכון הריכוזיות במערכת הבנקאות, מצא המפקח לנכון להאריך את תוקפה של ההקלה בהוראת השעה, ובמקביל להקל את מגבלת החשיפה הכוללת של ענף הבינוי והנדל"ן בתקופה זאת.

בשנים האחרונות ביצעו הבנקים מספר עסקאות בסכומים מהותיים לרכישת פוליסות ביטוח למטרות הגנה מפני סיכון אשראי בענף הבינוי והנדל"ן. פוליסות הביטוח נרכשו מחברות ביטוח בינלאומיות, אשר כשירותן הוכרה למטרות חישוב הלימות הון בהתאם לתקנים הבינלאומיים שפורסמו על ידי ועדת באזל.

 

לאור הניסיון שנצבר בביטוחים, ובאופן עקבי עם ההנחיות לחישוב הלימות ההון, מאפשר המפקח לתאגידים הבנקאיים הרוכשים ביטוח כנגד סיכון אשראי לסווג את האשראי שכנגדו נרכשה הגנת האשראי בהתאם לענף הפעילות העיקרי של ספק ההגנה. עדכון זה משלים את התיקון שנעשה לפני מספר שנים, ואפשר לבנקים להכיר בהעברת הסיכון לענף של ספק ההגנה בגין ביטוח ערבויות מכר ב-70% בלבד.

 

על פי אומדני הפיקוח על הבנקים, פוטנציאל גידול האשראי לענף של סך הצעדים הוא כ-18 מיליארד שקל (במונחי המגבלה כ-2.3 נקודת האחוז, עם שונות מסוימת בין התאגידים הבנקאיים). כמו כן, ההכרה בביטוח אשראי כשיר גם לצרכי המגבלה הענפית עשויה להגביר את המוטיבציה של הבנקים לבטח אשראי, להקטין את סיכון האשראי בפרויקטים מסוימים בענף ולהגדיל את היצע האשראי לענף בסכום נוסף.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

בפיקוח על הבנקים מדגישים כי ההקלות במגבלה הענפית אינן פוטרות את הבנקים מהעמדת אשראי לענף הבינוי ונדל"ן בהתאם לניהול סיכונים מוקפד, תיאבון סיכון מוגדר ועל פי כללי חיתום אשראי שמרניים, כבכל הליך העמדת אשראי אחר.

 

טיוטת ההוראה פורסמה היום להערות הציבור ומצורפת להודעה זו.  היא צפויה להיכנס לתוקף באופן מידי עם השלמת התהליכים הנדרשים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שאלתי - אל 07/12/2020 15:27
    הגב לתגובה זו
    שניהם מסוכנים לכם יותר מארגוני הטרור
  • יוסי 07/12/2020 19:46
    הגב לתגובה זו
    המפקח כבר דואג לג'וב הבא שלו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?