למה מניית אוברסיז צפויה לעלות?
הצעת המיזוג שקיבלה השבוע חברת הלוגיסטיקה אוברסיז 0.3% מחברת אמיליה פיתוח 2.07% מציגה סיטואציה מוכרת בשוק ההון, בו חברה, יציבה ורווחית מחליפה בעלויות ויוצרת לחלק מבעלי השליטה רווחים משמעותיים ולחלקם הפסדים לא קטנים. המפסידים הגדולים עד כה, היו אותם משקיעים שרכשו את המניה בהנפקה ב-2016 שהייתה בעצם הצעת מכר. הצעת המכר נעשתה לפי שער של 7.3 שקל למניה בעוד מחיר המניה כיום, דומה רק בספרות המרכיבות אותו, עומד על 3.7 שקל. הצעת המיזוג הנוכחית יכולה לשפר את מצבם של אותם משקיעים.
אז מה עושה אוברסיז?
מדובר בחברה ותיקה, שהתאגדה עוד בשנת 1967, אך נרשמה למסחר לאחרונה - בסוף 2016. לחברה שלושה מגזרי פעילות עיקריים. הראשון הוא אחסנה ושינוע של מכולות (FCL - Full Container Loaded) אשר מכילות סחורה שמקורה ביבואן יחיד. ללא צורך בפיצול המכולות, אלה מועברות בשלמותן אל היבואן מיד עם פריקתן או עוברות לאחסון במסוף העורפי של החברה עד לקבלת אישור המכס. משם הן מועברת ליבואן. בפעילות גנרית זאת מתחרות בחברה "אשדוד בונדד", מילניום, גולד בונד, פרידנזון 0.01% וכמובן הנמלים עצמם.
מגזר הפעילות השני הוא פירוק ואחסנה של מכולות (LCL - Less Container Loaded) המכילות סחורות מכמה יבואנים אשר מאוחדות למכולה אחת. במגזר זה, נכון להיום, חברות הנמל לא מתחרות בחברה ועיקר התחרות היא בין בעלות המסופים הפרטיים המוזכרות לעיל.
המגזר השלישי הוא השירותים הלוגיסטיים ובו נכללים שירותי אחסנה, שינוע והפצה של מטענים. מגזר זה היווה את מנוע הצמיחה בשנים האחרונות, נכללות בו בעיקר פעילות הלוגיסטיקה בארץ, בית הקרור בגאנה ופעילותה של חברת ליעד לוגיסטיקה והפצה שמוזגה לתוך חברת הבת אוברסיז שינוע.
- העליות התמתנו לקראת הנעילה: ת"א 35 הוסיף 0.5%; איתמר זינקה 49%
- אוברסיז קופצת בעקבות הצעת רכש של אמיליה פיתוח בפרמיה של 65%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפעילות לא משתנה, הבעלות כן
גלגוליה של הבעלות על החברה הם בדיוק תמונת הראי ליציבות התפעולית שלה. הסיפור מתחיל ב-2013, הבעלות על החברה היא של חברת הספנות צים ושל גד זאבי. כשצים טובעת בהפסדים וגד זאבי מתמודד עם הפסדים על השקעותיו בתחומי התקשורת והתחבורה ( בזק -3.67% ויפנאוטו), קרן פימי מנצלת את המצב ורוכשת 51% מאוברסיז תמורת כ 110 מיליון שקל, מה שמשקף לחברה שווי של קצת מתחת ל 220 מיליון שקל. עוברות שלוש שנים, אוברסיז ממשיכה לצמוח בקצבים מתונים ופימי מחליטה לקחת את אוברסיז לבורסה הישראלית ולרשום את מניותיה למסחר - אך לא מדובר בהנפקה (בה נכנסים כספים לחברה המנפיקה בתמורה למניות) אלא בהצעת מכר.
הציבור רוכש מניות מבעלי השליטה הקיימים ו-180 מיליון שקל עוברים מהציבור לבעלי המניות הקיימים (פימי, זאבי וצים) ומאומה לא נכנס לחברה, שכן אוברסיז לא נזקקת לכסף וממשיכה להתקדם בקצב שלה. הצלחת הצעת המכר הזו, קובעת שווי של 400 מיליון שקל לחברה ומחיר המניה מתחיל להיסחר בשער של 7.3 שקל למניה. בפועל קרן פימי מוכרת 25.5% ומקבלת כ-100 מיליון שקל ובכך יורדת מהחזקה של 51% ל-25.5% ומחזירה כמעט את מלוא עלות ההשקעה הראשונית כשהיא נשארת עם חצי מהמניות בידה.
חולפות עוד שנתיים, אוברסיז ממשיכה בצמיחה המתונה אבל מחיר המניה יורד מ-7.3 שקל לרמות של 5.7 שקל, המשקיעים סופגים ירידה של 20% במחיר המניה וקרן פימי מחליטה לצאת סופית מההשקעה באוברסיז. בעל שליטה חדש מגיע - חברת אמיליה פיתוח קונה 36.9% באוברסיז מפימי ומזאבי במחיר של 6.55 שקל למניה, פרמיה של כ-15% על מחירה בשוק. פימי מסמנים וי ענק על ההשקעה ומתחיל העידן של אמיליה פיתוח כבעלת השליטה בחברה.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
שנתיים נוספות עוברות, אוברסיז ממשיכה במגמה החיובית ואילו מחיר המניה ממשיך לצנוח, עד לשפל של 1.5 שקל במרץ השנה, מה ששיקף הפסד של קרוב ל-80% ממחיר ההנפקה. מאותו שפל של משבר הקורונה בשוק ההון, עולה במעט המניה עד למחיר של 3.7 שקל כיום המשקף שווי שוק של 200 מיליון שקל. המעגל נסגר שכן זהו שווי דומה לזה שבו רכשה פימי את החברה ב 2013 מצים וזאבי ב"מחיר מציאה". בטבלה הבאה נוכל לראות את החלפת הבעלות בחברה והשינוי בשווי לצד תוצאותיה הכספיות באותו מועד.
על הפרק כעת, הצעת מיזוג עם חברת האם אמיליה פיתוח שמחזיקה ב-43.1% מהון המניות של אוברסיז, מדובר על הצעת מיזוג הופכי משולש במסגרתו מחזיקי המניות מהציבור של אוברסיז שמחזיקים 56.9% מהחברה, יקבלו תמורת מניותיהם באוברסיז מניות של בעלת השליטה אמיליה פיתוח ואילו אוברסיז תוחזק ב-100% על ידי אמיליה פיתוח.
אמיליה פיתוח עצמה היא חברה הנסחרת בשווי שוק של 520 מיליון שקל ומחזיקה מלבד אוברסיז גם בחברות מנדלסון תשת -0.13% (אביזרי צנרת), כימוביל (הפצת כימיקלים) ואמיליה קוסמטיקס (קרליין לשעבר). אמיליה פיתוח מוחזקת ב-83% ע"י משפחת פלר ושיעור המניות בקרב הציבור (כ 17%) הוא נמוך יחסית.
שלב המסקנות
מבחינת אמיליה פיתוח, מחירי המניה הנוכחית של אוברסיז (3.7 שקל) נמוכים משמעותית מהמחיר בו רכשה אמיליה את מניות אוברסיז ב-2016 (6.55 שקל למניה). מה שמפתיע הוא שמצבה של אוברסיז רק השתפר מאז, ומבחינת אמיליה הדבר מרמז על הזדמנות להשלים את הרכישה ולעלות להחזקה של 100% בחברה. הצעת המיזוג (החלפת מניות אוברסיז במניות אמיליה) יכולה לתרום פעמיים - בראש ובראשונה זוהי עסקה ללא מרכיב מזומן מצידה של אמיליה, אלא רק מניות חדשות שיונפקו. דבר שני, בסוף התהליך, המיזוג צפוי ליצור חברה בשווי שוק גבוה מ 700 מיליון שקל בעוד שחלקה של משפחת פלר ידולל אל מתחת ל-65%, והחזקות הציבור יעלו על 35%. במקרה זה, המניה עשויה למצוא את מקומה במהירות במדד SME60, דבר שיחשוף את המניה למשקיעים חדשים ויאלץ את קרנות הסל עוקבות המדד לרכוש את המניה.
מבחינת אוברסיז, מספיק מבט מהיר על טבלת תוצאותיה הכספיות מול מחירי המניה במועדי החלפת השליטה, כדי להבין מי כאן מוכר בזול. נזכיר שוב את כלל הברזל של שוק ההון, כאשר בעל שליטה מוכר מניות בהצעת מכר, הוא כנראה חושב שהמחיר שלהן יקר, וכאשר בעל שליטה רוכש אותן מהציבור, הוא חושב שהן זולות. לדעתי, התמחור הנוכחי של אוברסיז לא תואם את שוויה הכלכלי ובוודאי לא את שוויה הנגזר מעסקאות בעלי העניין אותן סקרנו.
קבלת מניות של חברה שאיננה נכללת במדדים המרכזים של הבורסה דורשת לשיטתי שולי בטחון נוספים. הערכתי היא שמחזיקי המניות מקרב הציבור באוברסיז, יבהירו לאמיליה פיתוח, בעלת השליטה, שאם היא רוצה לבצע את המיזוג, היא תצטרך ל"התאמץ יותר" הן בגובה התמורה והן באופי העסקה כמו למשל, הוספת רכיב מזומן לרכיב המניות שינתנו למשקיעים.
קובי שגב, שותף מנהל, אקורד שקל בית השקעות
- 9.אוברסיז עלתה מתחילת השנה ב-40%... (ל"ת)סקרן 06/12/2020 14:01הגב לתגובה זו
- 8.מירון 06/12/2020 12:01הגב לתגובה זונראית יותר בתימחור נוח,וכ'כ סולידית כמניה וחברה,רק דעתי
- 7.יריב 03/12/2020 14:21הגב לתגובה זוקבלה של מניות אמיליה פיתוח זה לא שוס גדול. כדאי היה לנתח את התקבול בצורה יותרמדוקדקת משום שיש לי הרגשה שמניית אמיליה תגיב בסופו של דבר לשלילה. בדקו היטב את תזרים המזומנים והרווחיות והאחזקות של אמיליה.
- 6.dw 02/12/2020 00:30הגב לתגובה זוזה נראה כמו נייר בתמחור די נוח בסקטור הלוגיסטיקה. החיסרון הוא סחירות נמוכה.
- 5.המוסדי 01/12/2020 22:29הגב לתגובה זוראו הוזהרתם בפולים...
- גבע 03/12/2020 10:23הגב לתגובה זווהמוסדיים קנו פימי מניות G1. מי רוצה להתערב שהמוסדיים יפסידו?
- 4.בובו 01/12/2020 16:22הגב לתגובה זומאיפה אתה מביא את המניות האלו? הרבה ידע
- 3.אני קניתי שכנעת אותי (ל"ת)יוסי 01/12/2020 16:05הגב לתגובה זו
- 2.פוקסי 01/12/2020 15:29הגב לתגובה זוותגיד שאתה לא מחזיק, תגיד נו
- 1.מעניין , גם אמיליה מעניינת (ל"ת)אלי 01/12/2020 14:52הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
