טסלה
צילום: Dylan Calluy Unsplash

האם טסלה תהיה החברה הבאה שתגיע לשווי של טריליון דולר?

מניית יצרנית הרכבים זינקה בכ-6% ויש מי שכבר צופה תרחיש בו החברה שהפכה את אילון מאסק לאדם השני הכי עשיר בעולם, תהיה הבאה שתגיע לשווי של טריליון דולר
ערן סוקול | (7)

מניית יצרנית הרכבים טסלה TESLA INC (סימול: TSLA) זינקה בכ-6% לשווי שוק של כ-530 מיליארד דולר ויש מי שכבר צופה תרחיש בו החברה שהפכה את אילון מאסק לאדם השני הכי עשיר בעולם תהיה החברה הבאה שתגיע לשווי של טריליון דולר.

האנליסט דן אייבס מ-Wedbush, העלה את מחיר היעד שלו בתרחיש האופטימי למניות טסלה ל-1,000 דולר. זה שווה ערך למחיר של 5,000 דולר למניה לפני פיצול המניות ביחס 1 ל-5 שהתרחש באוגוסט. אם אכן המניה תגיע למחיר היעד של אייבס, שווי השוק של יצרנית הרכב החשמלי יעמוד על קצת מתחת לטריליון דולר.

ההמלצה הרשמית שלו למניית טסלה, לעומת זאת, היא המלצת "החזק" (Hold) ומחיר היעד הרשמי שלו הוא 560 דולר, במרחק של כ-5 דולר בלבד ממחיר השוק הנוכחי. מחיר היעד של 1,000 דולר משקף תרחיש מאוד אופטימי לגבי עתיד החברה, אך הפער של 440 דולר הוא במרחק של כמעט 90% ממחיר המניות הנוכחי.

חברה עם פוטנציאל של טריליון דולר בהמלצת החזק?

אפשר להבין משקיעים אם הם תוהים מדוע חברה עם פוטנציאל של טריליון דולר מקבלת המלצת "החזק" בלבד. אבל אייבס, הוא לא היחיד שפרסם המלצה הכוללת את התרחיש "הטוב ביותר" למניות טסלה. נראה שזו הגישה המועדפת על וול סטריט להתמודד עם חלק מחוסר הוודאות לגבי עתידה של תעשיית הרכב החשמלי.

האנליסט אדם ג'ונאס, מבנק ההשקעות מורגן סטנלי, למשל, הציב מחיר יעד גבוה אף יותר מזה של אייבס - 1,068 דולר למניה בתרחיש האופטימי. התרחיש הגרוע ביותר שלו לעומת זאת, משקף מחיר יעד של 250 דולר. בתרחיש האופטימי של ג'ונאס, הוא מניח שטסלה תספק 8 מיליון כלי רכב בשנה עד 2030. התרחיש הפסימי שלו לעומת זאת, לא כל כך ספציפי. ג'ונאס הניח שהביקוש לרכבים חשמליים יאט וטסלה תתחיל להיסחר במכפילים דומים למניות אחרות של יצרניות רכב. אגב, ג'ונאס העניק למניות טסלה המלצת "קניה" עם מחיר יעד של 540 דולר למניה (נמוך בכ-15 דולר ממחיר השוק הנוכחי).

האנליסט דן לוי, מקרדיט סוויס, מדרג את מניות טסלה בהמלצת "החזק" ויש לו מחיר יעד של 400 דולר. גם לוי מפרסם תרחישים אופטימיים ופסימיים למניה. בתרחיש הטוב ביותר שלו, הוא צופה מכירות של 2.8 מיליון כלי רכב בשנת 2025. בתרחיש זה מניית טסלה שווה כמעט 1,100 דולר. התחזית הפסימית ביותר שלו היא למכירה של פחות ממיליון כלי רכב בשנת 2025 ומחיר יעד של 39 דולר למניה.

10% מהרכבים החדשים בעולם יהיו חשמליים עד 2025

אייבס, מצדו, מניח שחדירת הרכבים החשמליים תעלה מכ-3% ממכירות הרכבים החדשים בעולם לכ-10% עד 2025. "בסך הכל אנו רואים נטייה משמעותית של הביקוש לרכב ברחבי העולם", כתב אייבס. ומחיר היעד החדש שלו של 1,000 דולר (בתרחיש האופטימי) משקף "עקומת אימוץ הביקוש תלולה יותר במשך 18 עד 24 החודשים הבאים".

קיראו עוד ב"גלובל"

חיזוי שיעור החדירה הוא עניין מסובך. טסלה מכרה עד כה רק ​​כ-1.2 מיליון כלי רכב, בעוד יצרני רכב מסורתיים מוכרים מיליוני רכבים בכל רבעון. באיזו מהירות העולם יאמץ את הרכבים החשמליים היא השאלה הקריטית עבור מניית טסלה בעשור הקרוב. הבדל של 10% בחדירת הרכב החשמלי בעולם עד סוף העשור עשוי להוות פער של עד 2 מיליון מכירות רכב בשנה. זה אומר כ-100 מיליארד דולר במכירות שנתיות וכ-20 מיליארד דולר ברווח גולמי לטסלה.

ענף הרכב עבר שינויים מסוג זה לפני יותר ממאה שנה. בשנת 1902 היו 23,000 מכוניות בדרכים אמריקאיות ו-17 מיליון סוסים. חדירת המכוניות לניידות אישית הייתה 0.1% בלבד. בשנת 1912 היו 900,000 כלי רכב רשומים. עד 1922 היו 10 מיליון. מכירות הרכב צמחו בכ-35% בשנה בממוצע לדור.

היום בו הסוס איבד את עבודתו

בשנת 1922 הסוס איבד למעשה את עבודתו לטובת מכוניות ועגלות חשמליות. אם זה יקרה למנוע הבעירה הפנימית, מכירות הרכב החשמלי יצמחו בכ-25% בשנה בממוצע במשך עשור לפחות. מעטים בוול סטריט מאמצים את התרחיש הזה, אך הם מוכנים לפרסם מה תהיה ההשפעה של צמיחה כזו על תעשיית הרכב החשמלי.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    רק לא לעשות שורט על המניה,אפילו שהיא מנופחת לגמרי (ל"ת)
    שי.ע 25/11/2020 19:36
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גם הבלון הזה יתפוצץ בסופו של דבר (ל"ת)
    אא 25/11/2020 15:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    טסלה 25/11/2020 10:20
    הגב לתגובה זו
    טסלה היא לא חברת רכב, טסלה היא חברת אנרגיה, תוכנה, דאטה, אינטרנט ורכב. החברה צומחת 100% כל שנה בהכנסות. כבר ב-2021 מכפיל הרווח שלה יירד ל-70, ב-2022 המכפיל יורד ל-20. לכו תלמדו!
  • 3.
    אמיר 25/11/2020 08:06
    הגב לתגובה זו
    תיקחו דוגמה עסקית: משקיע רוצה לקנות 100% מטסלה ולהפוך אותה לפרטית. הוא לוקח הלוואה ל-10 שנים ב-4% בסך 530 מיליארד. החל משנה 6 עד 10 הוא צריך להחזיר את הקרן. כמובן שהוא מצפה גם לרווח גדול. כעת כל שנה יש לו תשלומי ריבית של 21 מיליארד דולר, ובשנה 6 ואילך יש לו גם 106 מיליארד דולר בשנה להחזיר. איך בדיוק הוא יממן את זה ועוד ירוויח הרבה אם כעת הרוול כה קטן וגם אם יצמח ב-50% בשנה זה יהיה כלום לעומת ההלוואה. מכאן שהשווי הוא רק לנכס הסחיר בגלל בועת הפד.
  • 2.
    נשאר רק למכור קצת רכבים - פי 200 בשנה נעכשיו (ל"ת)
    שמוליק 25/11/2020 06:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זו החברה הראשונה שתפיל את הנסדק .כמו כל דבר חדש, בהתחלה עולה יקר אבל אחכ כשצצים מתחרים המחיר יורד , ואז שווי החברה יורד. לכל טסלה זו אשליה בועתית נעימה לפרק זמן קצר מאוד. (ל"ת)
    אלי 25/11/2020 01:10
    הגב לתגובה זו
  • שלום 27/11/2020 08:16
    הגב לתגובה זו
    טסלה היא לא אנרון וגם לא אמזון של שנת 2000 . היא אפל של הרכבים החשמליים . בטוח שיהיה תיקון. השאלה כמה ומתי
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.