התפרצות הר געש בגואטמלה
צילום: AFP

מצ'רנוביל לשווקים היום - מקבלי ההחלטות יצליחו לאזן?

אסון צ'רנוביל היה האירוע החמור ביותר מאז העולם החל להשתמש באנרגיה גרעינית. האסון נגרם בגלל חוסר איזון בין הגורמים המעוררים לגורמים המעכבים בליבת הכור. מקבלי ההחלטות בפד' עומדים כעת בסיטואציה דומה - יש יותר מידי גורמים מעוררים בכלכלה 
עמית נעם טל | (8)

בשנה שעברה עלתה סדרת המופת של HBO 'צרנוביל'. הסדרה עוסקת בתאונה הגרעינית ב-1986 ואחת הסצינות הבולטות היא ההסבר של החוקר על רצף הטעיות שנעשו בכור הגרעיני רגע לפני התאונה המחרידה - חוסר איזון בין גורמי מעוררים פעילות לגורמים מדכאי פעילות. 

אנו אוהבים לחזור לסדרה כי מלבד היותה סדרה מוצלחת למדי, ניתן להשליך ממנה לא מעט על התנהלות השווקים הפיננסיים בעולם ועל עולם הכלכלה - בעיקר על איזונים ובלמים. האירועים במהלך השבוע האחרון סביב נגיף הקורונה הם בבחינת "שובר שיווין" והם הופכים את החיים של מקבלי ההחלטות בפד' לקשיים מאוד - בדומה למדענים הסובייטים של 1986, הפד' נדרש כעת לאזן כעת עודף מרכיבים במערכת.  זו לא משימה קלה - כל פעולה לא נכונה של הפד' תיגמר במיתון כפול. 

הסצנה  המפורסמת בצ'רנוביל - חוסר איזון בין המרכיבים גרם לאסון

אם מנסים להקביל את הסיטואציה של צ'רנוביל לכלכלה האמריקנית, יש 3 גורמים עיקריים שאחראים על יציבות המערכת: צמיחה כלכלית, אינפלציה וחוב. על בסיס גורמים אלו מקבלי ההחלטות בפד' ובבית הלבן צריכים לקבוע את המדיניות המוניטרית והפיסקאלית  שלהם. חוסר איזון באחד מ-3 גורמים אלו יכול לגרום לקריסה של כל המערכת. 

דוגמה? שימו לב למדיניות של הפד' במהלך 2018-2020. טראמפ החליט לתמרץ את הכלכלה האמריקנית בתחילת 2018 באמצעות רפורמת מס (פיסקלי). צמיחה חזקה מידי, כמו שטראמפ ביקש להשיג, מהווה סיכון לשוק החוב בארה"ב. מה הפד' עשה? בתחילת 2018 הפד' החל לצמצם את מאזנו (מוניטרי). טראמפ אמנם לא ידע זאת, אבל הוא למעשה סלל את הדרך למיתון של 2020, עם או בלי הקורונה. צמצום המאזן של הפד' חנק את המערכת הבנקאית וברגע שהשפעות המס התחילו להתפוגג, המערכת קרסה למיתון. 

זו לא מקריות שיו"ר הפד' לשעבר, בן ברננקי, טען כבר ב-2018 כי הכלכלה האמריקנית תקרוס בתחילת 2020. ולא, ברננקי לא שמע על הקורונה ב-2018, הוא פשוט הכיר את כללי המשחק טוב מהרוב המוחלט של השחקנים בשוק.

ברננקי במהלך 2018:הכיר את כללי המשחק יותר טוב מטראמפ

 

קיראו עוד ב"גלובל"

החניקה של המערכת הבנקאית במהלך השנים האחרונות הייתה קרקע פוריה לאירועי קיצון במהלך השנתיים האחרונות - ראינו 3 קריסות גדולות בשווקים מאז תחילת 2018, וכולן מאותה סיבה. 

ואז הגיעה הקורונה ששיתקה את הפעילות הכלכלית הריאלית והיווה זרז משמעותית למיתון של 2020. הפד' הגיב במהירות לאירועים של מארס האחרון והגדיל בצורה חסרת תקדים את התמיכה המוניטרית בשוק. כמה הגירוי המוניטרי היה משמעותי? הגרף של השינוי השנתי ב-M2 מראה זאת היטב - מעולם לא הוזרקה כמות כזו של כסף למערכת בתוך זמן כה קצר. 

השינוי השנתי בכמות הכסף בארה"ב: הצליח לאזן את השיתוק בפעילות הריאלית

השינוי בכמות הכסף מהווה גורם מעורר שמאזן את הירידה בפעילות הריאלית ושומר על המערכת. אבל מה קורה כאשר הפעילות הריאלית בכלכלה חוזרת לתפקד? גורם מדכא הופך לגורם מעורר משמעותי מאוד.

המשמעות היא שיש יותר מידי גורמים מעוררי פעילות בשוק כבר היום הפד' נמצא מ"אחורי העקומה" ברמה 150-200 נק' בסיס. חזרה לשגרה צפויה לגרום לפד' להיות עוד יותר מאחורי העקומה. זה אולי נשמע טוב שיש יותר מידי גורמים מתמרצים בשוק, אך זה אומר שחוסר האיזון גדל. בסופו של דבר הפד' יצטרך לרדוף אחרי השוק, כאשר במקביל , שוק האג"ח כבר יהיה בבעיה קשה.

מה עושים? מתחילים להוריד תמריצים. הדיווחים אתמול על דחייה של תוכנית תמריצים פיסקלית לא מגיעים במקרה (לכתבה המלאה). להערכנתו, הסיכויים לתוכנית תמריצים פיסקלית קלושים גם לאחר ינואר. האם זה מספיק? לא בטוח. השלב הבא עשוי להיות הורדת התמיכה של הפד' משוקי האג"ח, כאשר נזכיר כי רוב התמריצים של הפד' הם עד ה-31.12.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יניב סביון 14/11/2020 12:08
    הגב לתגובה זו
    השפעות הוירוס על הירידה בהכנסה הפנויה ועל ההוצאה עמנו להישאר, על הסקטורים השונים בכלכלה, והמדיניות המוניטרית המשולבת במדיניות הפיסקאלית תאלץ להמשיך. הנזילות תמשיך לשטוף כל חלקה בכלכלות העולם והמשך הנהירה לנכסים שומרי ערך תמשך כיוון שהמדיניות המוניטרית מכוונת לרפלציה. מה שנכון הוא שקובעי המדיניות והפד יאלצו לשלב ידיים במהלך שנת 2021 על מנת לצאת בצורה זהירה ונוחה מהמצב. אם יצליחו הזעזוע בשווקים, חוב והון (מניות), יהיה פחות אבל עד שהשווקים לא יבינו זאת ועל עוד השפעות המגיפה יכולות להתעצם, התנודתיות תישאר אתנו.
  • 5.
    תתחילו לקנות ביטקויי 14/11/2020 11:32
    הגב לתגובה זו
    מהר לפני שתאחרו את הרכבת.
  • 4.
    בהחלט מעורר מחשבה (ל"ת)
    הקורא 13/11/2020 23:20
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הפד משחק מלוכלך 13/11/2020 21:10
    הגב לתגובה זו
    דואגים לעשירים וחברים.הכל שקר
  • 2.
    אריק 13/11/2020 21:10
    הגב לתגובה זו
    ביזפורטל יש לכם נכס בשם עמית נועם תישמרו עליו היטב אין כתב כלכלי אפילו לא אחד שמתקרב ליכולות שלו
  • 1.
    רק מזומן 13/11/2020 20:19
    הגב לתגובה זו
    כמה צודק ככה נכון.אחד הבודדים שרואה נכוחה.מקווה שכל העילגים שמגיבים עם חמש שגיעות כתיב לכל שורה לא יגיבו.
  • שגיעות???????? (ל"ת)
    העילג 14/11/2020 07:48
    הגב לתגובה זו
  • שגיעות ? ע??? 13/11/2020 21:26
    הגב לתגובה זו
    מי העילג כאן ? ממש שגעת
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.