צביקה שווימר אלקטרה צריכה
צילום: יח"צ

אלקטרה צריכה בדוח טוב; הקורונה הגדילה את מכירות מוצרי החשמל

ההכנסות גדלו ב-21% הרווח הנקי זינק ב-72%: רשת חנויות החשמל דיווחה על גידול של כ-31% בהכנסות: החברה הכירה רווח של 230 מיליון שקל על מכירת גולן טלקום: ״שיפור בתוצאות החברה הינו המשך ישיר של הטמעת אסטרטגיית החברה״
אור צרפתי | (2)

חברת אלקטרה צריכה -1.09% , בניהולו של צביקה שווימר, מדווחת על זינוק בשורה העליונה והתחתונה. הכנסות הרבעון השלישי לשנת 2020 הסתכמו ב-741 מיליון שקל, עליה של 21% לעומת כ-613.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

 

במגזר מוצרי צריכה חשמליים, המכירות עלו בכ-8.7% לכ-350 מיליון שקל, לעומת כ-322 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח המגזרי ברבעון טיפס לכ-34.3 מיליון שקל (כ-9.8% מהמכירות במגזר), לעומת כ-10.7 מיליון שקל (כ-3.3% מהמכירות במגזר) ברבעון המקביל אשתקד. 

 

במגזר קמעונאות חשמל, במסגרתו מפעילה החברה את הרשתות מחסני חשמל ושקם אלקטריק, המכירות 2020 עלו בכ-31.1% לכ-435.3 מיליון שקל לעומת כ-332 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2019. המכירות בחנויות זהות במגזר גדלו בשיעור של כ-30.1% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. 

 

בשורה התחתונה, הרווח הנקי זינק בכ-72.2% לכ-219.2 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-127.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח הנקי נובע מהשיפור ברווח התפעולי, וכן מרווח בסך 230 מיליון שקל שרשמה החברה ברבעון בגין מכירת החזקותיה בגולן טלקום. ה-EBITDA של החברה הוכפל והסתכם בכ-71 מיליון שקל, לעומת כ-35 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

 

מכירות מוצרי חשמל באתר האינטרנט של החברה צמחו בתשעת החודשים הראשונים של 2020 בכ-180% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

 

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם בכ-83 מיליון שקל, ירידה של כ-50% לעומת 164 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה מיוחסת לכך שהרווח ממכירת גולן טלקום איננו נזקף בפעילות תפעולית, לצד עלייה בהון החוזר הנובע משינוי תנאי התשלום לספקים. 

 

צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה: "אנו מסכמים את תשעת החודשים הראשונים של שנת 2020 עם רווח הגבוה ביותר מ-50% מהרווח בכל שנת 2019, ועם תוצאות חזקות במיוחד ברבעון השלישי של השנה. השיפור בתוצאות החברה הינו המשך ישיר של הטמעת אסטרטגיית החברה, הכוללת, את העמקת יתרונותיה הטכנולוגיים בתחום מיזוג האוויר, הרחבת ערוצי מכירה של מוצרים מיובאים והשקת מותגים חדשים נוספים, חיזוק אתר האינטרנט של חטיבת הקמעונאות וייעול רצפת המכירה״

 

״על אף השפעות הקורונה על המשק, אלקטרה מוצרי צריכה המשיכה ליהנות מגידול בביקושים ובמכירות בכל תחומי פעילותה. אנו ממשיכים לפעול להרחבת פעילות הקמעונאות, ומשיקים חנויות חדשות במיקומים בהם אנו רואים פוטנציאל מכירות משמעותי.״ 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רפי 10/11/2020 16:06
    הגב לתגובה זו
    איך זה יכול להיות?אחרי דוחות טובים הצפייה שהמנייה תעלה.מוזר ומעניין....
  • 1.
    מנתח דוחות 10/11/2020 11:53
    הגב לתגובה זו
    הקורונה עשתה טוב...גולן עשתה טוב לתזרים
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?