ג׳נרל אלקטריק מדווחת על רווח מתואם ותזרים מזומנים חיובי
ג'נרל אלקטריק מניות ג׳נרל אלקטריק General Electric (סימול:GE) מזנקות הערב, כאשר הקונגלומרט התעשייתי הפתיע לטובה את המשקיעים כשדיווח על רווח מתואם ותזרים מזומנים חיובים בתוצאות הרבעון השלישי. סך ההכנסות הסתכמו ב-19.42 מיליארד דולר, ירידה של 17% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אך מעל לצפי האנליסטים בסך 18.73 מיליארד דולר.
הכנסות האנרגיה צמחו ב-3% ל-4.03 מיליארד דולר, ומעל לצפי של 3.89 מיליארד דולר, כאשר הכנסות מגז עלו ב-7%. ההכנסות מאנרגיה מתחדשת עלו ב-2% ל-4.53 מיליארד דולר, ובדומה לצפי האנליסטים, מונעת בעיקר מאנרגיית רוח.
הכנסות מתחום הבריאות צנחו ב-7% ל-4.57 מיליארד דולר מכיוון ש-״הביקוש הקשור למגפה המתמתן״ אמר המנכ״ל. תעופה נותר המגזר העסקי החלש ביותר ב-GE והוא צפוי להישאר ככזה גם במהלך שנת 2021. ההכנסות ממגזר התעופה צנחו ב-39% ל-4.92 מיליארד דולר, מתחת לצפי של 4.95 מיליארד דולר, וזאת כאשר נמכרו 385 מנועים פחות משנה שעברה, לצד ירידה בביקושים נוספים.
החברה דיווחה על הפסד נקי, שהצטמצם ל-1.19 מיליארד דולר לעומת הפסד של 9.47 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד, שכללה הפסד בסך 8.7 מיליארד דולר לאור איבוד השליטה בחברת Baker Hughes BAKER HUGHES A GE CO. CL A (סימול:BKR), לצד הוצאות נוספות הקשורות בעיקר לביטוח ומוניטין.
- הקאמבק המרשים של הכחולה הגדולה
- למה טראמפ יצליח לממש את תוכניתו ואיזו מניה יכולה לעוף לחלל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת זאת, הרווח המתואם צנח מ-6 סנט למניה, לעומת 15 סנט למניה בתקופה המקבילה אשתקד, אך גבר על צפי האנליסטים שחזו הפסד למניה בסך 4 סנט.
״השינוי שלנו ב-GE מואץ״ אמר מנכ״ל החברה, H. Lawrence Culp Jr. ״אנו עומדים בפני אתגר, ליצור עולם שעובד. זה נכון יותר מתמיד כאשר אנו ממשיכים לספק ללקוחותינו שירותי בריאות, טיסות בינלאומיות ועד לאנרגיה, וזאת כאשר אנו מתמודדים עם האתגרים הגדולים בעולם״ הוסיף.
הפתעה נוספת מגיע מתזרים המזומנים מפעילות שוטפת, שהניב 514 מיליון דולר, בעוד שהצב האנליסטים היה לתזרים שלילי בסך 1.03 מיליארד דולר. מנכ״ל החברה אמר כי הוא צופה תזרים מזומנים חיובי במהלך הרבעון הרביעי בסך 2.5 מיליארד דולר, ומצפה לתזרים חיובי גם בשנת 2021.
מניות החברה מזנקות במעל ל-8% במהלך המסחר, עם נפח של כ-91 מיליון מניות, מספיק כדי להפוך את המניה לסחירה ביותר בבורסה בניו יורק.
- 1.רק להסביר 900 מיליון מניות זה בסך הכל 600 מיליון דולר (ל"ת)נ.ש. 28/10/2020 22:44הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
