נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

לקראת החלטת הריבית הערב - האנליסטים מצפים להרחבת צעדי התמיכה

ריבית בנק ישראל עומדת על שיעור אפסי של כ-0.1%, אך האנליסטים מעריכים כי הבנק עשוי להוריד את הריבית (למרות שמדובר בצעד בעיקר סמלי) - האם בקרוב נתחיל לשלם ריבית על החסכונות בבנק? זה מה שחושבים האנליסטים
ערן סוקול | (14)
נושאים בכתבה מזרחי טפחות

בנק ישראל צפוי להודיע הערב בשעה 16:00 על החלטת הריבית והמדיניות המוניטרית, כאשר מרבית הכלכלנים מעריכים כי תהיה הרחבה של צעדי התמיכה, כגון הורדת ריבית ו/או הרחבת תכנית הרכישות. נכון לכרגע, ריבית בנק ישראל עומדת על שיעור אפסי של כ-0.1%, אך האנליסטים מעריכים כי הבנק עשוי להוריד את הריבית (למרות שמדובר בצעד בעיקר סמלי) - האם בקרוב נתחיל לשלם ריבית על החסכונות בבנק? זה מה שחושבים האנליסטים.

רפי גוזלן, כלכלן ראשי, IBI בית השקעות: "בהחלטת הריבית הקרובה בנק ישראל לא יוכל להתעלם מההרעה בתמונת המאקרו שנרשמה בחודשים האחרונים. ההחלטה האחרונה הייתה בסוף אוגוסט ובאותה עת נרשמה עלייה מדאיגה בתחלואה אך המשק התאפיין במגבלות פחותות. בנק ישראל הציג במסגרת ההחלטה בספטמבר תרחיש אופטימי (שליטה במגיפה) ותרחיש פסימי (שליטה חלקית במגיפה- עם צמצום ומגבלות כל מספר חודשים), כאשר ההתפתחויות האחרונות הציבו את המשק המקומי על תוואי התרחיש הפסימי.

"כזכור, בתרחיש זה, הצמיחה השנה צפויה לנוע סביב 7%- וחשוב מכך ההתאוששות בהמשך צפויה להיות מתונה למדיי (כ-3%) ותלווה בשיעורי אבטלה גבוהים של13%-12%. מבחינת הריבית, תרחיש זה הניח טווח של 0.1%-0.0%, כלומר השאיר פתח להפחתת הריבית לאפסית. כמו כן, סביבת האינפלציה בפועל נותרה שלילית כאשר האינפלציה הבסיסית התבססה סביב 0.5%- מאז חודש מאי השנה והציפיות לאינפלציה לשנים הקרובות נמצאות מתחת לגבול התחתון של היעד.

"בנוסף, סביר שבנק ישראל יתחשב בכך שלא ניראה שיפור של ממש בניהול המשבר, שמשמעותו פוטנציאל לגלי תחלואה נוספים. זאת במקביל להמשך דחיית העברת תקציב 2021, צעד שמעלה את הסיכוי להליכה לבחירות ועלול ליצור מצב של מדיניות פיסקאלית משותקת במהלך המחצית הראשונה של 2021, לכל הפחות. אמנם הפיתרון למשבר לא נמצא במגרש של בנק ישראל, אך הוא אינו יכול להישאר אדיש וסביר שבהחלטה הקרובה יתרום את חלקו. בנק ישראל הצליח לבסס סביבה של תנאים פיננסיים נוחים יחסית, וסביר שימשיך בכיוון זה גם בהחלטה הקרובה. בהחלטות הריבית האחרונות הריבית נותרה ללא שינוי עם תמיכה של חבר אחד להפחתת הריבית לאפס. סביר כי בהחלטה הנוכחית תירשם תמיכה רחבה יותר, ואנו מעריכים כי קיימת הסתברות גבוהה להפחתת הריבית לאפס.

"בנוסף, עד סוף ספטמבר רכש הבנק אג"ח בכ-34 מיליארד שקל מתוך תוכנית של 50 מיליארד שקל, וסביר לצפות להרחבת תוכנית זו ולא מן הנמנע שהיא לא תוגבל, באופן שבו נוהג ה-FED, כלומר מעבר לרכישות לפי הצורך. בהיבט זה, לאורך החודשים האחרונים נרשמו מספר אפיזודות בהן עלה חשש להפחתת דירוג האשראי של ישראל שקיבלו ביטוי בלחץ לעליית תשואות בשוק האג"ח. הבנק הגיב לכך בהגברת מעורבות בשוק האג"ח, ומדיניות זו צפויה להימשך, כך שעוצמת עליית התשואות מוגבלת, והיא מייצרת לפרקים הזדמנויות טאקטיות להארכת מח"מ.  

 

"בשוק המט"ח בנק ישראל החמיץ הזדמנות לאותת לשוק על כללי משחק חדשים"

"בניגוד להצלחה בשוק האג"ח, הרי שבשוק המט"ח הסיפור שונה לגמרי. במהלך ספטמבר הבנק רכש סכום נמוך יחסית (280 מיליון דולר), וזאת על רקע פיחות מהיר יחסית בשער החליפין של השקל. לדעתנו,  הבנק החמיץ הזדמנות לאותת לשוק על כללי משחק חדשים, בפרט בעת משבר, של רכישה תוך מגמת היחלשות השקל. דווקא בעת זו, החלשת השקל אפקטיבית למדיי בתמיכה במצב המשק, שכן היא תצמצם את ההרעה שחווה היצוא המקומי, על רקע הירידה בביקושים, ומכאן תצמצם את פוטנציאל הפגיעה בשוק העבודה. עם זאת, לאורך העשור האחרון הבנק הראה נחישות גבוהה יחסית סביב הרמות הנוכחיות של השקל-דולר, וסביר כי בעת הנוכחית המאופיינת בהרעה במצב המשק, צפויה מעורבות גבוהה זו להישמר", סיכם גוזלן.

יונתן כץ, כלכלן בכיר בלידר שוקי הון: "לאור ההרעה המשמעותית במצב הכלכלי עם כניסה לסגר שני (ויציאה מאד הדרגתית) ודפלציה עמוקה, בנק ישראל עשוי להודיע על חבילת צעדים, הכוללת: חיזוק ה"הכוונה לעתיד" (forward guidance) ולכלול אמירה לגבי אי העלאת ריבית למספר שנים (אולי לא לפני  2023 או 2024), גם אם האינפלציה תגיע ל-2%; הגדלת מסגרת רכישות האג"ח הממשלתית מ-50 מיליארד שקל ל-80-100 מיליארד שקל; הורדת ריבית לאפס (בהסתברות של 60%). לא בטוח עד כמה צעד זה מספיק משמעותי כאשר ברור כי בנק ישראל לא מתלהב כלל מהגעה לריביות שליליות; צעדים לעידוד ההלוואות של הבנקים לסקטור העסקי. תיתכן ירידה בשיעור הנזילות ו/או מתן הלוואות ארוכות לבנקים בריבית שלילית בתנאי שהבנקים יגדילו את האשראי העסקי (LTRO), למרות שהבנקים נרתעים מלהגדיל את מתן האשראי בשל סיכון האשראי".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כלכלני בנק הפועלים: "השווקים ממתינים לאיזו הקלה, אבל לא נותרה כבר הרבה תחמושת לבנק ישראל. שוק המק"מ מגלם הסתברות גבוהה להפחתת ריבית לאפס. לפחות חבר אחד במועצה המוניטרית תומך בהפחתת ריבית, כך שזו אפשרות סבירה. אנו עדיין מעריכים כי בנק ישראל יעדיף, בדומה לפד האמריקני, להתמקד בהכוונה עתידית של המדיניות המוניטרית, שיש לה השפעה רבה יותר על עקום התשואות. יתכן שבנק ישראל יבחר לדוגמה להגדיל כבר עתה את מכסת איגרות החוב הממשלתיות שהוא רוכש, בכדי לתת לשוק האג“ח יותר ודאות, נוכח גיוסי ההון הגדולים של האוצר. עד סוף ספטמבר רכש בנק ישראל אג“ח ממשלתיות בסכום של 33.6 מיליארד שקל, ועד סוף השנה מכסת ה-50 מיליארד צפויה להיגמר".

ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ואסטרטג הריביות דודי רזניק: "מדד חודש ספטמבר שירד ב-0.1% (היה נמוך במעט מהתחזיות המקודמות) מבסס את ההערכה כי סביבת האינפלציה בישראל ממשיכה להיות שלילית. בחודשים הקרובים, ובעיקר אל תוך שנת 2021 צפויה סביבת האינפלציה לעלות במתינות אולם לא נראה שתגיע אף לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים. על רקע סביבת האינפלציה הנמוכה ובתוספת להאטה במשק על רקע המגבלות והסגר של החודש האחרון לא בלתי נמנע כי בנק ישראל יכריז השבוע על שימוש בעוד כלים מוניטאריים כגון: הרחבת תכנית הרכישות של אג"ח ממשלתי, השקה אפשרית של הלוואות לבנקים בריבית אפסית ותיתכן אף הורדת ריבית נוספת של עד 10 נ"ב לרמה האפס. האפשרות להרחבת הפעילות של בנק ישראל נתמכת גם בהמשך מגמת התחזקות השקל והעובדה כי השקל חזר להיסחר ברמות השיא מול סל המטבעות". 

לדברי עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים יש "סיכוי טוב שנראה הרחבה בהרחבה". לדבריו, "בעקבות חוזקו של השקל, הציפיות הנמוכות לאינפלציה וכמובן הפגיעה בכלכלה בעקבות ההגבלות בנק ישראל, יאותת שהוא מוכן להגדיל את תוכנית רכישות האג"ח הממשלתיות, ימשיך לתמרץ את הבנקים להגדיל את האשראי ולהקל בתנאים, ואולי אף יבצע הפחתה סמלית של הריבית".

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש: "אנו צופים שמדד אוקטובר, למרות העלייה העונתית גבוהה יחסית, יעלה ב-0.1% בלבד עקב השפעת הסגר. מדד נובמבר ודצמבר צפויים לרדת ב-0.1%. האינפלציה ב-12 החודשים הבאים צפויה להיות כ-0.5%. אנו מעריכים שבנק ישראל עשוי להוריד ריבית ל-0% בהחלטתו השבוע".

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    חסר דירה 22/10/2020 14:44
    הגב לתגובה זו
    המסקנה היא פשוטה מאד, תמיד הריבית תהיה אפסית כי זה הכי טוב לטייקונים
  • 10.
    צריך לסגור את בנק ישראל. מוסד מזיק ומיותר! (ל"ת)
    רבקה 22/10/2020 13:49
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שאול 22/10/2020 13:01
    הגב לתגובה זו
    השקל יהיה שווה פחות מצואת כלבים יבשה שמתפזרת ברוח. בתקופה הזאת כשהמצב הכלכלי מתדרדר מיום ליום - לקנות מט"ח ולהמתין בסבלנות!
  • 8.
    הורדת דרוג האשראי לישראל תטרוף את כל הקלפים (ל"ת)
    הורדת דרוג האשראי 22/10/2020 11:45
    הגב לתגובה זו
  • יש מצב להורדה 22/10/2020 13:21
    הגב לתגובה זו
    חברות הדרוג ישאלו האם ישראל יכולה לעמוד בהתחייבותיה. יהיה קשה מאד לשר האוצר להסביר למה עדיין אין תקציב ואיך זה שכולם התפטרו.
  • 7.
    דור 22/10/2020 11:01
    הגב לתגובה זו
    דירות להשכרה ולמכירה לא מבוקשות , הורדת ריבית לא לתרום ללקיחת משכנתאות כי המשק נמצא במשבר כלכלי ענק
  • 6.
    זולינס רון 22/10/2020 10:59
    הגב לתגובה זו
    לקחת בחשבון מלחמה בצפון
  • 5.
    מצב מסוכן 22/10/2020 10:30
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל טועה אם יחליט לרכוש אגח ממשלתי. הריביות לפידיון שליליות. הוא חייב להעלות מיחידת אם האינפלציה על ידי פיחות מתמשך של 5% עד 10% אחרת אגרות החוב המתמודות חשופות למפולת בכל שינוי ציפיות. תשואה שלילית ריאלית לפידיון כל עוד האינפלציה לא תעלה על שיעור התשואה כאמור לעיל
  • מצב מסוכן 22/10/2020 13:15
    הגב לתגובה זו
    הטריגר עשוי להיות הורדת הדירוג לישראל.
  • 4.
    חדלות פירעון הבנקים 22/10/2020 10:20
    הגב לתגובה זו
    בזמן הסגר ה-1 השתחרר לי סכום יפה של כמה מאות אלפי ש"ח ואליהם הצטרפו עוד כמה מאות אלפי ש"ח מקרן השתלמות אשר פדיתי בינואר השנה. על 1 מליון ש"ח הציע לי הבנק ריבית שנתית של 1.5% בתנאי שאסגור הכסף ל 5 שנים ללא תחנות יציאה. אמרתי "לא תודה" ורכשתי בכל הסכום אירו לפי שער של 3.78 ש"ח. הכסף שוגר בהעברת זה"ב לבנק בגרמניה בה אני מחזיק באזרחות זרה. כאשר התשואה אפסית השאלה הופכת להיות "היכן הבנקים יציבים יותר". אני לא רוצה להרוויח, אני רק לא רוצה להפסיד. אני יושב על מזומן רב במט"ח ונחשב לעשור גם בקנה מידה אירופי. אני ומשפחתי עוברים לגור בגרמניה בעוד חודש. לא רוצים לחיות במדינה בה אחד אוכל את השני. הכסף שלי כבר ממתין לי שם לרכישת דירה מתוך מחשבה כי עדיף להיות מובטל במדינה יציבה כלכלית ופוליטית מאשר לשלם מסים עבור פנסיות תקציביות, תמיכה בחרדים במדינה דתית ומפגרת אשר כלכלתה נסוגה 25 שנים לאחור. הבור התקציבי וחובות העתק אותם נטלה הממשלה לניהול הכושל במגיפה והידיעה שמליון מובטלים ישארו כאלה עוד שנים רבות תבריח מישראל כל אחד הנושא דרכון אירופי כזה או אחר.
  • 3.
    מה ההשפעה של ההרחבה על האג"ח הקונצרני? (ל"ת)
    נועה 22/10/2020 09:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אין שום ציפיה מהנגיד ירון - הוא חייב להיות מוחלף (ל"ת)
    גידי 22/10/2020 08:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עמיר 22/10/2020 08:34
    הגב לתגובה זו
    ריבית אפס. הרחבות כמותיות. מעולם לא היה המזומן במעמד נמוך שכזה. בגלל שזה קורה בכל העולם זה נבלע
  • הלך הכסף 22/10/2020 11:47
    הגב לתגובה זו
    תשקיע את הכסף אצל ענבל אור, אורן קובי, פרי נדל"ן או אמיר ברמלי ותראה כיצד כסף יכול להתאדות. עדיף נייר טואלט.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 2.07%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טאואר עולה 2.8%, ניו מד יורדת 2%; מדד הביטוח עולה 1%

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות החזקות מעבר לים; עונת הדוחות ממשיכה עם ניו-מד, ובהמשך יצטרפו חברות נוספות כמו נקסט ויז'ן שדיווחה על עסקה בגובה 2 מיליון דולר הבוקר, כמו גם טאואר וקמטק
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 1%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.  


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי 2.07%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.