כשהדאו ירד ב-23%: 33 שנה בדיוק ליום שני השחור בוול סטריט
בלאק פריידיי ידוע בוול סטריט כאחד מסופי השבוע הכי משפיעים על דוחות של קמעונאים וענקי הטכנולוגיה, בהן אמזון AMAZON (AMZN), ומהווים חלק לא מבוטל מהרכש הקמעונאי הפרטי העולמי. אבל כמה שהבלאק פריידיי גדול, הוא עדיין רק מקום שני ברשימת הימים השחורים בהיסטוריה של וול סטריט - כנראה אפילו השלישי.
לפני 33 שנה בדיוק, ב-19 באוקטובר 1987, אירע אחד מהאירועים המשמעותיים ביותר בוול סטריט, שרבים תיארו כסופם של השווקים הפיננסיים – לא פחות ולא יותר. היום, שמכונה יום שני השחור, הביא לנפילה החד יומית הגדולה ביותר בהיסטוריה של השווקים בארה"ב. כן, יותר מהמפולת של 1929.
מה שלא פחות ממדהים, זה שהקריסה ההיא, הגיעה כמעט 58 שנים בדיוק לאחר אותו "יום שלישי שחור" שהוביל לשפל הגדול שנמשך לאורך כל שנות ה-30 של המאה הקודמת. אבל בניגוד לכל תחזיות האימים, השווקים התאוששו יחסית במהירות וחזרו לעליות בתוך כמה חודשים.
הירידות של 1987 מגמדות את הירידות של 1929. מדד הדאו ג'ונס נפל ביום אחד בקרוב ל-23%, הנאסד"ק – שאז היה קטן בהרבה משוויו היום – ירד בלמעלה מ-11% וה-S&P ירד ב-30%. כל המדדים המובילים ירדו ב-20% עד סוף אותו חודש, אבל גם הודות לשינויים רגולטוריים של רשות לניירות ערך האמריקאית (SEC), כמו הפסקות מסחר יזומות.
הזעזוע בשווקים הוביל לגל ירידות בכל העולם. בורסות הונג קונג, אוסטרליה, סינגפור ומקסיקו התרסקו והעלו חשש לשידור חוזר של 1929. ישראל, שבדיוק החלה להתאושש מההיפר אינפלציה ששיתקה את הכלכלה הישראלית וחייבה להחליף את המטבע מהשקל לשקל החדש, לא נפגעה מהירידות.
אבל מה שיותר מעניין זה שעד היום, אין סיבה אחת שהיסטוריונים כלכליים יכולים להצביע עליה שהביאו לנפילות הגדולות של 1987. זו הייתה יותר כמו סופה מושלמת שהתחברה לפאניקה והיפטרות מאסיבית מנכסים. הסופה הורכבה מעימות בין ארה"ב לאיראן במפרץ הפרסי, סופה הזויה בבריטניה והפחד מכניסת המחשוב לוול סטריט. אבל שוב, אף אחד לא באמת יודע למה פתאום כולם החלו להיפטר מכלל הנכסים.
כדי להבין קצת יותר טוב, צריך לזכור את התנאים ששררו בוול סטריט דאז. זו הייתה תקופת הזוהר של הקוקאין בארצות הברית, כשכספי פנסיה של איגודי עובדים נחשבו לפרה חולבת עבור סוחרי וול סטריט, יחד עם הימניות של רונלד רייגן ומרגרט ת'אצר הבריטית, שנתנו את הטון בשווקים הפיננסים של המערב.
בסרט האלמותי של אוליבר סטון "וול סטריט" שיצא ב-11 לדצמבר 1987, כלומר חודש וחצי בלבד לאחר התרסקות השווקים, המוטו השולט היה Greed is Good. כלומר חמדנות\תאוות בצע זה טוב. המוטו לא צמח מוואקום. זה היה המוטו השולט של העשור – יש אומרים השחור – ההוא.
למי שלא ראה, הנה הנאום המעולה של מייקל דגלאס:
- 2.כותבי תרחישים 20/10/2020 18:24הגב לתגובה זוב 1983 קריסת הבנקי ושוקי ההון-כתוצאה מהרצה עי הבנקי- זה יחזור שוב?! אל תגידו לא ידענו
- 1.אחז שזוכר 20/10/2020 14:59הגב לתגובה זוונמשכה בירידה חריפה ביום ששי ואז ביום שני הכל התמוטט. מדד הדאו ג'ונס נפתח במלואו רק בשעה חמש ורבע בגלל חוסר האפשרות לאזן את הביקושים וההצעים
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
