רכבת קלה
צילום: תוכנית אב לתחבורה

אושר סופית מעבר הקו הכחול של הרכבת קלה ברחוב עמק רפאים בירושלים

תוואי הרכבת בעמק רפאים שאורכו כקילומטר, מחבר בין צומת הרחובות עמק רפאים ודרך בית לחם לבין צומת אורנים והוא כולל הקמה של תחנת נוסעים במרכז הרחוב
ערן סוקול | (1)

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים, בראשות עו"ד עמיר שקד, אישרה סופית את התוכנית למעבר הקו הכחול של הרכבת קלה ברחוב עמק רפאים, זאת לאחר שקיבלה את המלצת הוועדה המקומית. בהחלטתה קראה הוועדה למגישי התוכנית "לפעול לקידומה ביעילות ובהקדם האפשרי, וזאת נוכח חשיבותה של התוכנית לעיר ולהמשך פיתוחה".

 

באוגוסט 2020 קבע בית המשפט המחוזי ירושלים, כי התוכנית תוחזר לדיון נוסף בוועדה המחוזית לאחר שזו תקבל את המלצת הוועדה המקומית. בהמשך לפסק הדין של בית המשפט המחוזי, ביום 16.09.2020, התקיים דיון בוועדה המקומית בעניינה של התוכנית. לאחר בחינת החלופות להתוויית קו הרק"ל, הוועדה המקומית קבעה בהחלטתה כי החלופה שהופקדה בוועדה המחוזית, היינו חלופת רכבת על הקרקע ברחוב עמק רפאים, היא החלופה הנכונה והראויה, והיא ממליצה עליה לוועדה המחוזית.

 

תוואי הרכבת בעמק רפאים שאורכו כקילומטר, מחבר בין צומת הרחובות עמק רפאים ודרך בית לחם (בצפון) לבין צומת אורנים (בדרום) והוא כולל הקמה של תחנת נוסעים במרכז הרחוב. בנוסף, מציעה התוכנית שינוי בהסדרי התנועה ברחוב אשר יצמצמו באופן משמעותי את התנועה החולפת הרבה העוברת כיום ברחוב וגורמת למטרדים סביבתיים קשים באזור. בחלקו הצפוני של הרחוב תפעל הרכבת באמצעות מסילה בודדת וזאת בכדי שלא לפגוע בגישת רכב פרטי לתושבי הסביבה.

 

מקטע עמק רפאים משלים את תוואי "הקן הכחול" של הרכבת הקלה המקשר את אזור דרום ירושלים - ובפרט את שכונת "גוננים" - אל מערכת הסעת ההמונים ברכבת קלה בירושלים.

בהחלטתה קבעה הוועדה המחוזית כי לחלופה על קרקעית בעמק רפאית יש יתרונות רבים בהיבטים תחבורתיים, סביבתיים ואורבניים:

 

בהיבט התחבורתי, החלופה מציעה פתרון תחבורתי למערכת הרכבת הקלה, בכך שהיא משלימה את שלוחת מלחה של הקו הכחול, ומאפשרת את חיבור שכונות דרום העיר לרשת הרכבת הקלה. כמו כן, הוועדה כי ביצוע מקטע של מסילה בודדת, לא יעכב את תפעול הרכבות ולא יפגע בשירותיות של הקו, זאת בהתבסס על חוות דעת שקיבלה מחברת "סיסטרא" (החברה הצרפתית המייעצת לתוכנית אב לתחבורה).

 

בהיבט הסביבתי, מצאה הוועדה כי בטווח הארוך, חלופת עמק רפאים היא העדיפה ביותר מאחר ותביא להפחתה ניכרת בזיהום האוויר וברעש ברחוב עמק רפאים בשל הצמצום המשמעותי בשימוש של כלי הרכב.

 

בהיבט האורבני, הרכבת תביא להפחתה דרסטית של רכבים, משאיות ואוטובוסים ברחוב ותהפוך את הרחוב לנעים יותר לשהייה ובכך תתרום לכל השימושים הקיימים ברחוב (מגורים, מסחר, תעסוקה ושימושים ציבוריים). מעבר הרכבת הקלה בעמק רפאים, יביא לחשיפת רבה של הרחוב לנוסעי הרכבת בעוד שהחלופות האחרות מונעות את החשיפה הזו ממי שעמק רפאים אינו היעד שלו. כמו כן, חלופה זו אף מחזקת את האופי של הרחוב כרחוב היסטורי. הפחתת תנועת כלי הרכב והחלפתה בתנועת רק"ל החולפת אחת לכמה דקות תשווה לרחוב אווירה רגועה ופסטורלית יותר, כפי שנעשה ברחובות היסטוריים בעולם כגון ברמן, רומא, וברן.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בידי 19/10/2020 16:09
    הגב לתגובה זו
    תתחלנה חפירות ואבק שיגמרו איתם לגמרי...
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.