חוסר היכולת לגבש תוכנית סיוע לעסקים היא קריאת השכמה למס הכנסה
כשלמדתי לתואר ראשון, והייתי צריך לכתוב עבודה סמינריונית, הלכתי לראיין כל מיני אנשים שחשבתי שיוכלו לעזור לי. אחד מהם היה ד"ר עמנואל שרון, מי שהיה, בין היתר, מנכ"ל משרד האוצר ומאבות תוכנית הייצוב. בין שאר הדברים שדיברנו עליהם, הוא סיפר לי על שנות ה-70, כשהוא היה אחראי על הקמת מערכת המחשבים הראשונה של מס הכנסה. אחרי שהוא והעובדים שלו סיימו להתקין את המערכת, הם רצו לבדוק אותה. אז הם לקחו נתונים משנים קודמות של ספקים שעבדו רק מול הממשלה, ובדקו את ההתאמה בין הדו"חות שהמערכת פלטה לשומות שחושבו על ידי פקידי המס. להפתעתם, הם גילו שהיו פערים.
מיהרו אנשי המחשוב לבדוק איפה הבעיה, ונדהמו לגלות שהאנשים שעבדו מול הממשלה דיווחו לרשות המיסים על הכנסות נמוכות יותר משהיו להם בפועל. גילינו, צחק ד"ר שרון, שאפילו אנשים שקיבלו כסף מהממשלה לא התביישו לשקר לרשות המיסים, ואף אחד לא תפס אותם.
לפני כמה שנים, פגשתי את ערן יעקוב, אז סמנכ"ל רשות המיסים, והיום המנהל. סיפרתי לו את הסיפור הזה. הוא ענה, חצי בצחוק וחצי ברצינות, שהוא מקווה שעד שהוא יסיים את הקדנציה שלו, הבעיה הזאת תיפתר.
אני מאוד מקווה שהקורונה תהיה קריאת ההשכמה שתביא את רשות המיסים לפתור את הבעיות שיש לה עם מערכת המחשבים. הרי למה לא מצליחים לייצר פה תוכנית סיוע לעסקים שמותאמת לעוצמת הפגיעה, או לייצר מודל של תעסוקה חלקית שקושר בין עובד למעסיק שלו? כי אין את המידע הנדרש.
- למה כולם מרגישים שהכול מתייקר אבל נתוני האינפלציה מראים אחרת?
- למה ישראל לא מצטיינת בפריון עבודה ואיך זה ישפיע על רמת החיים כאן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו סיבה יש שחברה תצטרך להגיש לרשות המיסים דוחות על גבי דוחות כדי לזכות להחזר כספי? לרשות המיסים יש ממילא את כל הנתונים על כל ההכנסות וההוצאות של החברה. החברה פשוט מגישה לרשות המיסים עוד פעם את אותם נתונים שהיא הגישה לצורך חישוב שומת המס, פשוט מסודרים קצת אחרת. אם רשות המיסים הייתה מנהלת את מאגר הנתונים שלה בצורה סבירה, רשות המיסים הייתה יכולה לבצע את כל החישובים בעצמה ולחלק את המענקים באופן אוטומטי. במקום, זה לוקח חודשים לבדוק את הבקשות של כל חברה, ועד שמקבלים את הכסף, הנשמה של הבעלים יוצאת, ולפעמים גם הנשמה של החברה.
דרך אגב, הבעיה הזאת של ניהול מידע בצורה שמתאימה לשנות ה-70 של המאה שעברה היא לא בעיה שמפריעה רק בימי קורונה. אני, למשל, עובד בכמה מקומות עבודה, ולכן בתחילת כל שנה אני צריך למלא טופס תיאום מס, ובסוף השנה להגיש בקשה להחזרי מס. למה שרשות המיסים תצטרך את הטפסים המיותרים האלו? הרי יש לה את הנתונים על כל ההכנסות שלי. יש רק שתי סיבות אפשריות לכך שברשות המיסים צריכים שאני אגיש טפסים נוספים: או שמערכת המחשוב שלהם כל-כך מיושנת שהיא לא מסוגלת להצליב מידע לפי ת.ז., או שהם רוצים לספק תעסוקה לעוד כמה חברי ועד.
אז אם הקורונה לא תגרום לכך שברשות המיסים יטפלו כמו שצריך במערכת המחשוב שלהם, יש לי הצעה איך להכריח אותם לעשות את זה. שכל העובדים שמועסקים ביותר מעבודה אחת יפסיקו למלא טופס תיאום מס, וידווחו על כל ההכנסות שלהם כאילו זה ממקום עבודה יחיד. אני מכיר מישהו שעושה את זה כבר 15 שנה. אולי הגיע הזמן שכולם יהיו כמוהו, ואז או שראשות המיסים תסדר את המערכת והמדינה תרוויח, או שהיא לא תסדר, ואני ארוויח.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- 5.סיפורי פוגי (ל"ת)יוסי 14/10/2020 08:18הגב לתגובה זו
- 4.ארז 12/10/2020 21:45הגב לתגובה זואין שום בעיה במערכת של מס הכנסה. כחייבים להם כסף הם מוצאים אותך כאן ועכשיו ולא מוותרים עד שהכסף אצלם מיידית. אם היו מודיעים שאף פקיד ברשות המיסים לא יקבל שקל שכר עד שכל חברה/ עצמאי יקבל את המענק הוא היה מוכנס לחשבון הבנק של כולנו עוד לפני שהיו מסיימים לתת את ההנחיה. הבעיה היא שלטון פקידים שאף אחד לא יכול לתת להם הנחיות.
- 3.רציופטרוליום מסיימת קידוח בגיינאה, (ל"ת)בא 12/10/2020 18:31הגב לתגובה זו
- 2.משתכרו עשרות אלפי השקלים בפנסיה התקציבית וממשיכים 12/10/2020 15:41הגב לתגובה זומשתכרו עשרות אלפי השקלים בפנסיה התקציבית וממשיכים לעבוד . להטיל מס של 70 אחוז על המתעשרים על חשבון הציבור. זה יפנה גם מקומות עבודה עבור צעירים משוחררי צהל.
- עירת 13/10/2020 21:44הגב לתגובה זוהקנאים יד לי אןכל עבורכם מחלות
- 1.צדק 12/10/2020 11:52הגב לתגובה זואם כלל האזרחים יחויבו להגיש דיווח שנתי, זו תהא התשובה הניצחת לכל התחלואים. מדברים על זה בערך 72 שנים, ולאף ממשלה לא היה האומץ לבצע
- דפנה 12/10/2020 14:58הגב לתגובה זושהם מתחמקים מהגשה
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
