כסף, פיננסים, חסכונות, פנסיה
צילום: Micheile Henderson, unsplash

גידול של 5% בתיק הנכסים של הציבור - 4.03 טריליון שקל

מנתוני בנק ישראל עולה כי במהלך הרבעון עלתה יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בכ-203 מיליארד שקל; על רקע העליות בשווקים בחו"ל - עלייה משמעותית ביתרת ההשקעות בחו"ל וחשיפה למט"ח
איתן גרסטנפלד | (4)

בנק ישראל מפרסם היום את ההתפתחויות בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ברבעון השני של 2020. ממנו עולה כי, במהלך הרבעון עלתה יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בכ-5.3%, ועמדה על כ-4.03 טריליון שקל, זאת לאחר ירידה של כ6.3% ברבעון הקודם.

במהלך הרבעון עלו היתרות של החזקת הציבור בכלל הרכיבים בתיק, כשבעיקר בלטה העלייה המשמעותית ביתרת ההשקעות בחו"ל, כתוצאה מעליות המחירים בשווקי המניות בחו"ל. כמו כן, חלו עליות בשיעור הנכסים הזרים ובשיעור הנכסים במט"ח.

יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה ברבעון בכ-108 מיליארד שקל (6.1%) ועמדה על כ-1.88 טריליון שקל. שיעור החשיפה של הגופים המוסדיים לנכסים זרים, וכן שיעור החשיפה למט"ח, עלו בכ-2.4 נקודות האחוז. היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ, עלה בכ-20.5 מיליארד שקל (7.6%).

תיק הנכסים הפיננסים של הציבור 

על רקע התאוששות מסוימת בשווקים הפיננסים במהלך הרבעון עלתה יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בכ-203 מיליארד שקל (5.3%), לרמה של כ-4.03 טריליון שקל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה אף הוא בכ-18 נקודות אחוז ועמד בסוף הרביע על 288.8%.

 

מקור: בנק ישראל

גידול של 17% בהשקעות בחו"ל

במהלך הרבעון עלו היתרות של החזקת הציבור בכלל הרכיבים בתיק. בלטה העלייה ביתרת ההשקעות בחו"ל (16.8%), לצד עלייה ביתרת רכיב האג"ח הממשלתיות והמק"מ (3.3%) וביתרת רכיב המזומן והפיקדונות (2.8%).

יתרת האג"ח הממשלתיות (סחירות ולא-סחירות) והמק"ם עלתה בכ-29 מיליארד שקל (3.3%). בעיקר על רקע הנפקות אג"ח ממשלתיות. יתרת ההחזקות במניות בארץ עלתה בכ-10 מיליארד שקל (2.1%), זאת בעיקר כתוצאה מעליות מחירים וכן השקעות נטו (אומדן של כמיליארד שקל).

יתרת האג"ח החברות הסחירות בארץ עלתה בחצי מיליארד שקל (0.1%) ועמדה בסוף הרבעון על כ-327 מיליארד שקל, זאת בעיקר כתוצאה מעליות מחירים שקוזזו ברובם במימושים נטו (אומדן של כ-1.4 מיליארד שקל).

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

יתרת ההשקעות בחו"ל עלתה במהלך הרבעון בכ-99 מיליארד שקל (16.8%) ועמדה על כ-591 מיליארד שקל - המהווים 15% מסך תיק הנכסים. עיקר הגידול ביתרת ההשקעות בחו"ל מקורו ביתרת המניות בחו"ל, שעלתה בכ-76.9 מיליארד שקל (24.3%)  ועמדה בסוף הרבעון על כ-394 מיליארד שקל. עלייה זו נבעה ברובה מעליות מחירים משמעותיות, לצד השקעות נטו של כ-17 מיליארד שקל; אלה התקזזו במעט כתוצאה בייסוף השקל מול הדולר (2.8%-).

יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל עלתה בכ-22.5 מיליארד שקל (12.9%) ועמדה בסוף הרביע על כ-196 מיליארד שקל. העלייה נבעה בעיקר מהשקעות נטו בהיקף של כ-15 מיליארד שקל, לצד עליות מחירים שקוזזו במעט בייסוף השקל מול הדולר. כתוצאה מההתפתחויות במהלך הרבעון, חלה עלייה בשיעור הנכסים הזרים והנכסים במט"ח של כ-1.8 נקודות אחוז (מ-12.8% ל-14.7%) ושל כ-1.5 נקודות אחוז (מ-20.3% ל-21.8%), בהתאמה.

עלייה של 6% בנכסי המוסדיים - הגדלת החשיפה לחו"ל

יתרת הנכסים המנוהלים בידי כלל המשקיעים המוסדיים עלתה בכ-108 מיליארד שקל (6.1%) ועמדה בסופו על כ-1.88 טריליון שקל. העלייה ביתרה כללה את כלל הגופים המוסדיים והתבטאה בעיקר בקרנות הפנסיה החדשות (33 מיליארד שקל). העלייה ביתרת התיק המנוהל נבעה בעיקר מרכיבי ההשקעות הבאים: מניות בחו"ל - עלייה של כ-25 מיליארד שקל (29.1%) שנבעה בעיקר מעליות המחירים בשווקי המניות בחו"ל; אג"ח ממשלתיות ומק"מ - עלייה של כ-23 מיליארד שקל (3.1%).

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אזרח 01/10/2020 08:07
    הגב לתגובה זו
    צריך ממשלה יציבה עם תקציב ולא בחירות כל שנה צריך מערכת משפט נורמאלית שמחוייבת לחוק ולא לתפיסה מטורללת שקוראים לה אקטיביזם שיפוטי שכל שופט מחליט איזה חוק לקיים ואיזה לא
  • 2.
    אפל 01/10/2020 06:28
    הגב לתגובה זו
    כל הנכסים הפיננסים של אזרחי ישראל מגיעים לשווי של חצי חברת אפל . מטורףףף
  • 1.
    מי יודע 30/09/2020 16:33
    הגב לתגובה זו
    לתת תמריץ כמו הורדה על מס רווחים בבורסה לעידוד חברות ישראליות להשקיע פה בבית
  • הנביא 01/10/2020 06:46
    הגב לתגובה זו
    אין לחברות יכולת כניסה לבורסה. וכן, לא צריך לממן טייקונים מושחתים!
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.