אביחי שניר
אביחי שניר
מאקרו כלכלה

ישראל יכולה להפוך את המשבר להזדמנות

איך לפתור את בעיית החוב-תוצר, למה החרדים הם מנוע הצמיחה המשמעותי של הכלכלה שלנו, ואיפה מקצצים במגזר הציבורי?  

לכלכלת ישראל יש כמה יתרונות שמרבים לדבר עליהם: יש לנו אוכלוסייה צעירה יחסית. יש לנו תעשיית היי-טק משגשגת שמעסיקה כ-10% מכוח העבודה. יש לנו גז, ויש לנו ארץ עם הרבה היסטוריה, כך ששילוב של הסכמי שלום עם סוף הקורונה יכול להפוך את התיירות בישראל לענף שיתרום עוד אפילו שניים–שלוש אחוזי תוצר, וזה הרבה.

אבל הקורונה חשפה את הבעיות של המשק הישראלי, ולכן אם לא נדע לנהל את הדברים נכון, העתיד בכל זאת לא יהיה כל-כך מזהיר. אבל כמו תמיד, סיכונים הם גם סיכויים. ניהול נכון, יכול להפוך את הלימון ללימונדה.

ראשית, החוב-תוצר. לפני הסגר הזה, ההערכות היו שהחוב תוצר יגיע ל- 75 עד 78 אחוזי תוצר. בהינתן שהסגר הזה לא ימשך שבועיים כמו בתוכנית המקורית, זה בהחלט אפשרי שהחוב תוצר יגיע גם ל-80%, אותה רמה שהוא היה בה לפני כ-20 שנים. בשל התחייבויות שהעמיס על התקציב שר האוצר הקודם שלנו, אם הממשלה לא תתחיל לשנות מסלול, בתוך שנתיים החוב תוצר יעבור את ה-90 אחוזים, ויטפס לכיוון ה-100. חוב-תוצר של 100 אחוזים הוא לא סוף העולם. חלק לא מבוטל מהמדינות המפותחות נמצאות בחוב-תוצר של 100 אחוזים וגם מעל. אבל ישראל לא יכולה להרשות לעצמה חוב-תוצר כל-כך גדול לאורך זמן - אנחנו עדיין לא אמריקה, וגם לא הצטרפנו לאיחוד האירופאי. בקיצור, הממשלה תצטרך לבחור בין העלאת מיסים משמעותית (1% נוסף במע"מ לא יספיק פה) לבין קיצוצים עמוקים בתקציב.

העלאת מיסים עלולה לפגוע בצמיחה בשנים הקרובות. קיצוצים בתקציב, שבוודאי יפגעו בחינוך, כנראה שבהשקעות, ואולי גם בבריאות (יש לנו זיכרון קצר, כידוע), יפגעו בצמיחה בשנים הבאות קדימה. לא בחירה פשוטה, אבל אנחנו חייבים לקבל אותה.

שנית, ההון האנושי של המדינה. הקורונה הבליטה חולשה מבנית משמעותית של ישראל: יש כאן מספר קהילות, וכל אחת מהן מאוד חשדנית כלפי האחרות. התוצאה היא שאי אפשר לצפות שהציבור יפתח נורמות של התמודדות עם המחלה, כי כל אחד עסוק בלהאשים את האחרים, וזה נותן לו תרוץ לעשות מה שהוא רוצה. מבין הקהילות האלו, הבעיה הכי גדולה, וההזדמנות הכי גדולה היא החרדים. כבר הרבה שנים שהצמיחה בישראל במגמת ירידה, ואחת הסיבות היא שיעור ההשתתפות הנמוך של הקהילה החרדית, והעובדה שגם כשהם עובדים, הם עובדים במשרות עם הכנסה נמוכה. ככל שהקהילה החרדית גדלה, הצמיחה הפוטנציאלית של ישראל קטנה.

כשהצמיחה הפוטנציאלית של ישראל תקטן עוד, יקרה לכושר הייצור בישראל מה שקרה לנו בזמן הקורונה: אף אחד לא רוצה לעבוד כשהוא מרגיש שהאחרים לא תורמים, ולכן זה יהפוך להיות כמעט בלתי אפשרי להחזיק בישראל צמיחה לנפש שתספיק בשביל עמידה במקום.

לכן, כדי שישראל תמשיך לצמוח גם בעוד 10 או 20 שנים, אנחנו צריכים לדאוג לשילוב של הקהילה החרדית באופן מלא בשוק התעסוקה. השאלה היא איך עושים את זה כשצריך לקצץ בתקציב החינוך, וכשהאבטלה הולכת להיות גבוהה גם עבור לא חרדים עוד לפחות שנתיים – שלוש קדימה. שאלה קשה שאת התשובה לה צריך למצוא במנועי צמיחה (זוכרים את הפסקה הראשונה - טכנולוגיה, תיירות, גז ועוד).אבל יותר מהכל, צריך ממשלה מתפקדת ונחושה. צריך בעל בית. 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בלי ממשלה מתפקדת, כל היתרונות של המשק לא יעזרו לנו, ואנחנו הולכים לעשר שנים של האטה משמעותית בצמיחה, בזמן שהמשק יעבור תהליכי התאמה איטיים למצב החדש. אבל אם ממשלה מתפקדת שעושה מה שצריך ומפתחת מנועי צמיחה לצד קיצוץ בהוצאות הביטחון ויודעת לפשר בין הקבוצות בחברה הישראלית, אלו יכולות גם להיות 10 שנים שאחריהן מעולם לא היה מצבנו טוב יותר.

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(32):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 23.
    נורית אסף 06/10/2020 12:05
    הגב לתגובה זו
    אתה צודק. צריך לשלב את החרדים כמה שיותר וגם את המיעוטים.
  • 22.
    si 01/10/2020 08:06
    הגב לתגובה זו
    אנו האזרחים נגיע רחוק עם כל מה שמאכילים אותנו , ההצגה התחילה פסטיבל המסכות בערוצי התקשורת
  • 21.
    אנטישימיות (ל"ת)
    יהודה 30/09/2020 20:17
    הגב לתגובה זו
  • 20.
    8 30/09/2020 19:24
    הגב לתגובה זו
    ולכן היא נחשלת. ההייטק אמריקאי. בלעדיו אנחנו כמו כל מדינה מזרח תיכונית נחשלת.
  • 19.
    אלון 30/09/2020 18:59
    הגב לתגובה זו
    החרדים מתעקשים להתאבד ולמשוך אחרים למרות "הזהרו מאוד לנפשותיכם"
  • 18.
    הצרה שיש לנו את נתניהו. הכל לפי משב הרוח (ל"ת)
    השפ 30/09/2020 17:44
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    מה שהממשלה לא תצליח לשנות אצל החרדים, תצליח הקורונה (ל"ת)
    סיכוי 30/09/2020 17:37
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    מייק 30/09/2020 16:04
    הגב לתגובה זו
    אלה בישיבות מתפלספים ואלה בתקשורת מתפלספים. התוצאה בזבוז משאבים ענק. אפשר לשלוח את כולם לעסוק בקטיף בחקלאות
  • גם קטיף הוא בזבוז (ל"ת)
    אבנר 04/10/2020 10:49
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    שאול 30/09/2020 16:00
    הגב לתגובה זו
    לאחר בחירות החל מצב של הרכבת קואליציה, והיה נוח מאוד לנתניהו לשכנע את החרידים להיכנס לקואליציה תמורת "מה עוד אתם רוצים". אין צורך להסביר, להרכיב קואליציה ואתם רק תקבלו כסף פשוט ולעניין.
  • 14.
    דון קישוט 30/09/2020 15:52
    הגב לתגובה זו
    הכול מסריח מהראש. וכביסה מלוכלכת עושים בבית ביבי אונס את מדינת ישראל ,אונס את השפיות ,אונס את הדמוקרטיה,אונס את ההגינות,אונס את התום לב, אונס את החינוך: אסור לשקר!ואהבת לרעך כמוך! ביבי לקח 12 שבטים והפך אותנו ל2שבטים שבט טוב ושבט רע. ומיקי זוהר איש החושך,עומד מהצד ולא עושה כלום ונהפוך הוא ,משתף פעולה עם האנס . אוחנה-הדביל, משמיץ את מנדבליט,כאילו מדובר באויב ישראל.
  • אלון 30/09/2020 19:00
    הגב לתגובה זו
    ביבי "אונס" ושרה עאלק "מוטרדת ונאנסת"
  • איש חכם 30/09/2020 16:51
    הגב לתגובה זו
    מעניין הרוב הצביעו לו. זה נקרא "אונס"??? רק אתה ועוד כמה חושבים שגנבו להם את המדינה
  • המדינה נמכרה (ל"ת)
    רני 01/10/2020 08:07
  • 13.
    הדר 30/09/2020 15:47
    הגב לתגובה זו
    כנראה במהלך או אחרי סוכות זה הדיבורים כיום
  • איש חכם 30/09/2020 16:52
    הגב לתגובה זו
    מתי זה קורה? יש מקורות לזה?
  • 12.
    מאז קום המדינה משהו קרה שהחליטו ליפול על שאר האזרח 30/09/2020 15:45
    הגב לתגובה זו
    מאז קום המדינה משהו קרה שהחליטו ליפול על שאר האזרחים מבחינה כלכלית. עד שלא ישנו את המצב הזה מדינת ישראל תגיע לגלות נוספת או מלחמת אזרחים
  • 11.
    אור לגויים 30/09/2020 15:34
    הגב לתגובה זו
    ביביבלוף נתניהו עם שלושה כתבי אישום ועם תלות מוחלטת בחרדים אבד את הזדמנו הפז לעשות שינוי. גם המינוי של כץ לשר אוצר לא תרם למהלך השינויים. נדרש היה לבצע את הצעדים הבאים: 1. לקצץ למשך שנתיים לפחות בשכר בסקטור הציבורי ב- 30%, על מנת להקל על מימון הסקטורים המובטלים במשק. 2. לקצץ את הקצבאות לחרדים על מנת להקל על הקופה הריקה ועל מנת להכניס את החרדים למעגל העבודה. מהלך שיגרום לצמיחה מואצת ומצד שני יקל על הקופה הריקה. 3. קביעת שכר מקסימום ופנסיה תקציבית מקסימלית במגזר הציבורי. 4. קיצוץ משמעותי בפנסיות התקציביות שגוזלות היום כ- 30% מתקציב המדינה. 5. ייעול הסקטור הציבורי והתאמתו למשק המתכווץ. לביביבלוף את האומץ לעשות זאת היות והמשמעות היא הליכה וודאית למשפט ולכלא. ביביבלוף יעדיף את המחיר של ריסוק הכלכלה בשביל להציל עצמו מן הכלא. לכן הזדמנות יוק !!!
  • י"ע 06/10/2020 10:35
    הגב לתגובה זו
    הוא מסוגל אבל לא רוצה כי זה יפגע בסיכוי שלו לנצח במשפטים שלו. בשביל הרפורמות הללו צריך ממשלה קשוחה שתריב עם כל הסקטורים שיפגעו ממנה.
  • 10.
    גליל 30/09/2020 15:26
    הגב לתגובה זו
    החלק שלהם באוכלוסיה גדל וכך גם החוצפה והחמדנות שלהם. לילד בגיל 10באירפה יש יותר השכלה מחרדי בן 20.
  • 9.
    ברוטו 30/09/2020 15:23
    הגב לתגובה זו
    אתה מתקבע ככוכב הגדול בקאמל קלאב, כשייפתח שוב.....
  • 8.
    ראש הממשלה 30/09/2020 15:14
    הגב לתגובה זו
    הישועה לא תבוא מין המנהיגות החרדית רק מרד וחזרה בשאלה של הציבור החרדי יוכל לעזור לא בטוח שכדאי לבנות זה לחילונים ליברלים ובעיקר ילדיהןם ונכדיהם אין עתיד במדינה זו
  • איזה מצחיק אתה. רואים שראית חרדים רק בטלויזיה חחחחח (ל"ת)
    איש חכם 30/09/2020 16:52
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    רן 30/09/2020 15:11
    הגב לתגובה זו
    לא בשוק העבודה ולא בשום אספקט אחר של האוכלוסייה הכללית, אז דווקא ביבי יצליח? העלאת מיסים תפגע רק במעמד הביניים, שהוא המנוע של הצמיחה הכלכלית, זאת כולם יודעים. בקיצור, אין הווה ואין עתיד...
  • 6.
    קרן 30/09/2020 15:06
    הגב לתגובה זו
    הם לא יעילים וגם בוכים אי ספיקה כל היום
  • 5.
    צבי נוי 30/09/2020 15:01
    הגב לתגובה זו
    קיצוץ בתקציבי הבריאות, החינוך הבטחון וכו' ישאיר יותר כסף במגזר הפרטי, יבטיח שימוש יעיל והקצאת משאבים טובה, ולכן יגרום לצמיחה, לא יפגע בצמיחה. למעשה, טוב יעשו אם יקצצו בכל תקציב המדינה כמה שרק אפשר. במשבר של 1920-1 באמריקה, זה עבד יופי. ב - 1929, כשהגדילו תקציבים, כולנו יודעים איך זה נגמר - רע מאוד
  • דמיקולו בלאט 30/09/2020 15:25
    הגב לתגובה זו
    או שזה מפותח מדי עבור המוח הרפובליקני שלך? זה כמו לומר שצעדי הפד והממשל במשבר הדוט קום (ניפוח בועת נדלן ובועה פיננסית) היו ממש ממש מעולים, כשלא מתייחסים למפולת 2008.
  • אלון 30/09/2020 19:06
    הפד לא התערב במשבר בטענה שהשווקים ידאגו ויסדרו עצמם,ואכן הם "סידרו" ואנשים קפצו מהגגות,לכן המרכזיים היום מתערבים
  • 4.
    דני 30/09/2020 15:00
    הגב לתגובה זו
    לא ברור מהמאמר איפה ההזדמנות ומה הוא מציע? איך אפשר לשלב בעבודה תלמידי ישיבה שלא למדו מתמטיקה ואנגלית? המדינה עלולה לפשוט רגל אם תמשך המגמה הזאת.
  • 3.
    ווישפול טינקינג (ל"ת)
    פולק 30/09/2020 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חרדים יפסיקו להיות נטל על הכלכלה כשנפסיק לשלם להם כופר (ל"ת)
    שמוליק 30/09/2020 14:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גיל1 30/09/2020 14:48
    הגב לתגובה זו
    מנתוני בנק ישראל שפורסמו אתמול עולה כי עד כה הוקפאו קרוב ל־740 אלף הלוואות בהיקף של 160 מיליארד שקל, המהווים מעל ל־15% מסך ההלוואות במערכת הבנקאית. סך תשלומי החוב שנדחו ולא נפרעו מאז תחילת המשבר עומד על 9.5 מיליארד שקל.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).