עמית נעם טל
צילום: עמית נעם טל

טבע - השערים של אגרות החוב מלמדים שהמשבר בחברה הסתיים

לפני שנה טבע הייתה בשיאו של משבר חוב ועתיד החברה היה מעורפל. עכשיו, המצב שונה לחלוטין - תשואות האג"ח ירדו לשפל של 4 שנים; טבע, בנקודת הזמן הזו, לא תתקשה למחזר את החוב 

עמית נעם טל | (12)
נושאים בכתבה טבע ישראליות

אוגוסט 2019 - המשבר בטבע (סימול:TEVA) בשיאו. שוק מימון קשה, ירידה במכירות והחשש מגל של תביעות בפרשות שונות העלו ספק בנוגע ליכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה לשנים הקרובות. תשואות האג"חים של החברה זינקו לשיא של יותר מ-10%. שנה אחרי, אוגוסט 2020 - אם מסתכלים על אגרות החוב של טבע, נראה כי משבר החוב של החברה הסתיים. 

תשואות האג"חים של החברה נפלו בימים האחרונים לרמות שפל שלא נראו מאז 2016. התשואה על אגרות החוב לשנת 2026 עומדת על 3.8% בלבד. התשואה ל-2046 עומדת על 4.7% בלבד.

השיפור המדהים בהסתכלות של האג"ח מבוסס על 2 מרכיבים חשובים: כסף זול מאוד בשווקים בזכות התמיכה מצד הבנקים המרכזיים והתייצבות בפעילות החברה, כאשר נראה שהשווקים נותנים אמון גבוהה לפעולות המנכ"ל קאר שולץ. 

כאשר מסתכלים על סיכון של חברה, צריך להתייחס ל-2 סוגים של סיכון: הסיכון הנובע מהפעילות השוטפת של החברה והסיכון שנובע מתנאי השוק. בתחילת אפריל, זמן קצר לאחר ההודעה של הפד' על כניסה לשוק האג"ח הקונצרני, הערכנו בביזפורטל כי "חוקי המשחק בשוק השתנו" (לכתבה המלאה). אם הפד' קונה תעודות כמו HYG ו-JNK (המשקיעות באג"ח זבל), הסיכון שנובע מתנאי השוק יורד משמעותית. יש כרגע (ובעתיד הנראה לעין) כל כך הרבה נזילות בשוק, שגם חברות שנחשבו לבעייתיות לפני תחילת 2020 יכולות כעת לגייס/למחזר חוב ללא קושי מיוחד. אז אם טבע תקבל קנס בפרשת משככי הכאבים? החברה פשוט תגייס עוד חוב. קונים לחוב שלה (בטח בתשואה הנוכחית שעדיין גבוהה) יש בשפע בתנאי השוק הנוכחיים. ובכל מקרה, נראה שאם תהיה פשרה בתביעות המשפטיות היא תהיה כזו שמתייחסת לתשלומים עתידיים, בעיקר דרך אספקת תרופות.  

מבחינת מהלכי החברה, המהלך ששינה את הכללים היה גיוס חוב מוצלח ברבעון האחרון של 2019 (גיוס חוב של 2.1 מיליארד דולר לטובת טיפול בחוב לשנתיים הקרובות - כלומר מחזור חוב). לוח הסילוקין של החברה הפך לפשוט הרבה יותר, דבר שנתן "שקט" לחברה לשנתיים הקרובות. עם התנאים בשוק שהשתפרו משמעותית, החברה הצליחה לחזור למסלול הנכון. 

בשבוע שעבר פרסמה החברה את הדוחות לרבעון האחרון (לכתבה המלאה), במסגרתם דיווחה החברה על ירידה נוספת בהיקף החוב נטו - 23.9 מיליארד דולר. במקביל, החברה צופה כי תזרים המזומנים החופשי (FCF) בטווח של 2.2-1.8. מיליארד דולר. עם תזרים שכזה, לחברה אין לכאורה בעיה לעמוד בהתחייבויות שלה לשנתיים הקרובות. 

החברה תצטרך לבצע מחזור נוסף של החוב לקראת 2023 ונשאלת השאלה האם כדאי לחברה להודיע כבר עכשיו גיוס או לחכות מעט. ביוני האחרון הערכנו  בביזפורטל כי  למרות הפתגם הוותיק שטוען כי "מגייסים כשאפשר לא כשצריך", לנוכח הצפי לתנאים מקלים בשוקי המימון, אולי עדיף לחברה להמתין ולקבל תנאים טובים הרבה יותר (לכתבה המלאה). עם זאת, התשואות על האג"ח כאמור ירדו בזמן האחרון והשאלה שעולה שוב - האם בתנאים הנוכחיים לא כדאי לגייס כעת?

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תשואות האג"חים של טבע ל-2026 - משבר החוב הסתיים

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    חנוך 11/08/2020 20:52
    הגב לתגובה זו
    כצפוי.טבע מניה טובה.עם ניהול טוב מפיקה זהב.
  • 9.
    90$ (ל"ת)
    רפי 11/08/2020 10:20
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    עד סוף השנה ב-30 דולר (ל"ת)
    מוטי 11/08/2020 09:00
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משקיע ותיק 11/08/2020 08:53
    הגב לתגובה זו
    בתשואות האלה - כל דולר שיורד מהחוב, צריך להתווסף לשווי שוק... אז גם אם נניח שמכפילי ה-EBITDA, והתזרים החופשי (שהם ברמה מגוחכת נכון להיום) יישארו ללא שינוי, וה-EV של החברה לא עולה, עדיין מרכיב ההון ושווי השוק צריכים לעלות לאור הירידה המתמשכת שצפויה ברמות החוב והמינוף. גילוי נאות - מושקע בטבע לטווח ארוך (קניתי ב-9 דולר, ומתכוון לשבת עליה הרבה...)
  • 6.
    חחח 11/08/2020 05:06
    הגב לתגובה זו
    רק לפני שבועיים היתה פה כתבה על טבע שאמרה שמחיר המניה גבוה
  • 5.
    עד סוף השנה ב-30 דולר (ל"ת)
    משה 11/08/2020 00:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רפי 10/08/2020 23:50
    הגב לתגובה זו
    רוב ההמלצות של הכתבים סופם בירידות שערים למחרת... חחח
  • 3.
    אבי 10/08/2020 23:13
    הגב לתגובה זו
    המניעה כמעט נמחקה אבל יש כאלה שחושבים שהמשבר הסתיים.
  • יוני 11/08/2020 11:46
    הגב לתגובה זו
    אבל עכשיו זו קנייה חזקה
  • 2.
    זה הזמן ליקנות (ל"ת)
    שמעון ברוקר 10/08/2020 22:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המניה הכי יציבה בשוק לא עלתה אפילו אחוז בכול החגיגה (ל"ת)
    שגיא 10/08/2020 22:02
    הגב לתגובה זו
  • קורע (ל"ת)
    tch 16/08/2020 13:15
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).