חודש יולי: תשואה ממוצעת של 2.2% בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות
בסיכום חודש יולי, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הכלליות הגדולות צפוית להציג תשואה נומינלית (ברוטו) ממוצעת של 2.2%, כך להערכת כלכלני בית ההשקעות מיטב דש. זאת, על רקע עליות השערים בשוקי המניות בארץ ובחו"ל, לצד עליות השערים באיגרות החוב הקונצרניות בארץ. להערכת בית ההשקעות, מתחילת השנה קופות הגמל הכלליות צמצמו את התשואה השלילית לרמה של 3.3%.
> למדריך: קרנות השתלמות - בעיקר יתרונות
התעשייה בחודש יולי
על פי תחזית ביצועי קופות הגמל וקרנות הפנסיה, של בית ההשקעות, בדומה לקופות והקרנות הגדולות, גם בתעשייה כולה, התשואות צפויות לנוע בטווח שבין 1.8% ל-2.6%.
קופות הגמל המנייתיות צפויות להציג, תשואה של כ-5.3%, בטווח שבין 3.5% -6.5%. קופות הגמל המדדיות, יציגו תשואה של כ-0.6% בטווח תשואה שבין 0.3%-0.9%. זאת, לצד תשואה צפויה של 0.5% לקופות הגמל השקליות בטווח תשואה שבין 0.2% ל-0.8%.
קרנות פנסיה: על פי הסקירה, קרנות פנסיה מקיפות לבני עד 50 השיגו תשואה של כ-2.7% בטווח תשואה של 2.2%-3.5%. קרנות פנסיה מקיפות לבני 50-60 השיגו תשואה של כ-2.5% בטווח תשואה של 2%-3%. קרנות פנסיה מקיפות לבני 60+ השיגו תשואה של כ-1.8%, בטווח תשואה של 1.5%-2%.
- נובמבר: תשואה של 4.4% בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות
- תעשיית הקרנות באפריל: עיקר הגיוסים בקרנות הסל והמחקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואות ינואר-יולי
מתחילת השנה, רשמו קופות הגמל המנייתיות תשואה שלילית של כ-7.7%, טווח תשואות של מינוס 5% עד מינוס 13.0%. קופות הגמל המדדיות הציגו תשואה שלילית של 1.6% בטווח תשואות של מינוס 1% עד מינוס 2.5%. מנגד, קופות הגמל השקליות רשמו תשואה חיובית של 1.5% בטווח תשואות: 2%-1%.
קרנות הפנסיה: קרנות פנסיה מקיפות לבני עד 50 השיגו תשואה שלילית של כ-3%, בטווח תשואות: מינוס 2% עד מינוס 5%. קרנות פנסיה מקיפות לבני 50-60 השיגו תשואה שלילית של כ-2.3%, בטווח התשואות: מינוס 1.0% עד מינוס 4.5%. קרנות פנסיה מקיפות לבני 60+ השיגו תשואה שלילית של כ-0.9%, בטווח תשואות של פלוס 2.0% עד מינוס 2.0%.

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
